גבי גלס נ. יעקב בסרבי

פסק-דין בתיק ע"א 8380/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8380/04 ע"א 9585/04 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין המערערים בע"א 8380/04 1. גבי גלס והמשיבים בע"א 9585/04: 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב בע"א 8380/04 והמערער בע"א 9585/04: יעקב בסרבי ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1105/95 שניתן ביום 31.8.04 על ידי כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור תאריך הישיבה: כ"ד בחשון התשס"ז (15.11.06) בשם המערערים: עו"ד עמיקם חרל"פ ועו"ד ישראל זליקוביץ' בשם המשיב: עו"ד אדרה רוט ועו"ד רם שמגר פסק-דין השופט ד' חשין: 1. לפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור), מיום 31.8.2004 בת"א 1105/95. בפסק-הדין חויבו המערערים בע"א 8380/04 והמשיבים בע"א 9585/04 (להלן – המערערים) לשלם למשיב בע"א 8380/04 והמערער בע"א 9585/04 (להלן – המשיב) פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים. 2. המשיב, יליד 1950, נפגע ביום 26.4.1989 בתאונת דרכים קשה, בה נחבל בראשו, איבד את ההכרה והובהל באמבולנס לבית-החולים "פוריה". משאובחנה פגיעה בגולגולת ושבר בכתף השמאלית, הועבר המשיב במסוק לבית-החולים "רמב"ם", שם אושפז ונותח בראשו. בהמשך טופל במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", ומשם הופנה להמשך טיפול בבית-חולים "לוינשטיין". כן עבר המשיב טיפול אורטופדי בכתף השמאלית בבית-החולים "אלישע". ביום 1.1.1994 קבע המוסד לביטוח לאומי למערער נכות כללית בשיעור 75%. 3. המדובר במקרה לא שגרתי ויוצא דופן. חרף הפגיעה הקשה בתאונה, היו המומחים הרפואיים בתחום הנוירולוגיה איתנים בדעתם כי המשיב מתחזה, מגזים, אינו אומר אמת, ועל-כן התקשו בקביעת נכותו הרפואית. זאת, בעיקר נוכח קלטת וידאו שהגישו המערערים. בקלטת זו, שצולמה באירועים שונים לאחר התאונה, נצפה המשיב כשהוא מבצע פעולות שונות. בין היתר, נצפה המשיב כשהוא מתקן מכונית ולאחר מכן נוהג בה, מבצע עבודות בחצר הבית באמצעות כלים שונים, ממתין בתור, משתמש בכספומט ומשוחח בטלפון סלולרי. עם זאת, סברו המומחים הרפואיים, כי פגיעתו של המשיב, שנפגע גם באונות המדתיות של המוח, לא היתה קלה וכי נגרם לו נזק מוחי משמעותי. בנסיבות אלו, התקשו המומחים בקביעת שיעור נכותו הרפואית של המשיב והעמידוה על 10% נכות, לפי סעיף 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, מותאם, בתוספת 5% (4.5% משוקלל) בגין אבדן חוש הריח. 4. לצורך הערכת נזקי המשיב, בחן בית-משפט קמא את כל החומר הרפואי שבפניו, וכן התייחס לקלטת ככלי עזר לשם כך. בית-המשפט ציין, כי המשיב נמנע מלשתף פעולה עם המומחים מטעם בית-המשפט, ללא הסבר סביר, ולפיכך הגיע למסקנה כי אילו היה משתף-פעולה ולא היה מגזים בפני המומחים הרפואיים, היה הדבר פועל כנגדו והיתה נקבעת לו דרגת נכות נמוכה. בהקשר זה, הוסיף בית-המשפט כי אין המשיב יכול ליהנות מהעובדה שמפאת התנהגותו נמנע מהמומחים לעשות את מלאכתם ולהעריך נאמנה את מצבו. בהתייחס לנכותו התפקודית של המשיב, הזכיר בית-המשפט, בין היתר, כי במהלך השנים מאז התאונה פנה המשיב למרכזים רפואיים ואובחן כסובל מהפרעות זיכרון ודיכאון; כי שוחרר משירות צבאי בעקבות התאונה בפרופיל רפואי נפשי וכי גם המוסד לביטוח לאומי סבר כי יש לו פגיעה ניכרת בכושר ההשתכרות והכיר בזכאותו לקבל קצבת נכות כללית. בית-המשפט ציין עוד כי המשיב, על-פי עדותו, לא עבד מאז התאונה, בהוסיפו כי מהמסמכים שהוצגו לו וקלטת הוידאו התרשם כי המשיב לא אמר את כל האמת בעדותו. בית-המשפט העמיד את הנכות התפקודית והפסד כושר ההשתכרות של המשיב על 30%, באמרו: "לאחר התלבטות רבה, ועיון בכל החומר הרפואי המונח לפניי, הגעתי למסקנה כי לתובע פגיעה בכושר ההשתכרות ומדובר בפגיעה הנובעת מהתאונה. גם אם התובע החמיר בתאור הסימפטומים מהם הוא סובל, התרשמותי היא כי התאונה גרמה לתובע הגבלה בכושר ההשתכרות, מעבר לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו על-ידי המומחים הרפואיים... אני קובעת, לאור מכלול הראיות שהוצגו לפניי, כי לתובע 30% הפסד