דניאל סופייב נ. שלטונות צבא הגנה לישראל

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8429/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: דניאל סופייב נ ג ד המשיב: שלטונות צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מיכאל דינציס בשם המשיב: עו"ד נועה רוזנברג רכטר פסק-דין השופט י' אלרון: במוקד העתירה שלפנינו, טענת העותר כי סיווגו בגדר "משתמט" משירות בצה"ל – שגוי מיסודו. בעתירה מתואר, כי עובר למועד גיוסו, התייצב העותר כנדרש בלשכת הגיוס ונבדק על-ידי קב"ן. בהמשך, לפי דרישת הקב"ן, העותר העביר למשיב מסמכים רלוונטיים, ובעקבות כן נאמר לו מפורשות כי הוא פטור משירות וכי הוא יקבל תעודת שחרור. רק כאשר פנה העותר למשיב לצורך קבלת תעודת השחרור שלו, לבקשת מעסיקו, "התגלה לו", כלשונו, כי הוא הוכרז כמשתמט. ואולם, לטענתו, המסמכים ששלח כאמור לא נשמרו כראוי "עקב רשלנות ומחדלים של המשיב", ועל כן סווג בשוגג כמשתמט. פניותיו של העותר למשיב לצורך הסדרת מעמדו – לא הועילו, ומכאן העתירה שלפנינו, בצדה הוגשה בקשה להורות על "עיכוב ביצוע החלטת המשיב". מנגד, לעמדת המשיב יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי, בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית ולנוכח השיהוי בהגשתה. כן נטען כי יש לדחות את העתירה לגופה בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהתנהלות רשויות הצבא בעניינו של העותר. בתגובת המשיב פורט כי חרף זימון העותר שלוש פעמים בשנת 2018 להתייצב להליכי "צו ראשון", הוא נעדר מהתייצבות פעם אחר פעם, ורק בחלוף שנה התייצב מטעם עצמו בלשכת הגיוס. במסגרת הליכי "צו ראשון", העותר נפגש עם קב"ן אשר קבע בחוות דעתו כי העותר כשיר לשירות ביטחון. בד בבד, התבקש העותר להציג אישורים ביחס לטענתו כי נשר מלימודים וכי הוא עובד במשרה מלאה. עוד נמסר לעותר כי היה ומסמכים אלו לא יושלמו, ייקבע כי הוא כשיר לשירות תוך זכאות למספר התאמות במסגרת השירות הצבאי. משלא הושלמו המסמכים כנדרש, נקבע כי העותר כשיר לשירות ביטחון והוצא לו צו גיוס. ביום 12.7.2020, העותר לא התייצב בלשכת הגיוס והוכרז בו ביום בתור משתמט משירות צבאי. בהמשך, ולאחר שעודכן העותר באשר למעמדו, נשלח לו מכתב המבהיר כי הוא עובר עבירה פלילית וכי הוצאה נגדו פקודת מעצר. עוד צוין במכתב כי כדי שהעותר יסדיר את מעמדו, הוא נדרש להתייצב באופן מיידי בלשכת הגיוס. בחלוף למעלה שלוש שנים ממועד הגיוס של העותר, ביום 3.9.2023, העותר פנה ליחידת "מיטב" בבקשה להיבדק על-ידי קב"ן. או אז, הובהר לעותר כי תחילה עליו להתייצב לאלתר בלשכת הגיוס לשם הסדרת מעמדו, ובמעמד זה יוכל להעלות את טענותיו בפני הגורמים הרלוונטיים. בהמשך לכך וכעולה מפניות בא-כוח העותר למשיב, העותר התייצב ביום 8.10.2023 בלשכת גיוס לצורך הסדרת מעמדו, אלא שבמועד זה לשכות הגיוס היו סגורות. עוד פורט בתגובת המשיב כי גם לאחר שנבחנו מסמכים חדשים מטעם העותר המלמדים על נסיבות חייו ועל מצבו הנפשי, קבעו גורמי בריאות הנפש מטעם הצבא כי אין מקום לפטור את העותר ללא התייצבות בלשכת הגיוס לצורך הסדרת מעמדו. בתגובת העותר לתגובה המקדמית מטעם המשיב, העותר שב על טענותיו כי הגיש את המסמכים הרלוונטיים במועדם, אלא שאלו אבדו אצל המשיב; כי בשל מחדלי המשיב לא הוענק לו פטור משירות צבאי; וכי לראשונה גילה על סיווגו כמשתמט עת פנה למשיב לשם קבלת תעודת שחרור. עוד מוסיף וטוען העותר כי הגדרת מעמדו כמשתמט אינה עולה בקנה אחד עם הגעתו ללשכת הגיוס לצורך הבהרת מצבו הבריאותי והכלכלי, פגישתו עם קב"ן והשלמת המסמכים מטעמו. