עומר אלעוקבי ואח נ. מועצת רשות מקרקעי ישראל

10 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8456/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: עומר אלעוקבי ואח' נ ג ד המשיבים: 1. מועצת רשות מקרקעי ישראל 2. שר האוצר 3. הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתמחים מועדפים לדיור 4. משרד הבינוי והשיכון 5. עיריית לוד 6. החברה הכלכלית ללוד בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ד באייר התשפ"א (6.5.2021) בשם העותרים: עו"ד דורג'אם סייף; עו"ד רדואן אבו-ערארה בשם המשיבים 4-1: עו"ד רנאד עיד בשם המשיבות 5-6: עו"ד עופר שפיר; עו"ד נופר בן ארוז פסק-דין השופט נ' סולברג: העותרים, תושבי שכונות ס"א וס"ח בעיר לוד, מלינים על תכנית להסדרת הבנייה ברובע 'צפון' שבעיר (תכנית מועדפת לדיור תמל/1095 "לוד צפון") (להלן: התכנית), משום שלא ניתן בה, לטענתם, מענה מספק לתושבים שבתיהם יועדו על-פיה להריסה ופינוי. התכנית האמורה באה לעולם, על רקע החלטת ממשלה מס' 2371, שהתקבלה ביום 31.10.2010, ועניינה ב"העצמה ופיתוח של העיר לוד". לפי דברי ההסבר שצורפו להחלטה, התכנית, אשר התקבלה בוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: הותמ"ל) ביום 28.5.2019, "יוצרת תשתית תכנונית להקמת רובע עירוני מעורב שימושים [...] ואזור תעסוקה", והיא כוללת את שכונות ס"א וס"ח הנ"ל, שלגביהן צוין כי "בשתי השכונות מתוכננת הסדרת בניה קיימת ככל הניתן בהתאם לצרכים [...] הנדרשים להסדרה התכנונית של השכונה". שכונות אלה, כעולה מתסקיר קהילתי שנערך לגביהן, הן שכונות מגורים לא מוסדרות, שמתגוררים בהן למעלה מ-6,000 תושבים, מרביתם ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. ההחלטה לכלול את השכונות בתכנית, התקבלה על-ידי ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה ומקרקעין בדיור (להלן: קבינט הדיור) ביום 29.10.2018, ובה נקבע כי "בהתחשב במורכבות המיוחדת המאפיינת [את לוד] בכלל ואת המתחם שבנדון בפרט, לרבות היקף נרחב של החזקה שלא כדין במתחם (שכונות ס"א-ס"ח), מנחה הוועדה את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא בפני המועצה הצעה לפתרון אפשרי להסדרת החזקה שלא כדין לצד הפינויים הנדרשים, לצורך מימוש התכנון העתידי של האזור [...] בהמשך לאמור, התכנית לא תיקלט בותמ"ל בטרם תיקבע מדיניות ההסדרה במתחם [...] ובטרם ייקבע מנגנון להסדרת זכויות". ביום 22.5.2019, הוחלט בקבינט הדיור, כי "התכנית, בהתייחס לשכונות ס"א וס"ח, לא תופקד להתנגדויות בטרם תיקבע מדיניות ההסדרה במתחם [...] ובטרם ייקבע מנגנון להסדרת זכויות". אף על-פי כן, ביום 12.6.2019 הוחלט בותמ"ל על הפקדת התכנית. במסגרת ההחלטה נקבע, בכל הנוגע לשכונות ס"א וס"ח, כי "במידת הצורך יתוקנו גבולות וגדלי המגרשים ויעודכנו זכויות הבניה, באופן ההולם את מתווה ההסדרה כפי שיאושר. במידה ועד להפקדה בפועל לא יגובש מתווה הסדרה, שכונות ס"א וס"ח ייגרעו מהמתחם". ביום 12.6.2020 הופקדה התכנית, וביום 11.8.2020, הגישו חלק מהעותרים בעתירה זו עתירה מינהלית (עת"ם 24323-08-20), לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר עסקה בעיקרה, בהחלטה על הפקדת התכנית