סלים עתאמנה נ. עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד

החלטה בתיק רע"א 8388/08 בבית המשפט העליון רע"א 8388/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. סלים עתאמנה 2. וחיד עתאמנה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד 2. כונס הנכסים הרשמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 200/07 בש"א 13402/08 מיום 18.9.08 שניתנה ע"י כב' הנשיאה גילאור בלהה בשם המבקש 1: עו"ד אביחי נ' ורדי בשם המבקש 2: עו"ד מוטי עזורה בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד רחל שני פסק-דין 1. הבקשה שבפניי הינה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור), בה אושרה העסקתו של רואה חשבון מטעמו של המשיב 1 (להלן - המשיב). 2. ביום 10.6.08 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור) צו פירוק לגבי שתי חברות: חברת בלוק הסלע האדום - מפעלי בלוקים בע"מ וחברת בני סלים עתאמנה בע"מ (להלן - החברות). המבקשים דנא היו מנהלים של החברות והמבקש 1 הוא גם בעל מניות של החברה הראשונה. המשיב מונה כמנהל מיוחד של החברות ובהמשך כמפרק. נגד החלטת בית המשפט המחוזי ליתן צו פירוק הוגש ערעור לבית משפט זה שעודנו תלוי ועומד (ע"א 5737/08). בקשת הפירוק של שתי החברות הוגשה על ידי חברת פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ (להלן - חברת נעאמנה). על פי דרישת המשיב, המציאו המבקשים מסמכים שונים הקשורים לניהול החברות. המשיב, אשר סבור היה כי קיים חשד שהמסמכים שהומצאו הם חלקיים בלבד, ביקש להעסיק את רואה חשבון מוחמד דראושה (להלן - רו"ח דראושה) על מנת שיבדוק מטעמו את המסמכים. המבקשים התנגדו להעסקתו של רו"ח דראושה בתפקיד האמור. המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן - הכונס הרשמי), סבר גם הוא כי ראוי להימנע מהעסקתו של רו"ח דראושה. ביום 18.9.08 החליט בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשת המשיב להעסיק את רו"ח דראושה. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה. יוער, כי ביום 23.1.09 ניתן על ידי צו המתלה את פועלה של החלטת בית המשפט המחוזי. 3. לטענת המבקשים, העסקתו של רו"ח דראושה בבדיקת מסמכים הקשורים לחברות כרוכה בניגוד עניינים. ניגוד העניינים הנטען נובע מקירבתו של רו"ח דראושה לחברת נעאמנה, שהיא מבקשת הפירוק. קירבה זו קיימת, לפי הטענה, בשני מישורים: האחד, רו"ח דראושה מועסק על ידי חברת נעאמנה; השני, אשתו של רו"ח דראושה הינה אחייניתו של המנהל ובעל המניות של חברת נעאמנה, מר פהמי נעאמנה (להלן - מר נעאמנה). המבקשים מוסיפים וטוענים, כי חברת נעאמנה הינה מתחרה עסקית של החברות ובקשת הפירוק הוגשה על ידה משיקולים של תחרות עסקית. בנסיבות אלו, כך נטען, קיים חשש כי מידע לו ייחשף רו"ח דראושה במהלך בדיקת המסמכים ידלוף לחברת נעאמנה. המבקשים מוסיפים ומעלים טענות שונות נגד יושרו של מר נעאמנה. המשיב סבור, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. לטענתו, אין כל יסוד לטענות המבקשים לגבי מניעי בקשת הפירוק. המשיב מוסיף, כי רו"ח דראושה הינו בעל מקצוע מנוסה שביושרו לא דבק רבב וכי הוא נעזר כבר בשירותיו לבדיקת מסמכים הקשורים לחברות לצורך הכנת דו"חות שהגיש לבית המשפט. לטענת המשיב, העובדה שרו"ח דראושה כבר עסק בנושאים הקשורים לחברות צפויה לייעל את תהליך הבדיקה של המסמכים ולחסוך מקופת הפירוק עלות של שעות עבודה רבות. עמדתו של הכונס הרשמי, הן בבית משפט קמא והן בפניי, היא כי אין למצוא כל פגם ביושרו של רו"ח דראושה, אולם מטעמים של מראית פני הצדק ראוי להעסיק רואה חשבון אחר. בהחלטתי מיום 23.1.09 ביקשתי את עמדתו של רו"ח דראושה בנוגע לבקשת רשות הערעור. בתגובה שהגיש טען רו"ח דראושה, כי אין מקום לפסול את העסקתו על ידי המשיב לצורך בדיקה של המסמכים שהגישו המבקשים. רו"ח דראושה מציין, כי בניגוד לנטען בבקשה לרשות ערעור אין הוא מועסק על ידי חברת נעאמנה, אלא התמנה על ידי בעלי המניות שלה לרואה חשבון חיצוני ומבקר הדו"חות הכספיים של החברה. מדובר בעבודת ביקורת הנעשית באופן עצמאי ובלתי תלוי בגוף המבוקר. עוד מדגיש רו"ח דראושה, כי הוא עצמו אינו קרוב של מר נעאמנה כי אם אשתו. קירבה רחוקה מסוג זה אינה אמורה כלל, לטענת רו"ח דראושה, להשפיע על עבודתו. רו"ח דראושה ראה לנכון להוסיף כי לסברתו מטרתה של בקשת רשות הערעור היא שימונה רואה חשבון שיהא נוח למבקשים. 