חב' מויאל שי השקעות ונכסים בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין בתיק בש"א 8393/07 בבית המשפט העליון בש"א 8393/07 בפני: כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. חברת מויאל שי השקעות ונכסים בע"מ 2. חברת וירטאל דיג'קום בע"מ 3. עמנואל סהר נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ ערעור על החלטת רשם בשם המערערים: עו"ד אריג' ח'ורי-שומר פסק-דין זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 19.9.2007 לפיה נדחתה בקשת המערערים לעיון חוזר בהחלטתו מיום 22.7.2007. 1. המערערים הגישו הודעת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד הרשם אורנשטיין איתן) מיום 10.5.2007 (להלן: הפסיקתא) ועל החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם דוד גלדשטיין) מיום 2.1.2007 (להלן: ההחלטה). בהחלטתו, דחה בית משפט קמא את בקשת המערערים למתן רשות להתגונן מפני תביעת המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), שעניינה יתרת חוב של המערערים בסך של כ- 3,000,000 ₪, נכון למועד הגשת התובענה. על בסיס החלטה זו ניתנה הפסיקתא. 2. במסגרת הודעת הערעור, הגישו המערערים בקשה לפטור מחובת תשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטה מיום 22.7.2007 דחה כבוד הרשם את בקשת המערערים בקובעו כי לא עמדו בנטל המוטל עליהם לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה אודות מצבם הכלכלי. לפיכך, נקבע כי אף מבלי לאמוד את סיכויי ההליך, דין בקשתם להידחות. כמו כן, דחה כבוד הרשם את בקשתם החלופית של המערערים להסתפק בערובה אישית מטעם המערער 3 בקובעו כי ההצדקה להתיר המרת עירבון בהתחייבות אישית קמה רק כאשר המבקש עומד בנטל של פרישת תשתית עובדתית מתאימה ובנטל זה לא עמדו המערערים. 3. המערערים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשם ובהחלטתו מיום 19.9.2007 דחה כבוד הרשם את הבקשה בקובעו כי המערערים מבקשים לתקן את המחדל שנפל בבקשתם הראשונה על דרך של צירוף ראיות אודות מצבם הכלכלי ואין בכך כדי שינוי נסיבות המצדיק סטייה מן ההחלטה הקודמת. 4. על החלטה זו מלינים המערערים בפניי. לטענתם, לאחר שקיבלו את החלטתו הראשונה של כבוד הרשם פעלו לגיוס הכספים לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון אולם ניסיונותיהם לא צלחו. עוד הם טוענים כי מתנהלים כנגדם הליכים על ידי המשיב ובמצב דברים זה נעולים בפניהם כל מקורות המימון הפוטנציאליים. המערערים מוסיפים וטוענים כי אי צירוף אסמכתאות לבקשתם הראשונה נעוצה בעובדה שרוב המידע הנדרש אודות מצבם הכלכלי מצוי ברשות המשיב ובחזקתו. כן טוענים הם כי טעה כבוד הרשם משלא נתן משקל לאסמכתאות שצורפו לבקשתם לעיון חוזר, מהן עולה כי מצבם הכלכלי הינו בכי רע וכי אין ביכולתם לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון. המערערים מוסיפים וטוענים כי טעה כבוד הרשם משלא נתן משקל לסיכויי ההליך אף שעולות בערעור שאלות משפטיות המצדיקות התערבותו של בית משפט נכבד זה. לבסוף, טוענים המערערים כי פניה לערכאות הינה זכות לגיטימית העומדת לבעל דין וכי נעילת שערי בית המשפט בפניהם תחרוץ את גורלם. ביום 25.10.2007, קיבלה כבוד הרשמת ג' לוין את בקשת המערערים להאריך את מועד תשלום האגרה והפקדת העירבון עד ליום 5.12.2007. 5. דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בענייני אגרות ועירבונות הינו רחב וגדר ההתערבות בהחלטותיו בעניינים אלה מצומצם ביותר ומוגבל למקרים חריגים בלבד בהם יש בידי המערער להצביע על שגיאה בולטת ומהותית בהחלטה. במקרה דנן, מקובלת עלי קביעתו של כבוד הרשם כי אין מקום לעיון מחדש בהחלטתו הקודמת נוכח העובדה שכל מבוקשם של המערערים הוא לתקן את המחדל שנפל בבקשה הראשונה בדרך של צירוף ראיות אודות מצבם הכלכלי וככלל אין מקום לאפשר עריכת "מקצה שיפורים" בדרך של בקשה לעיון חוזר (בש"א 7284/06 וייל נ' צדקה (טרם פורסם)). למעלה מן הדרוש יצוין כי מכל מקום אין בחומר הנוסף כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיע הרשם וגם מטעם זה דין הערעור להידחות. לפנים משורת הדין מוארך עם זאת המועד לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון בערעור זה עד ליום 31.12.2007. בכפוף לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏א' טבת, תשס"ח (10.12.07). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07083930_V02.doc צפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il