טרם קביעת מתווה ההסדרה, בניגוד להחלטות קבינט הדיור. בחלוף כ-3 חודשים, ביום 8.11.2020, נמחקה העתירה המינהלית, בעקבות אישור מתווה ההסדרה במועצת מקרקעי ישראל. מתווה זה, אשר אושר ביום 2.11.2020, מבוסס על עיקרון של הסדרה קניינית, באמצעות מתן הנחה על יחידת דיור או זכויות בנייה במגרש. במסגרת זו נקבע, כי יש להבחין בין המחזיקים השונים במגרשים, לפי מועד בניית בתי המגורים. עוד נקבע, כי ההקצאה תותנה, בין השאר, בהיות הנכס המזכה בנוי על מגרש תכנוני, או כזה שניתן להתאימו למגרש תכנוני; ברכישת כל הזכויות במגרש; ובכך שהמחזיק נעדר זכות חכירה או בעלות בקרקע אחרת. בנוסף נקבע, כי כל בית מגורים אשר נבנה לאחר 31.12.1999 (להלן: המועד הקובע), לא יזכה את בעליו בפיצוי. בעתירה זו שלפנינו, אשר הוגשה ביום 3.12.2020, התבקשו המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע "לא להכריז כי 'מתווה ההסדרה' הקנייני בשכונות ס"א וס"ח בלוד [...] אינו ממלא אחר תנאי ההפקדה של [התכנית] בהיותו מתווה הסדרה בלתי סביר בעליל, לא הוגן ולא מידתי"; מדוע "לא לגבש מתווה הסדרה הולם [...] שיכלול מתווה פיצויים ראוי למפונים, וזאת בשיתוף התושבים ו/או נציגיהם"; ולחלופין, "ככל שייקבע כי 'מתווה ההסדרה' האמור טרם אושר סופית", מדוע "לא להכריז כי לא התקיימו התנאים להפקדה של [התכנית] [...] כפי שנקבעו בהחלטת קבינט הדיור [...] בכל הנוגע לקיומו של מתווה הסדרה קנייני, ובהתאם להכריז כי יש לעצור את ההליך התכנוני לרבות שמיעת התנגדויות". בין היתר נטען, כי "מתווה ההסדרה אינו עונה על ההגדרה של מתווה הולם, הוגן, ראוי, סביר או מידתי", משום שהוא "קובע מנגנון אחד ויחיד של פיצוי [...] שקבלתו כרוכה בהשקעה של הון עצמי". משכך, "במבחן התוצאה, העותרים צופים כי לא יעלה בידי רוב תושבי השכונה לממש את ההטבה האמורה", שכן "מדובר באוכלוסייה ענייה". נוכח עובדה זו, נטען כי "חלק גדול מאוכלוסיית השכונה לא יקבל פיצוי כלשהו ויישאר ללא קורת גג". מעבר לכך נטען, כי "המתווה אף יוצר אפליה על רקע יכולת כלכלית. שכן, זכאים אשר שפר עליהם מזלם ויש בידם לרכוש את שאר הזכויות במגרש בו הם מתגוררים יוכלו לעשות כן ואילו זכאים אשר לא שפר עליהם מזלם ואין בידם לרכוש זכויות אלה יישארו ללא כלום"; כי הקביעה שלפיה המתווה יוחל רק על בתים שנבנו עד סוף שנת 1999 היא שרירותית; כי המתווה "יוצר אפליה גם בהשוואה לפיצוי שהוצע לתושבי כפר שלם", שבו הוצע לתושבים "פיצוי כספי גבוה", או לחלופין "הקצאת מגרש בבנייה נמוכה או דירה"; וכי "הדרך שבה נתקבל המתווה הופכת אותו ללא הוגן גם כן", שכן על אף שמדובר בהחלטה הרת-גורל עבור תושבי השכונה, בפועל, לא שותפו התושבים בהליך קבלתה. עוד טענו העותרים, כי ההחלטה על הפקדת התכנית "בטעות יסודה, וזאת לאור העובדה כי בהיעדר מתווה הסדרה מאושר וסופי, לא נתמלאו התנאים להפקדת התכנית". מכאן, שההחלטה על הפקדת התכנית עומדת "בסתירה להוראות קבינט הדיור ועל כן אינה חוקית, ודינה בטלות". נוסף על כך, נטען כי זכות הטיעון של העותרים נפגעה, נוכח העובדה כי המתווה "כולל מידה רבה של אי בהירות", המביאה לכך ש"אין באפשרותם [של התושבים] לממש את זכותם להתנגד לתכנית בצורה מושכלת ואפקטיבית". נטען אפוא, כי