תמיר בוגין נ. רשות מקרקעי ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 8414/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. תמיר בוגין 2. דנה חינסקי 3. אמיתי שמואל 4. אליעזר מרגולין 5. גיורא אביגדורוב 6. אלנתן שניר 7. יעקב אבן 8. ורדה שפירא 9. עודד וניבה קורקין 10. רות קפלושניק 11. אבינועם חרך 12. יובל גורביץ 13. רבקה ויעקב בוגין 14. גיורא דותן 15. איתן זלמנסון 16. צביה קזמיר 17. עמרי שרון 18. יורשי עמישב קרוקט ז"ל 19. יורשי ציונה נדב ז"ל 20. יורשי יפה מונדלק ז"ל נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט א' ש' שילה) בעת"ם 38235-10-17 מיום 14.10.2018 תאריך הישיבה: ט' באייר התשפ"א (21.4.2021) בשם המערערים: עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד רוני לפן בשם המשיבה: עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין המערערים הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה נגד הודעה שנשלחה על ידי המשיבה ביום 31.1.2017 לפי סעיף 29ב לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014. בנושא זה קיבל בית המשפט לעניינים מינהלים (כבוד השופט א' ש' שילה) את עמדת המערערים והורה על ביטול המכתבים שנשלחו טרם זמנם, תוך שנקבע כי המשיבה יכולה לשלוח הצעה חדשה לאחר שהתוכנית תופקד. לכאורה די היה בכך כדי לייתר את עילת העתירה באותו שלב, אולם בית המשפט – נוכח עמדות הצדדים – ראה להידרש לשאלות נוספות שהעלו הצדדים לפניו, לרבות בשאלת פרשנות סעיפי שינוי הייעוד בחוזים עליהם חתומים המערערים (להלן: החוזים) ובנושא הפיצוי שיינתן עבור השבת הקרקעות; וקיבל בנושאים אחרונים אלה את עמדת המשיבה. להכרעתו זו מכוון הערעור שלפנינו. למערערים השגות רבות על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אולם עיקר טעמו של הערעור הוא רצונם לאפשר להם לברר את המחלוקות האזרחיות שנסבו על סעיף שינוי הייעוד שבחוזים בבית המשפט האזרחי. בעניין אחרון זה מבקשים אנו להבהיר כי השאלות האזרחיות פתוחות להכרעה, וקביעותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים בהקשר זה אינן מהוות מעשה בית דין בהליך האזרחי. הפעלת הסמכות המינהלית במקרה דנן מוצתה כאמור, במכתבים נושא העתירה, ובנושא אחרון זה לא הייתה מחלוקת ממשית על כך שהם נשלחו טרם זמנם ולכן בוטלו. על מנת להגיע למסקנה זו לא היה צורך להידרש לשאלת פרשנות החוזים באותו שלב (כפי שהציע בית המשפט מלכתחילה). אולם, גם אם נניח כי היה נדרש לצורך כך דיון בגררא בשאלות האזרחיות, ברי כי אין בקביעות בהקשר זה משום מעשה בית דין בהליך אזרחי. כאשר, כידוע, סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בהקשר דנן מוגבלת – לפי פרט 10(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 – לדיון בענייני תכנון ובנייה. בכך מסתיים ההליך שלפנינו, תוך הבהרה כי רשות מקרקעי ישראל רשאית לשלוח הצעה חדשה לאחר שהתכנית הופקדה בינתיים; ותוך הבהרה שאין בדברים שאמרנו כדי לחייב עיכוב של ההליך המינהלי עד לסיום ההליך האזרחי. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה לגוף המחלוקת האזרחית. אין צו להוצאות בערכאתנו. ההוצאות בבית משפט קמא מבוטלות בזה. ניתן היום,‏ ט' באייר התשפ"א (‏21.4.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 18084140_M27.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1