פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 8424/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתלה"מ 23931-03-22 מיום 1.12.2022 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת צ' כהן אביטן בשם המערערת: עו"ד אירית ינקוביץ פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת צ' כהן אביטן) מיום 1.12.2022 בתלה"מ 23931-03-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת והמשיב נשואים ולהם שלושה ילדים בגירים. ביום 10.3.2022 הגיש המשיב תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף ברכוש הצדדים וכן לפסק דין הצהרתי בנוגע לזכויותיו בדירה הרשומה על שם המערערת (להלן: ההליך הרכושי). המשיב טען כי דעתה של המערערת נטרפה עליה וכי על רקע זה נפער ביניהם קרע. המערערת מצדה טענה כי המשיב הוא אדם אלים ומניפולטיבי בעל בעיות פסיכיאטריות, וכי האלימות הכלכלית שהפעיל כלפיה לאורך שנות הנישואין גרמה למשבר ולפרידה. ביום 10.8.2022 הגישה המערערת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 22449-08-22; להלן: הליך צו ההגנה). במהלך הדיון שהתקיים ביום 16.8.2022 טען כל אחד מן הצדדים לאלימות מצד השני. כעולה מפרוטוקול הדיון, במהלך חקירתה הנגדית של המערערת, העיר המותב כי "חרף פניות חוזרות ונשנות ב"כ ה[מערערת] לא מאפשרת ניהול הדיון והמשך חקירה של ה[מערערת]. ככל שב"כ ה[מערערת] חפצה להתנגד לשאלה מסוימת, עליה להמתין לסיום השאלה ולהתנגד באופן מסודר. בית המשפט מתריע שככל שהתנהלות זו תמשך לא יהיה מנוס מהפסקת הדיון או לחילופין חיוב בהוצאות". החקירה נמשכה, והמותב שב והעיר לב"כ המערערת שהיא אינה מאפשרת את ניהול ההליך והורה לה לשבת. בשלב זה ביקשה ב"כ המערערת כי המותב יפסול את עצמו, בטענה שהוא מנהל את הדיון באופן המונע ממנה להתנגד לשאלות. כמו כן טענה ב"כ המערערת כי המותב הביע דעתו שהמערערת נקטה באלימות כלפי המשיב, ולפיכך כי דעתו "ננעלה". ב"כ המערערת הוסיפה כי לאורך הדיון המותב "ראה את האלימות שבה מנוהל הדיון ומנע ממני להתנגד". המותב דחה את בקשת הפסלות על אתר והדגיש כי ניסה לקיים את הדיון בצורה "יעילה ומכובדת" אך ב"כ המערערת מונעת זאת, וכי הערתו אליה שלא להתנגד לשאלה לאחר שהמערערת החלה לענות אינה מקימה חשש למשוא פנים. כמו כן צוין כי הערת בית המשפט לפיה "יש בניתוק חשמל משום אלימות", נאמרה באופן כללי בלבד. על החלטתו זו של המותב שלא לפסול את עצמו לא הוגש ערעור. ביום 2.9.2022 נתן המותב צו הגנה הדדי לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, האוסר על הצדדים להטריד, לאיים, לבלוש או ליצור קשר האחד עם השנייה, למשך שלושה חודשים. ההליך הרכושי המשיך להתנהל, וביום 9.11.2022 הגישה המערערת בקשה למתן צו להשבת מכשיר הטלפון הנייד שלה, לעיכוב ההליכים עד שייעשה כן ולחתימה על פסיקתות. לטענת המערערת, המשיב גנב את הטלפון הנייד שלה ואף מודה בכך אך המותב אינו מורה לו להחזיר את הטלפון, ובשל מידע השמור בטלפון שאינו בידי המערערת, לא ניתן להמשיך לקדם את ההליך. המשיב הגיב לבקשה זו וטען כי המערערת לקחה ציוד שלו שהיא מסרבת להחזיר, ויש לבצע "השבה הדדית". כמו כן ציין המשיב כי המותב הודיע לצדדים בדיון האחרון שהתקיים כי לא ידון בנושא זה ללא פתיחת הליך נפרד. ביום 