מתווה ההסדרה שאושר אינו הולם "הן מבחינת תוכנו והן מבחינת הצורה בה נתקבל", וכי "התכנית [...] כוללת פגיעה חמורה ולא מידתית בזכויותיהם החוקתיות [של העותרים] לקניין, לקורת גג, לכבוד האדם ולחופש העיסוק". אשר על כן, ביקשו העותרים להורות על קבלת העתירה, לאחר מתן צווים על-תנאי כאמור. לצד זאת, ביקשו העותרים ליתן צו ביניים, "המורה ל[ותמ"ל] להימנע מקיום דיון בהתנגדויות שהוגשו ל[תכנית] ו/או בהמלצות החוקר שנתמנה לדון בהתנגדויות ו/או להימנע מאישור התכנית, וזאת עד להכרעה סופית בעתירה דנן", ולקיים דיון דחוף בעתירה. בהחלטה מיום 3.12.2020 קבעה חברתי השופטת ע' ברון, כי אין מקום למתן צו ביניים במעמד צד אחד, וכי "הבקשה לצו ביניים תידון על ידי ההרכב שידון בעתירה". בהחלטה נוספת מיום 15.12.2020, נדחתה בקשה נוספת שהגישו העותרים, למתן צו ארעי. בתגובתם המקדמית, טענו המשיבים 4-1 (מועצת רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), שר האוצר, הותמ"ל ומשרד הבינוי והשיכון) (להלן: משיבי המדינה), כי דין העתירה להידחות על הסף. תחילה טענו, כי "מתווה ההסדרה משקף החלטת מדיניות של המשיבים להסדיר קניינית את השכונות מושא העתירה, הגם שלא קיימת חובה משפטית לעשות כן, לאור מעמדם של רוב התושבים בקרקעות שבשכונה שהן קרקעות שבבעלות המדינה". עוד טענו, כי יש לדחות את העתירה על הסף, גם מחמת "היותן של הטענות המועלות במסגרתה מוקדמות, ולנוכח קיומו של סעד חלופי בכל הנוגע לטענות כנגד מוסדות התכנון". לדבריהם, "אין כל מניעה כי את טענות העותרים כי נפל פגם בהפקדה יעלו בשלב הדיון בהתנגדויות. טענה זו תיבחן על ידי הותמ"ל, וככל שיהיה בכך צורך, טענות העותרים בעניין זה שמורות". מה גם, ש"מקומן של טענות אלו להתברר, בבוא העת, אם וכאשר, בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים". מעבר לכך נטען, כי "משעה שחלק מן העותרים ביקשו למחוק את העתירה המינהלית [...] תוך שהם מסכימים למתווה הדיוני המאפשר להם להגיש את התנגדויותיהם לתכנית ולהשמיען בפני החוקר שמונה לטובת העניין, העותרים מושתקים בעת הזו מלטעון כנגד חוקיות הפקדת התכנית, משום שלמעשה זנחו טענותיהם לעניין זה". לבד מטענות הסף, הוסיפו משיבי המדינה וטענו, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, נוכח העובדה כי "המתווה שנקבע הוא הוגן, סביר ומידתי בנסיבות העניין ולפיכך אין מקום להתערב בו, זאת במיוחד בהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון למועצת מקרקעי ישראל בקבלת החלטות מקצועיות". בתוך כך נטען, כי "תושבי שכונות ס"א וס"ח הם על-פי רוב פולשים אשר בנו ללא היתר על קרקע חקלאית בבעלות המדינה. לפיכך, אין ממש בטענות הכלליות של העותרים בדבר פגיעה בזכויותיהם הקנייניות ובזכותם לפיצוי עקב הסדרת השימוש בקרקע". זאת בפרט מקום שבו "אחת ממטרות ההסדר היא ליתן לתושבי השכונות הזדמנות לרכוש זכויות בקרקע כדין תוך מתן הטבות משמעותיות [...] כל זאת לפנים משורת הדין". ממילא, "מדובר למעשה בהסדר מיטיב בנסיבות העניין". עוד טענו משיבי המדינה, כי יש לדחות את העתירה, "ולו מן הטעם שהיא מוגשת בשמם של 207 עותרים שונים". לעניין זה צוין, כי "קיים קושי משמעותי הנובע מכך שהעתירה הוגשה במשותף