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כמובא לעיל, התגובה המקדמית מטעם המשיב חושפת השתלשלות עובדתית שונה מאשר זו המועלית על-ידי העותר, אשר ממנה ניכר כי העותר עשה דין לעצמו משלא התייצב להליכי הגיוס שנקבעו לו, פעם אחר פעם. גם התייצבותו לבסוף של העותר על דעת עצמו בלשכת הגיוס, אינה מקהה את העובדה כי הוא עשה דין לעצמו, ברצותו – התייצב; ברצותו – נעדר. לא רק שהעותר לא התייצב להליכי "צו ראשון", אלא שגם לאחר שהוצא עבורו צו גיוס והובהר לו הן בדרך של שיחה טלפונית הן בדרך של מכתב רשמי כי עליו להתייצב לאלתר להסדיר את מעמדו – נפקד מקומו של העותר מלשכת הגיוס במשך שלוש שנים. רק כאשר העותר נדרש על-ידי מעסיקו להציג תעודת שחרור, הוא פנה למשיב, ואולם גם בשלב זה מאן העותר להסדיר תחילה את מעמדו כנדרש. התנהלות העותר בה עשה דין לעצמו מצדיקה לבדה את דחיית העתירה על הסף (בג"ץ 540/19 שישא נ' שר הביטחון, פסקה 7 (11.2.2021)). בהמשך לכך, משהסתיר העותר בעתירה שלפנינו כי לא שיתף פעולה עם הליך הגיוס, לא פעם ולא פעמיים, נגועה עתירתו בחוסר ניקיון כפיים המצדיק אף הוא את דחיית העתירה על הסף (בג"ץ 739/15 כליפה נ' שר הביטחון, פסקה 10 (15.10.2015)). לזאת יש להוסיף כי מבין שיטי העתירה עולה כי היא מופנית כלפי החלטת המשיב לסווג את העותר כמשתמט. החלטה זו ניתנה כאמור כבר לפני למעלה משלוש שנים, כפי שעודכן העותר בשיחה טלפונית, בהודעת טקסט שנשלחה למכשיר הנייד שלו וכן במכתב שנשלח לכתובתו. במועד זה, או בסמוך אליו, היה על העותר להעלות את טענותיו באשר לכשירותו להתגייס, ואולם רק לאחר שלוש שנים העותר פנה ליחידת "מיטב" בבקשה להיבדק על-ידי קב"ן, ובחלוף מספר שבועות הוגשה העתירה שלפנינו. ניכר כי העותר ישן על זכויותיו זמן ממושך, חרף העובדה שסיווגו כמשתמט הובא לידיעתו במספר דרכים סמוך לאחר ההחלטה על כך. העתירה לוקה אפוא בשיהוי ניכר בהגשתה, מבלי שהעותר סיפק הסבר מבורר בדבר הסיבה בגינה השתהה (בג"ץ 2638/22 פלונית נ' משרד הביטחון, פסקה 19 (22.6.2022)). זאת ועוד, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו בהחלטת רשויות הצבא. בעתירה לא הוצג פגם שנפל בהחלטה, או בדרך קבלתה, באופן שמצדיק התערבותנו, ואף שהעותר ייחס למשיב התנהלות רשלנית והסתרה מכוונת של מסמכים, טענה זו נטענה בעלמא ללא ביסוס או תימוכין. כמו כן, לא מצאנו טעם להתערבות במדיניות הצבא שלפיה, ככלל, על המשתמט להתייצב תחילה להסדרת מעמדו, ורק לאחר מכן יהא ניתן לבחון את טענותיו לגבי התאמתו בשירות (בג"ץ 3993/18 פלונית נ' שלטונות צבא ההגנה לישראל, פסקה 6 (19.7.2018)). יתרה מכך, אף לא מצאנו להתערב בהחלטה הפרטנית בעניינו של העותר, משעניינו נבדק פעם נוספת כאמור על-ידי גורמי בריאות הנפש של המשיב במסגרת הטיפול בעתירה, ונקבע כי מצבו הרפואי אינו מצדיק את בחינת כשירותו עובר להסדרת מעמדו, כך שעניינו אינו בא בגדרי החריגים למדיניות רשויות הצבא כאמור. העתירה נדחית אפוא, וממילא נדחית הבקשה "לעיכוב ביצוע" החלטת המשיב. העותר יישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ד (‏19.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23084290_J07.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1