ניסים אוחיון נ. פלא פון תקשורת בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 8462/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8462/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: ניסים אוחיון נ ג ד המשיבים: 1. פלא פון תקשורת בע"מ 2. שלומי אזולאי 3. מירי נאור 4. שרית אוחיון ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ח' ינון) מיום 28.9.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 22907/04 בשם המערער: עו"ד משה ענבר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' ינון) מיום 28.9.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א 22907/04. 1. המערער הגיש לבית המשפט קמא תביעה כספית כנגד המשיבים, בטענה כי אפשרו העברת פלט שיחות ממכשיר הטלפון הסלולארי שלו לידידת אשתו, אשר כלל פירוט שיחות מנשים שונות. לטענת המערער העברת פלט זה גרמה לריב בינו לבין אשתו, ולבסוף לגירושין. בתביעתו טען המערער כי המשיבים פגעו פגיעה בוטה בפרטיותו, תוך ביצוע מעשים, מחדלים, עבירות פליליות, עוולות נזיקיות והפרת חוזה. בפתח דיון ההוכחות הראשון בתיק, הוצע על ידי בית המשפט שבאי-כוח הצדדים יצאו מהאולם להפסקה של כ-10 דקות וינסו להגיע ביניהם להסדר פשרה, וזאת כיוון שמדובר בקביעה שבעיקרה הינה מתחום דיני המשפחה. נסיון זה לא צלח, ומששבו הצדדים מההפסקה ביקש המערער מבית המשפט לפסול את עצמו. לטענת המערער, בפתח הדיון, עובר להוצאת הצדדים מהאולם לצורך נסיון לגבש הסדר פשרה ביניהם, אמר בית המשפט: "תיק זה לא חייבים לשומעו...אני לא בית משפט למשפחה כדי לפתוח עכשיו את העניין של מה שגרם לגירושין. פלט שיחות לא גרם לגירושין". לטענת המערער, דברים אלה מהווים הבעת דעה לגופו של התיק, עוד בטרם שמע בית המשפט את העדויות, מה שמעיד על קיומו של משוא פנים. המשיבים התנגדו לבקשה בהעדר עילת פסלות. 2. בית המשפט, בהחלטה מיום 28.9.2006, דחה את בקשת הפסלות. נקבע כי אין בעצם העלאת דברי פתיחה כלליים, בטרם תחילת דיון ההוכחות, בדבר סיכויי תביעה מסוג התביעה הנוכחית והמלצה לפשרה, אשר פרטיה לא פורטו כלל, כדי למנוע מבית המשפט לשמוע ראיות לגופן ולהכריע בסופו של יום בתיק ללא משוא פנים. צוין כי כבר נפסק רבות כי דברים שנאמרו על ידי שופט במסגרת הצעה להסדר פשרה אין בהם כדי להצביע על כך כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי הוא אינו פתוח לראיות אשר תובאנה על ידי הצדדים במהלך שלב ההוכחות. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסלות, ומוסיף כי הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט, ובצורה הנחרצת בה הם נאמרו, מצביעים בעליל כי דעתו של בית המשפט כבר "נעולה" והוא כבר גיבש לעצמו דעה נחרצת לגבי המשפט באופן המעלה חשש אובייקטיבי וממשי למשוא פנים בניהול המשפט. אין המדובר ב"דברי פתיחה כלליים" כפי שמציין בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות, אלא כאמור בעמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה. המערער סבור כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להביע דעתו על סיכויי התביעה אחרי חמישה קדמי משפט ומספר דקות לפני תחילת ההוכחות בתיק, וודאי שלא בצורה הנחרצת, שלא הוכחשה על ידי בית המשפט. קביעת בית המשפט כי הוא אינו בית משפט לענייני משפחה כדי לפתוח את העניין של מה גרם לגירושין מצביעה על דעה מוקדמת מגובשת, שהרי אחד מסלעי המחלוקת במשפט הוא האם הגירושין נגרמו עקב מסירת פלט השיחות לידי אשת המערער. גם קביעת בית המשפט לפיה "פלט השיחות לא גרם לגירושין" אינה יכולה להחשב דברי פתיחה כלליים בדבר סיכויי תביעה מסוג זה, שהרי מדובר בקביעה עובדתית שאליה היה אמור בית המשפט להגיע (או שלא) לאחר שמיעת העדויות והחקירות הנגדיות. לטענת המערער, משחיווה בית המשפט את דעתו כאמור, אבד כל סיכוי להגיע לפשרה כלשהי. הדברים שנאמרו אינם בגדר הבעת עמדה לכאורית, אלא הם מעידים על דעה קדומה כנגד המערער ותביעתו. 4. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. ראשית, יצוין, כי הערעור הוגש בלא תצהיר התומך בו, כנדרש בתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לכאורה, די היה בכך להביא לדחיית הערעור על אתר (ע"א 478/99 משלי נ' בוקשפן (לא פורסם)). עם זאת, מצאתי לנכון התייחס גם לגוף טענות המערער: נסיונות פישור מצד בית המשפט, גם אם יש בהם עמדה מסוימת לגבי ההליך, אינם מבססים חשש ממשי למשוא פנים ונעילת הדעת של השופט, שכן מדובר בעמדה לכאורה בלבד, שאינה מבוססת על שמיעת טיעוני הצדדים ועל הערכת ראיותיהם (ע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים נ' עבדל ראזק, פ"ד מד(3)758; ע"א 6679/97 ברז'יק נ' ברז'יק, פ"ד נא(5)603; ע"א 5422/03 ג.ד. אב-גל חברה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 7362/03 בן חיים נ' ניסים (לא פורסם)). בהבאת בעלי הדין לכלל פשרה יש ובית המשפט נותן ביטוי לתחושותיו הלכאוריות כהסבר, ולעתים אף כשכנוע, לפשרה המומלצת על ידו. מטרתה של הצעת הפשרה היא ייעול הדיון בנסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה. ייעול זה של הדיון יכול לכלול הערכה לכאורית של סיכויי התביעה או ההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי. אין בהערכה זו, ככל שהיא נעשית בשלב מקדמי ועל בסיס לכאורי, כדי להביא לפסילת השופט (ע"א 9930/02 עירי געש נ' פזקר בע"מ (לא פורסם)). משמעות הדבר היא, שככלל התבטאויות השופט במהלך נסיונות לקדם פשרה אינן נחשבות לצורך הפסילה כהכרעה לגוף ההליך ואין בהן, כשלעצמן, כדי להביא לפסילת השופט (יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006), 179). 5. במקרה שלפניי, ציין בית המשפט, לטענת המערער, עובר לשליחת הצדדים לנסות להגיע להסדר פשרה ביניהם, כי לא חייבים לשמוע את התיק, כי הוא אינו בית משפט לענייני משפחה כדי לפתוח את עניין הסיבה לגירושין, וכי פלט השיחות לא גרם לגירושין. מדובר בדברים לכאורה שנאמרו לשם ייעול הדיון במסגרת נסיונותיו של בית המשפט להביא את בעלי הדין לידי פשרה, ואין בהם כדי להצביע על גיבושה של דעה קדומה, בלתי ניתנת לשינוי, במחלוקת שבין הצדדים. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות, מדובר בדברי פתיחה כלליים בדבר סיכויי התביעה, בטרם תחילת דיון ההוכחות, במהלך נסיון לקדם פשרה בין הצדדים. מדובר בהתרשמות ראשונית בלבד, בשלב מוקדם של ההליך, בסוגיה אחת מיני כמה שהועמדו לפתחו של בית המשפט. בית המשפט אף הבהיר בהחלטתו בבקשת הפסלות כי אין בדברים כדי למנוע ממנו לשמוע ראיות ולהכריע בסופו של יום בתיק ללא משוא פנים. אשר על כן, האמירות המיוחסות לבית המשפט על ידי המערער יש לראותן כהערכה לכאורה של מצב דברים משוער, וכהסבר להפנייתו את הצדדים לנסות להגיע לפשרה ביניהם, ואין להבינן כגיבוש עמדה לגופו של עניין בטרם עת. אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש, כי התבטאות בית המשפט בראשית דיון ההוכחות מעידה על קיום משוא פנים, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סוביקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (מרזל לעיל, בעמ' 114-115; ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם) ; ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם)). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ט באדר התשס"ז (19.3.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06084620_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il