על ידי עותרים כה רבים, מבלי שזו מתייחסת אף לא לפגיעה קונקרטית אחת הנגרמת להם", ובפרט מקום שבו "מצבם [של העותרים] למול מתווה ההסדרה בוודאי שונה אחד מהשני". בהקשר זה גם נטען, כי ב"כ העותרים "אוחז בחבל בשני קצותיו"; מחד גיסא, הגיש "מספר רב של התנגדויות מנומקות ומבוססות", ומאידך גיסא, "באותה נשימה טוען כי נפגעה זכות הטיעון וזכות ההתנגדות לתכנית של העותרים". בנוסף נטען, כי "יש לדחות את הטענה לפיה מתווה ההסדרה אינו מפורט וברור מספיק, ומשום כך השלכותיו הצפויות אינן ברורות. מתווה ההסדרה שאושר הוא מתווה עקרוני, מפורט ומנומק אשר התקבל ופורסם בהתאם לסטנדרטים המקובלים במקרים כגון דא"; כי "יש לדחות את ניסיונותיהם של העותרים לגזור מנסיבות המקרה של שכונת כפר שלם לענייננו"; וכי "אין בסיס לטענה כי התכנית הופקדה מבלי שהתמלאו התנאים הנדרשים [...] במועד הפקדת התכנית ניתנה כבר החלטת מועצה, גובשו עיקרי המתווה המוצע על ידי הצוות וההפקדה אושרה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה". גם המשיבות 6-5 (עיריית לוד והחברה הכלכלית ללוד בע"מ) הגישו תגובה מקדמית לעתירה, ובה חזרו על חלק מהטיעונים שנטענו על-ידי משיבי המדינה. בנוסף, הדגישו בתגובתן את חשיבותה של התכנית עבור העיר כולה, באמצעות פיתוח וקידום משמעותיים, שיתרמו רבות לשגשוג העיר, ולרווחת הכלל. בסיומו של דיון שקיימנו בעתירה ביום 6.5.2021, החלטנו כך: "אכן נחוץ מתווה הסדרה לשכונת ס"ח ס"א בלוד, ויש בו מעלות טובות לפחות מבחינת חלק מהתושבים, מן הראוי לקדמו. יחד עם זאת, אין להתעלם מחשש שאין בו, במתווה, מענה הולם לכל. בהמשך לדיון היום, נבקש להגיש הודעת עדכון מאת המשיבים 4-1 בתוך 45 יום, ובה התייחסות לאופן שבו מוכנים יהיו לעדכן את מתווה ההסדרה באופן שינתן בו מענה לקשיים, גם במישור הסוציאלי, שעלולים להיווצר בהמשך. ייטיבו המשיבים 4-1 לעשות אם יגבשו התייחסות בהתאם להחלטה זו, לאחר שיבואו בדברים עם נציגי התושבים ועיריית לוד. הודעת העדכון תוגש עד יום 20.6.2021". בהודעת עדכון מיום 5.9.2021, לאחר ארכה שנתבקשה, מסרו משיבי המדינה כי ביום 20.6.2021 "נערכה בעניין פגישה ראשונית בין נציגי [רמ"י] לבין נציגי עיריית לוד [...] ובמסגרת פגישה זאת הוסכם, בין היתר, כי יחד עם שיתוף התושבים שנעשה בטרם אישור החלטה המועצה [...] ניתן לקיים פגישה נוספת ומשותפת יחד עם נציגי העותרים". עוד נמסר, כי ביום 9.8.2021 "התקיימה פגישה בה נכחו נציגי [רמ"י], נציגי עיריית לוד וכן נציגי העותרים", שבמסגרתה "הקשיבו נציגי [רמ"י] לטענות בא כוח העותרים לגבי ההחלטה, נדונו מספר סוגיות וסוכם על המצאת נתונים". בתום פגישה זו, נקבעה ישיבת המשך – ליום 9.9.2021. הודעת עדכון נוספת הוגשה ביום 1.11.2021, ובה דווח על שתי פגישות נוספות, שהתקיימו ביום 9.9.2021 וביום 10.10.2021; ועל העברת נתונים מטעם העותרים, בכל הנוגע ל"מספר המשפחות הנטענות שהעותרים מייצגים בהליך שבכותרת, וכן נתונים בדבר מספר המשפחות שנטען כי מתגוררות במבנים השונים בשכונות שבמתווה ההסדרה". עוד נמסר בהודעת העדכון, כי רמ"י מבקשת לבחון את הנתונים מטעם העותרים, בכל הנוגע למספר המשפחות המתגוררות במבנים שאינם ניתנים להסדרה, "וכן את האפשרות לנקוט בפעולות