4. הכלל האוסר על ניגוד עניינים הינו עקרון יסוד במשפטנו. עיקרון זה משתרע גם על הליך של פירוק או כינוס נכסים של חברה. בכל הנוגע למינוי מפרק, כונס נכסים או מנהל מיוחד מצינו הוראה מפורשת בעניין זה בחקיקת משנה (תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981; לעניין תקנה זו ראו, ציפורה כהן פירוק חברות 249-247 (2000)). עם זאת, איסור על ניגוד עניינים קיים גם אם אין בנמצא דבר חקיקה מפורש המורה על כך. זאת, "שכן מדובר בעקרון יסוד אוניברסלי 'המרחף' מעל כל דברי החקיקה הרלבנטיים" (בג"ץ 2419/94 פריד נ' ראש העיר טירת הכרמל, פיסקה 3 (לא פורסם, 22.8.94); ראו גם, בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2) 566, 574-573 (1980)). על כן, ברי כי גם העסקה של בעל מקצוע המסייע לבעל תפקיד (כגון מפרק או מנהל מיוחד) בעבודתו כפופה לעיקרון האוסר על ניגוד עניינים. יובהר, כי אין די בכך שניתן להצביע על ניגוד עניינים כלשהו כדי לפסול את מינויו של אדם לתפקיד מסוים. עשויות להתקיים דרגות שונות של ניגוד עניינים. תחימת הגבול בין ניגוד עניינים שניתן להשלים עימו לבין ניגוד עניינים פסול אינה תמיד פשוטה (ראו, בג"ץ 7279/98 שריד נ' ממשלת ישראל, פ"ד נה(1) 740 (1999), וההפניות הנזכרות שם). בענייננו, סבורני כי צירוף הזיקות הקושרות את רו"ח דראושה לחברה מבקשת הפירוק - היותו רואה החשבון החיצוני של החברה וקירבת המשפחה של רעייתו למר נעאמנה - מעורר חשש לניגוד עניינים במידה המצדיקה הימנעות מהעסקתו על ידי המשיב. טענת המבקשים, כי חברת נעאמנה היא מתחרה עסקית של החברות שבפירוק לא הוכחשה. בנסיבות אלו, חשיפת גורם המקורב לחברת נעאמנה למידע הנוגע לחברות ואשר עשוי להיות קשור לתחומי התחרות ביניהן מעורר פוטנציאל בעייתי לניגוד עניינים. יודגש, כי קביעה זו אין בה כדי להטיל ספק כלשהו ביושרם של רו"ח דראושה או מר נעאמנה. אין כל עילה שלא לתת אמון בהצהרתו של רו"ח דראושה, כי המידע לו נחשף אגב בדיקת מסמכי החברות לא היה מועבר על ידו לאף גורם בלתי מורשה. אולם, השאלה האם מצב מסוים כרוך בניגוד עניינים פסול היא שאלה אובייקטיבית. שאלה זו נחתכת לפי אמת מידה של סבירות ולא על פי החשד או האמון שיש לרחוש לאדם פלוני (ראו, בג"ץ 531/79 הנ"ל, עמ' 572; בג"ץ 202/90 י.ב.מ ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, פ"ד מה(2) 265, 273-272 (1990)). בנסיבות העניין, אין מנוס מן הקביעה כי אין זה ראוי להעסיק את רו"ח דראושה בתפקיד שבגדרו הוא עשוי להיחשף למידע רגיש הנוגע לחברות. אוסיף, כי אפילו היה נותר ספק בעניין, הרי משהוסיף רו"ח דראושה את הסברה באשר למטרתם של המבקשים בהגשתה של הבקשה דנא, מתפוגג הספק והדבר מביא לקבלת הטענה שאין מקום שהוא יועסק על ידי המשיב ככל שמדובר בחברות. 5. לסיום אתייחס לטענת המשיב, כי רו"ח דראושה הועסק על ידו בעבר בנושאים הקשורים לחברות. המשיב לא פירט האם היו המבקשים מודעים בזמנו לעובדה זו. אם היו המבקשים מודעים להעסקתו של רו"ח דראושה ולא מיחו על כך, אפשר שהייתה קמה נגדם עילה של שיהוי או מניעות. אולם, המשיב לא העלה כל טענה מסוג זה ואף לא טען שהמבקשים היו מודעים בנקודת הזמן הרלוונטית להעסקתו של רו"ח דראושה. טענתו של המשיב היא, כי היכרותו של רו"ח דראושה עם החומר הטעון בדיקה עשויה לייעל את הבדיקה ולחסוך בעלויותיה. אף אם יש ממש בטענה זו, איני סבור שדי בכך כדי להצדיק את העסקתו של רו"ח דראושה על אף ניגוד העניינים הכרוך בכך. 6. הערעור מתקבל אפוא והחלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר את העסקתו של רו"ח דראושה מטעמו של המשיב מבוטלת. המשיב רשאי, כמובן, לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להעסיק רואה חשבון אחר. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח בשבט התשס"ט (22.2.2009). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08083880_S06.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il