20.11.2022 דחה המותב את בקשת המערערת, וקבע כי "לא ברורה המסגרת המשפטית והדיונית" שבה הוגשה הבקשה, אלא יש לנקוט בהליך המתאים לשם כך. כמו כן צוין כי אין קשר בין השבת הטלפון ובין קידום הליך איזון המשאבים המצדיק להתנות את המשכו בהשבת הטלפון. ביום 22.11.2022 הגישה המערערת בקשה נוספת לפסילת המותב בטענה כי "החלטותיו מוטות ורחוקות מרחק רב מהסביר". לטענת המערערת, המותב מתעלם מאלימות מצד המשיב ומפריצתו לביתה והכאתה, וכן מתעלם מגניבת הטלפון הנייד שלה ודורש מן המערערת לנהל תביעה נפרדת בעניין. נטען כי מדובר בשיפוט "מוטה ופוגעני הפוסק באופן דווקני לרעת ה[מערערת] מנימוקים זרים שאינם ברורים לה". המערערת ביקשה עוד כי יוסר החיסיון מן התיק על מנת לאפשר לה "לפנות לסיועם של גורמים אובייקטיביים, כמו עמותות שונות וארגוני נשים, על מנת לחשוף בציבור את מה שמתנהל בדלתיים סגורות ובחסותו של חסיון מן הדין". ביום 1.12.2022 הגיב המשיב לבקשת הפסלות וטען כי דינה להידחות מאחר שמדובר בחזרה על הטענות שהועלו בבקשת הפסלות הראשונה, במטרה לעכב את בירור ההליך הרכושי, וכי מכל מקום לא הוכחה עילת פסלות כלשהי. בו ביום דחה המותב את בקשת הפסלות. המותב קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי, לאחר שהמערערת העלתה בהליך צו ההגנה טענות להתעלמות מאלימות המיוחסת למשיב, ובחרה שלא להגיש ערעור על דחיית בקשת הפסלות הקודמת. גם לגופו של עניין קבע המותב כי לא קמה עילת פסלות, והוסיף כי אם המערערת סבורה כי החלטותיו שגויות הדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים. כמו כן חייב המותב את המערערת בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה כי המשיב מוסיף ונוקט כלפיה באלימות קשה שממנה מתעלם המותב. לטענתה, פניותיה למשטרה אינן נענות מאחר שהמותב אינו מעניק לה צווי הגנה. לטענת המערערת בא-כוחו של המשיב הוא בעל קשרים "הדוקים ושקופים" עם המותב והוא מקבל "תמיכה מוחלטת" מן המותב. המערערת מפנה להחלטות דיוניות שונות שנתן המותב וטוענת כי לא ניתן להסבירן אלא במשוא פנים ובמתן עדיפות לב"כ המשיב. עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענות המערערת מופנות כולן כלפי התנהלותו הדיונית של המותב והחלטות שקיבל לאורך ניהול ההליך. לא אחת נפסק כי הדרך להשיג על החלטות כאלה היא בהליכי ערעור מתאימים, ולא בהליך פסלות שופט (ראו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022); ע"א 7632/22 מכללת אתגר הדרכות בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח, פסקה 13 (13.12.2022) (להלן: עניין מכללת אתגר)). אף שהמותב הבהיר כבר בדחיית בקשת הפסלות שהועלתה בהליך צו ההגנה כי הטענות אינן מקימות עילת פסלות, המערערת בחרה שלא לנקוט בהליך ערעורי על איזו מן ההחלטות שעליהן היא משיגה, ובמקום זאת היא בוחרת להטיח האשמות חסרות בסיס במותב. אין להלום את השימוש בהליך פסלות שופט כתחליף לערעור שלא הוגש (ראו: עניין מכללת אתגר, בפסקה 13), קל וחומר הליך פסלות המייחס למותב מניעים זרים ללא כל בסיס. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ז בשבט התשפ"ג (‏8.2.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 22084240_V02.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1