התאחדות הישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי נ. המועצה להסדר הי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8382/99 בפני: כבוד השופטת שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותרת: התאחדות הישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי נ ג ד המשיבה: המועצה להסדר הימורים בספורט עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ז באדר התשס"א (12.3.01) בשם העותרת: עו"ד אפרת ירון בשם המשיבה: עו"ד יאיר שילה פסק-דין 1. ביום 1.11.2000 ניתנה החלטה על-ידי בית משפט זה, בעתירת העותרת בה נאמר בין היתר: "העותרת תשמור על זכויותיה לעתיד לבוא - לשנת 2001 ולשנים שאחריה - ובעתירה הנוכחית לא נכריע בכל השאלות - שהעלתה בעתירתה. אשר לעתירה שלפנינו, עתירה שעניינה בשנים 1999 ו2000-; בא-כוח העותרת הודיענו כי מקבל הוא עליו את אמות המידה כפי שקבעה המועצה להסדר הימורים בספורט כי יוחלו על מי שיזכו לקבל מענקים ממנה - לרבות הניקוד המזכה שנקבע לשנים אלו - וכי מצמצם הוא את טיעוניו אך ליישומן של אמות המידה על העותרת. בא-כוח המשיבה מסכים, באורח עקרוני, לדברי בא-כוח העותרת, אך מסתבר כי אפשר שיתגלעו חילוקי דעות באשר להיקף הפריסה של המושג "יישום אמות המידה". מתוך הנחה כי באי-כוח בעלי הדין יסכימו על פירוש המושג "יישום" לענייננו, מסכימים הם עוד כי ההכרעה בטיעוני היישום שבפי העותרת יועברו להכרעתו של צד שלישי שיוסכם על דעת הצדדים". 2. ההחלטה מגלמת את הסכמת בעלי הדין בפני בית המשפט. לתומנו סברנו כי בכך באה העתירה על סיפוקה, וכי הצדדים אכן מתכוונים לפעול ליישום ההסכמות שביניהם כפי שגובשו בהחלטה. למרבה הפליאה, הודיעונו הצדדים - כל אחד בהודעה מטעמו - כי חילופי הדברים ביניהם לא צלחו וכל אחד מהם טען כי הצד האחר הוא שגרם לכך. במצב דברים זה ביקשנו מבעלי-הדין כי יעלו על הכתב, בהודעה משותפת, את ההסכמות ואת חילוקי הדיעות כפי שנתגלו בחילופי הדברים ביניהם וכך עשו. 3. מעיון בהודעה המשותפת עולה, כי הצדדים מנסים לסגת מן ההסכמות שגובשו לעת הדיון בבית המשפט. כך ביקשה ההתאחדות, במעטה של "יישום" אמות המידה, לתקוף את חוקיותן ותקינותן ואילו המועצה להימורים, ביקשה לשנות מטבלאות הניקוד שצורפו לאמות המידה, בהתאם לנתונים חדשים שנצברו בשנים 1999 ו2000-. כל אחד מהצדדים מפרש את הביטוי "יישום" בדרך אחרת. 4. כאמור בהחלטה, צמצמה העותרת את טיעוניה אך ליישומן של אמות המידה, לשנים 1999/2000. עוד נאמר בהחלטה, כי לא תהא הכרעה - בעתירה הנוכחית - בטענותיה המהותיות של העותרת כנגד אמות המידה וכי "בעתירה הנוכחית לא נכריע בכל השאלות שהעלתה [העותרת] בעתירה" וכי היא שומרת על זכויותיה לשנת 2001 ולשנים שלאחריה. השאלה המועלית על-ידי העותרת לפיה מחולקים כספים מחוץ לאמות המידה אינה שאלה של יישום אמות המידה אלא זוהי טענה מהותית עליה כעל יתר הטענות המהותיות מעבר ליישום אמות המידה, וויתרה העותרת כאמור בהחלטה. ולפיכך, אין שאלה זו עומדת לדיון בפנינו, עוד. הוא הדין בטענת המשיבה לפיה יש לשנות את טבלאות הניקוד שעל פיהם ייקבע גובה המענק. 5. הצדדים לא הגישו בקשה לביטול ההסכמה המגולמת בהחלטה או לחזרה בהם ממנה, או לביטול ההחלטה, הגם שספק אם בקשה או חזרה כזו היתה מועילה להם. בנסיבות אלה, כבולים הצדדים בהסכמה שקיבלו עליהם כפי שמצאה ביטוי בהחלטה והם נדרשים לפעול ליישומה. הוסכם בין הצדדים, כי חילוקי הדעות שביניהם בנושא יישום הקריטריונים במובחן מטענות כנגד אמות המידה גופן שאינן עומדות לדיון עוד, יוכרעו על ידי צד שלישי שיוסכם על דעת הצדדים. מעבר לכך לא נותרו טענות להכרעה על ידינו בעתירה זו. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ב ניסן תשס"א (5.4.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99083820.J09