שדה נ' נציב שירות המדינה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8455/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין העותר: יוסף שדה נ ג ד המשיבים: 1. נציב שירות המדינה 2. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב 3. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד יעקב שקלאר פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, יוסף שדה, להורות על ביטול החלטותיהם של בתי הדין לעבודה, לפיהן אין מקום להעניק לו סעד זמני שיאפשר לו לחזור לעבודתו במשרד החינוך. בד בבד, הגיש שדה בקשה למתן צו ביניים. 2. אלה, בקצרה, העובדות הצריכות לענייננו: שדה, המועסק על-ידי משרד החינוך כמורה לחינוך מיוחד, נחקר במהלך חודש אוגוסט 2019 בחשד לביצוע עבירה של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. משנודע הדבר, החליט מנכ"ל משרד החינוך להשעותו מעבודתו לתקופה כוללת של 30 ימים. בהמשך, בחן גם נציב שירות המדינה את עניינו של שדה, והחליט להשעותו מעבודה לתקופה קצובה של ארבעה חודשים. 3. שדה הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (סע"ש 36928-11-19), בקשה למתן סעד זמני, שעל-פיו תבוטל החלטת נציב שירות המדינה להשעותו מעבודתו. לאחר שהתקיים דיון בבקשה, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי לא נפל פגם בהחלטת נציב שירות המדינה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המדינה, נוכח הפגיעה האפשרית באמון הציבור במערכת החינוך. על החלטה זו, הגיש שדה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 16797-12-19); גם בקשתו-זו נדחתה. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי החלטת בית הדין האזורי לעבודה מנומקת, מפורטת ומאזנת אל נכון בין כל השיקולים הצריכים לעניין. משכך, הרי שלא קיימת הצדקה לשנות ממנה. שדה הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, "שכן יסוד הקלון נחבא מעיני כב' בית הדין"; גם בקשה זו נדחתה: "ההחלטה שניתנה מדברת בעד עצמה, ואין בית הדין יושב כערכאת ערעור על החלטותיו". 4. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוען שדה, כי שתי הערכאות שדנו בבקשתו, "התעלמו ושכחו ולא דנו כלל בשאלת הקלון, יסוד הכרחי בסמכות הנציב להשעות" עובד. לטענת שדה, יסוד הקלון אינו קיים במעשים המיוחסים לו, ולפיכך יש להורות על ביטול החלטותיהן של הערכאות שדנו בעניינו. שדה הוסיף ותיאר את עבודתו רבת השנים במערכת החינוך, ואת היותו נעדר עבר פלילי. 5. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה ושקלנו את נימוקיה, באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. שדה הגיש את בקשתו לסעד זמני, וזו נבחנה ונדחתה – הן על-ידי הערכאה הדיונית, הן על-ידי ערכאת הערעור. משנדחו בקשותיו, הגיש את העתירה שלפנינו. אלא שכידוע, בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו יושב "כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה והתערבותו בפסיקותיו של זה שמורה למקרים חריגים בלבד בהם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב התערבות בה לאור הנסיבות" (בג"ץ 797/08 וינברג נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 2 (11.2.2008)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלו. בית הדין הארצי לעבודה, נתן דעתו על מכלול טענותיו של שדה, ובכלל זה אף על טענות העדר ה'קלון', והחליט לדחותן כשנימוקיו עמו, ואלו מדברים בעד עצמם. בהחלטתו לא נמצאה אפוא טעות משפטית מהותית המחייבת את התערבותנו. 6. אשר על כן, נדחית העתירה בזאת על הסף. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ה' בטבת התש"פ (‏2.1.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19084550_O01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il