נוספות, לצד ובנוסף למתווה ולא חלף". לשם כך הובהר, כי "בכוונת הגורמים הרלוונטיים ברשות להעלות לבחינת הנהלת הרשות הצעה לפיה מחזיקים שאינם עומדים במועד הקובע במתווה או אינם זכאים לרכישת קרקע בתנאים מיטיבים לפי הוראות המתווה מסיבות אחרות, יוכלו ליהנות מדמי הסתגלות בהתבסס על קריטריונים ותנאים שייקבעו על ידי הנהלת הרשות". עוד צוין, כי "לפי המתווה, צפויה לקום ועדת הסדרה שתפקידה יישום הוראות המתווה [...] בכוונת הגורמים הרלוונטיים ברשות להעלות לבחינת הנהלת הרשות הצעה נוספת לקביעת אמות מידה בעניין, בין היתר, מתן שיקול דעת לוועדת ההסדרה בקביעת מועדי פינוי מקרקעות וכן אופן פריסת תשלומים עבור רכישת נכסים מזכים, במטרה לאפשר מענה רחב ככל הניתן לציבור, אולם זאת במסגרת גבולות המתווה". בהודעה מעדכנת מטעם העותרים, שהוגשה ביום 3.11.2021, בתגובה להודעת העדכון מטעם משיבי המדינה, נטען כי "מעבר לעצם קיום הפגישות הן לא קידמו כלום"; כי "המשיבים לא הציעו שום מתווה חדש או מתוקן ו/או פתרון כלשהו לזכאים לרכוש קרקע מכוח המתווה"; כי "המשיבים לא הציעו שום פתרון למשפחות שיאלצו להתפנות כתוצאה מהתכנית"; וכי "המשיבים לא הציעו מועד קובע שונה מזה שנקבע (שרירותית) במתווה מושא העתירה". יחד עם זאת, הבהירו העותרים כי "ימשיכו בקידום הליך ההידברות מתוך הנחה שיהיה כן, אמיתי ולא למראית עין". בהודעת עדכון נוספת, מיום 31.1.2022, מסרו משיבי המדינה, כי "ביום 19 בינואר 2022 ניתנה החלטת הנהלת הרשות מספר 5224 שעניינה התייחסות להיבטים סוציאליים הכרוכים בפינויים בשכונות ס"א-ס"ח בלוד". על-פי ההחלטה, "ניתן אישור לנציגי ועדת ההסדרה לדון בהיבטים הסוציאליים הנוגעים לפינוי מחזיקים שאינם נכללים כזכאים במתווה ההסדרה [...] וכן לקבוע תבחינים לעניין זה. כן נקבע כי ועדת ההסדרה תדון ותמליץ על הסכמי פינוי בהתאם לאמור, וכי הסכמי הפינוי יכללו בין היתר הוראות בדבר מועדי פינוי, תשלום דמי התארגנות והסתגלות, לרבות מקדמה. כמו כן הובהר [...] כי בחינת המצב הסוציאלי לצורך גיבוש המלצת הוועדה תיעשה תוך התייעצות עם כלל הגורמים החברים בוועדת ההסדרה". נוכח האמור בהחלטה זו, נטען כי "החלטת ההנהלה, נותנת מענה נוסף לאותם מחזיקים שאינם נכללים במתווה ההסדרה", ומאפשרת "הלכה למעשה, רובד נוסף של הטבות למפונים ברצון תוך הרחבת סל המענים באופן משמעותי". עוד הודגש, כי "מטבע הדברים כלל ההסדרים שנקבעו יצטרכו לעבור דיוק וטיוב עם תחילת יישומם בפועל [...] אולם בשלב זה שהוא מוקדם וראשיתי, אין להידרש לסוגיות יישומיות כלשהן כדוגמת מחירי המגרשים המדויקים שיקבעו על פי שומות שטרם נערכו, אופן התשלומים, מועדי הפינוי, גובה דמי ההסתגלות, הסכמי הפינוי ועוד. כל אלו יקבעו על ידי ועדת ההסדרה כאשר תקום ותחל לפעול ליישום הוראות המתווה. או אז, יהיה באפשרות התושבים לפנות בעניינים אלו לוועדת ההסדרה ולרשות, ובמידת הצורך להעלות את טענותיהם בעניין לפני הערכאות הרלוונטיות". בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך ש"ניתן מענה להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 6 במאי 2021", נטען כי העתירה מיצתה עצמה, וכי יש להורות על דחייתה. מנגד, בתגובה מיום 21.3.2022, טענו העותרים כי "הודעת העדכון אינה נותנת מענה [...] לקשיים שעלולים להיווצר בהמשך [...] ולא מתמודדת עם שלל הקשיים שהצביעו עליהם העותרים בעתירתם". בנוסף נטען, כי החלטת הנהלת רמ"י מספר 5224, "לוקה בחוסר סבירות קיצוני [...] ולא נותנת מענה הולם לתושבים"; אינה מתייחסת למועד הקובע, ואינה מתמודדת עם "הקושי והשרירות שבקביעתו של תאריך זה"; ובנוסף, גם אינה קובעת קריטריונים ותבחינים ברורים. מכאן, שמדובר ב"החלטה לאקונית, סתומה ורב בה הנסתר על הגלוי", ומשכך יש לקבוע, כי העותרים "עמדו בנטל ההוכחה המצדיק הוצאת צו על תנאי כמבוקש בעתירה". לאחר עיון בעתירה, ולמקרא הודעות העדכון והתגובות שהוגשו לגביהן, באתי לכלל מסקנה כי העתירה מיצתה את עצמה במתכונתה הנוכחית, ודינה להימחק. ראשית אציין, כי מהודעות משיבי המדינה עולה כי רמ"י קשובה לטענות העותרים, ופועלת לפתרון הסוגיות הנדונות בעתירה. מעבר לכך, מהעדכונים האחרונים עולה, כי המצב העובדתי כיום, שונה מזה שהיה קיים בעת הגשת העתירה, בדגש על הפעולות שביצעה רמ"י עד כה, לשיפור המענה שיינתן בגדרי מתווה ההסדרה, בהיבט הסוציאלי; ובהינתן העובדה כי נוהל הליך שמיעת התנגדויות לפני חוקר מיוחד שמונה מטעם הותמ"ל, אשר כלל גם את התנגדויות העותרים. לא זו אף זו: גם המצב המשפטי השתנה בינתיים, נוכח החלטת הנהלת רמ"י מספר 5224, כמפורט לעיל. במצב דברים זה, נראה כי אין עוד מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת, במתכונתה הנוכחית. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אדגיש כי נדרשות פעולות נוספות מצד משיבי המדינה, כדי להביא לכך שמתווה ההסדרה יתן מענה הולם לקשיים אשר עלולים להיווצר בהמשך; בדגש, כאמור, על המישור הסוציאלי. כך למשל, נדרש להגדיר קריטריונים ברורים לעבודת ועדת ההסדרה; ויש לקבוע הסדרי פינוי פרטניים, הולמים, לגבי כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות. טוב יעשו משיבי המדינה, אם את תהליך השלמת המתווה, יבצעו תוך הידברות עם נציגי העותרים ונציגי העירייה. ככל שבהמשך יתעוררו טענות, לגבי אופן מימוש המתווה, ובאשר לפועלה העתידי של ועדת ההסדרה – טענות שאין מקומן להתברר בעתירה זו, במתכונתה הנוכחית – ואם תהא לעותרים עילה לעשות כן, יוכלו לפנות בעתירה חדשה. טענות הצדדים וזכויותיהם שמורות להם, לעתיד לבוא. נוכח כלל האמור, אציע לחברותַי כי נורה על מחיקת העתירה. ש ו פ ט השופטת ד' ברק-ארז: 1. האם התוכנית להסדרת הבנייה בחלק משכונותיה של העיר לוד אכן תשיג את המטרות שלשמן קודמה? האם תסייע לקידום רווחתן של האוכלוסיות המתגוררות בהן או שמא, ולו בעקיפין, תביא לדחיקתם של אנשים מבתיהם מבלי שיהיה להם אופק ממשי לקורת גג חוקית על-פי התכנון החדש או מענה סוציאלי מספק? אלה, בעיקרו של דבר, השאלות העומדות ביסוד העתירה שבפנינו. 2. אקדים ואציין כי אני מסכימה עם חברי השופט נ' סולברג כי בעת הזו, נוכח ההתפתחויות והשינויים שחלו מאז הוגשה העתירה ואשר פורטו על-ידו, דין העתירה להימחק, תוך שטענות העותרים שמורות להם. עם זאת, מחמת מורכבותם האנושית של הנושאים העומדים על הפרק, אני מבקשת להוסיף בעניין זה, ולו בקצרה, מספר הערות. 