ערפה בורהאן נ. מאג'ד ג'נאים עו"ד

2 1 בבית המשפט העליון בש"א 8458/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: ערפה בורהאן נ ג ד המשיב: מאג'ד ג'נאים עו"ד ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 7918/19 מיום 2.12.2019 בשם המערער: עו"ד זכי כמאל פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בבש"א 7918/19 מיום 2.12.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 23208-03-19 מיום 27.10.2019. המערער הגיש נגד המשיב, עורך דין במקצועו, תביעה בגין התנהלות רשלנית נטענת שלו בתפקידו כבא-כוחו, במסגרת תביעה נזיקית שניהל המשיב עבורו בעניין נזקים שנגרמו למשקו החקלאי (ת"א 7609/04, להלן: ההליך הקודם). ביום 28.2.2019 בית משפט השלום בירושלים (ת"א 54578-11-14) דחה את התביעה נגד המשיב, בשל הקשיים שהיא עוררה בשאלת החבות ובשאלת הנזק. ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 27.10.2019 על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). נקבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות המיוחסת למשיב לבין תוצאת ההליך הקודם. ביום 28.11.2019 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, במסגרתה נטען כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של יומיים בלבד, ולאור האיחור המינורי יש לאפשר את הגשתה. כמו כן נטען כי סיכויי הערעור הינם טובים. המשיב התנגד לקבלת הבקשה, וטען כי לא ניתן טעם לאיחור וכי סיכויי קבלת הבקשה הינם נמוכים. הרשם דחה את הבקשה בציינו כי לא מוצג בה כל נימוק המצדיק מתן ארכה והיא אף לא נתמכה בתצהיר. כמו כן, בשים לב לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות, ספק אם סיכויי הבקשה לרשות ערעור הינם גבוהים. בערעור שלפנַי, טוען המערער כי שגה הרשם בהחלטתו, הואיל ולא הותיר לו שהות להשיב לתגובת המשיב, בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות. כמו כן, לגופם של דברים שם וטען כי הבקשה הוגשה באיחור מינורי בלבד, וסיכויי הערעור הינם טובים מאוד. דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול דעת רשם בעניינים כגון דא הינו רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו לאחרונה: בש"א 7814/19 כהן נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (27.11.2019); בש"פ 7667/19 אלעברה נ' מדינת ישראל (18.11.2019)). בהחלטת הרשם לא נפלה כל טעות. לאחר עיון בהחלטת הרשם ובנימוקי הערעור, נחה דעתי כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם המצדיק התערבות. באשר לטענתו של המערער כי לא ניתנה לו אפשרות להגיש תשובה לתגובת המשיב. על בקשה להארכת מועד חלה תקנה 465 לתקנות, לפיה אין למערער זכות קנויה להשיב לתגובת המשיב (השוו: בש"א 1873/19 הרב שלום סגל נ' אדרי, פסקה 7 (18.11.2019); ע"א 1607/17 עו"ד אריאל שריג נ' עו"ד אורן לרר, פסקה 5 (21.5.2019); רע"א 3095/12 גולובנציץ נ' אבני דרך חברך חברה לבניה, פסקה 4 (2.9.2012); בש"א 1758/06 צמח נ' טי.אי. סי. בע''מ (19.9.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1032 (מהדורה 12, 2015)). כן יצוין מבלי לקבוע מסמרות, לאור היותו של ההליך בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פי תקנה 460(ב) לתקנות, דומה כי סיכוי ההליך אינם מן המשופרים (ראו למשל: בש"א 3625/18 איזק נ' מדינת ישראל – משרד האוצר אגף מס הכנסה, פסקה 8 (15.5.2018); בש"א 4703/15 דור נ' ספיאשוילי (16.2.2016)). הערעור נדחה אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ח בכסלו התש"ף (‏26.12.2019). ש ו פ ט _________________________ 19084580_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1