3. ברקע הדברים לדיון בענייננו ניצבת החתירה לתכנון אזורים שטרם זכו להסדרה של ממש בעיר לוד. מאחר שמדובר באזורים מאוכלסים במתכונת של מה שתואר כ"שכונות מגורים לא מוסדרות", התכנון מבקש לתת מענה, במידת האפשר, למי שמתגוררים במקום. כל זאת, תוך התמודדות עם מאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה הנוגעת בדבר, שמרביתה משתייכת לרמה סוציו-אקונומית נמוכה. בהתאם לכך, בהחלטתה של ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור ("קבינט הדיור") מיום 29.10.2018 הוכרה ה"מורכבות המיוחדת" המאפיינת את העיר לוד בכלל ואת השכונות העומדות בלב העתירה דנן בפרט. זאת, תוך שניתנה הנחייה להביא "הצעה לפתרון אפשרי להסדרת החזקה שלא כדין לצד הפינויים הנדרשים", הכול כמפורט על-ידי חברי. 4. לכאורה, עקרונות הבסיס מוסכמים על הצדדים, אך כידוע המשמעות המדויקת של הדברים מבחינת המתגוררים במקום, לשבט או לחסד, נמצאת בפרטים הקטנים. הדיון בפנינו, כמו גם ההערות שהועלו על-ידי בית המשפט במהלכו, הציפו חששות שאינם מבוטלים, שמא לא ניתן מענה מספק לקשיים, בפרט במישור הסוציאלי, העלולים להיגרם לתושבים המתגוררים במקום. כך בפרט בהתייחס למי שאינם צפויים לקבל מענה בגדרי מתווה ההסדרה עליו הוחלט. בשלב דיוני זה, הודעות העדכון שהוגשו מלמדות כי בינתיים ההכרה בקשיים הובילה לאימוצה של החלטה חדשה הנוגעת ל"היבטים סוציאליים" הכרוכים בקידום התוכנית. יחד עם זאת, גם כעת הצדדים חלוקים באשר לשאלה האם מדובר בהתפתחות שהיא בעלת ערך כטענת המדינה, או שמא כזו שלא נותנת מענה לשלל הקשיים המתעוררים, כטענת העותרים. 5. במישור המעשי ועל-פי הכללים החלים על הליכים הנדונים בפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אני מסכימה כי בשלב הנוכחי, בהינתן ההתפתחויות שחלו, אין עוד מקום לדון בעתירה במתכונת המקורית שבה הוגשה. אולם, וזהו דבר שאני מבקשת להדגיש, ניתן להבין את חששותיהם של העותרים. התכנון החדש, לצד הברכה שבצדו, עלול להותיר אנשים ללא קורת גג או מענה מתאים אחר, ובמובן זה נותרות שאלות רבות באשר להיקפה הצפוי של התופעה ולמידת הסיוע שיקבלו אותם אנשים. במובן זה, וכפי שציין בצדק חברי השופט סולברג, גם עתה קיים צורך בפעולות נוספות מצד המדינה על מנת לתת מענה הולם וקונקרטי לכלל ההיבטים והקשיים שעוד נכונו בהמשך הדרך. עוד ניתן להתרשם, כך אני סבורה, כי הפתרונות בנושא זה יצאו נשכרים מקיום דיאלוג עם האוכלוסייה המתגוררת במקום, להבדיל מקבלת החלטות המונחתות "מלמעלה" (ראו והשוו גם: חני אופק-גנדלר "תסקיר השפעה על הקהילה ככלי להשמעת קולות משותקים בחברת משוסעת" משפט וממשל יא 199 (2007)). במובן זה, העתירה שבפנינו שבה והדגישה כי תכנון באזור רווי אוכלוסייה חייב להיות רגיש לתוצאותיו האנושיות והכלל-חברתיות. ניתן לקוות אפוא כי אף הצעדים הבאים שיינקטו לצורך קידום מתווה ההסדרה ייעשו תוך קיום שיח משותף עם כלל הצדדים הנוגעים בדבר. ש ו פ ט ת השופטת ע' ברון: אני מסכימה עם חוות דעתו של חברי השופט נ' סולברג, ומצטרפת להערותיה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג. ניתן היום, ‏כ"ח באייר התשפ"ב (‏29.5.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 20084560_O10.docx עג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1