השתכרות בעקבות התאונה." אשר לכושר השתכרותו של המשיב עובר לתאונה, ציין בית-המשפט כי המשיב, כבן 39 בעת התאונה, העיד על עבודתו בעבר בדודי שמש ובשיפוצים, ואף הביא שורה של עדים שהעידו על עבודתו אצלם. ואולם, המשיב לא הציג מסמכים המלמדים על גובה השתכרותו, פרט לדו"ח מע"מ אחד המתייחס לסכומים ששילם למע"מ ארבעה חודשים עובר התאונה. מדו"ח זה הסיק בית-המשפט כי במהלך אותה תקופה שילם המשיב סכומים משמעותיים למע"מ, אך קבע כי אין להסיק מדו"ח זה דבר אודות הכנסות המשיב בפרק זמן של שנים קודם לכן. עם זאת, קבע בית-המשפט, כי נראה שבמהלך השנים היה המשיב עצמאי ועבד בעבודות שונות ומגוונות כמו שיפוצים, תריסים ודודי-שמש, אך לא השכיל לנהל עסקיו בצורה נאותה כך שיוכל להמציא ראיות של ממש באשר לגובה שכרו. בית-המשפט ציין גם כי המשיב ביקש להסתמך על תביעת מזונות שהגישה רעייתו לשעבר בשנת 1981, בה נטען כי הכנסתו היא 10,000 שקל ישן. אמנם, בית-המשפט לא קיבל את הסכום האמור כמייצג הכנסות כלשהן, לאור ההגזמה הקיימת בתביעת מזונות, אך הביא בחשבון כי בסופו של יום נפסק סכום מזונות ששוויו לאחר הצמדתו למדד (עד למועד פסק-דינו של בית-משפט קמא) מסתכם בסך 3,200 ש"ח. בית-המשפט ציין כי זהו "סכום סביר למזונות הבית לאדם המשתכר שכר ממוצע במשק". לאור זאת, קבע בית-המשפט כי כושר השתכרותו של המשיב עובר לתאונה הוא כגובה השכר הממוצע במשק. בית-המשפט חישב את נזקיו של המשיב וקבע כי הם מסתכמים בסך של 1,100,946 ש"ח. מסכום זה ניכה את תקבולי הביטוח הלאומי ותשלום תכוף ששולם, וחייב את המערערים בתשלום פיצויים בסכום של 536,946 ש"ח. 5. כל אחד מהצדדים מערער מצדו על פסק-הדין. המערערים טוענים, בין היתר, כי המשיב בלתי-אמין לחלוטין, מפריז ומתחזה, ודי בהתנהגותו זו בכדי לשלול ממנו פיצוי. לטענתם, אין בנכות הנוירולוגית שנקבעה לו כדי לפגוע בתפקודו, ועל-כן יש לקבוע לו נכות תפקודית בשיעור של 0%. כן מדגישים הם, כי אין זה מתקבל על הדעת שבתיק בו הנכות הרפואית הנוירולוגית עומדת על 10% בלבד, ייפסקו פיצויים בסך של כמליון ש"ח. במיוחד כך, לטענתם, כאשר פיצוי מופרז זה נפסק מקום בו סברו המומחים הרפואיים, כמו גם בית-משפט קמא, כי מדובר בנפגע חסר אמינות לחלוטין, חסר ראיות להוכחת תביעתו ומניפולטור, שניסה להטעות את כל מי שסביבו ובעיקר את בית-המשפט. עוד טוענים המערערים, כי לא הוכח גובה השתכרותו בעבר, ומשכך יש להסיק מסקנות לחובתו ולקבוע כי השתכרותו היתה נמוכה מהשכר הממוצע במשק. כן מעלים המערערים שורה של טענות נגד סכומי הפיצוי שנפסקו בכל אחד מראשי הנזק. לאור כל אלה, טוענים הם כי יש להתערב בפסק-הדין, להפחית את סכום הפיצוי שנפסק ולהתאימו לנכות המשוקללת ממנה סובל המשיב. המשיב, לעומתם, טוען כי יש לראותו כמי שאיבד את יכולת תפקודו כמעט כליל, וכי למצער יש להעמיד את נכותו התפקודית על 75% ולפסוק לו את הפיצוי על הפסד השכר בהתאם. לטענתו, טעה בית-המשפט לגבי שיעור נכותו הרפואית ושיעור הפסד כושר השתכרותו, כמו גם לגבי חישוב הפסדי ההשתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק. המשיב טוען כי שכרו עובר לתאונה היה גבוה יותר. כן טוען הוא, כי טעה בית-המשפט בחישוב סכום הפיצויים ובאופן ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי. 6. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ושמענו את באי-כוחם, באנו למסקנה כי דינם של שני הערעורים להידחות. שבנו ושקלנו את קביעותיו של בית-משפט קמא, ומשלא מצאנו בהן טעות עובדתית או משפטית, לא ראינו עילה להתערב בפסק-הדין, אף כי אפשר שאם העניין היה מתברר בפנינו מלכתחילה, היינו אנו מגיעים למסקנות אחרות מאלה שבית-משפט קמא הגיע אליהן. עם זאת, ראינו להוסיף דברים אחדים בנוגע לשתיים מן הקביעות של בית-משפט קמא: שיעור הנכות התפקודית והפסד כושר ההשתכרות של המשיב, וכן גובה השכר שהשתכר עובר לתאונה. מדובר במקרה לא שגרתי ויוצא-דופן. אין חולק כי המשיב נפגע בתאונה בראשו. כן אין חולק כי המומחים הרפואיים בתחום הנוירולוגי חיוו דעתם שהפגיעה האנטומית היתה משמעותית וגרמה נזק באונות המדתיות של המוח. אך מנגד, סברו המומחים הרפואיים, כי המשיב משקר, מתחזה ומגזים, והתקשו להעריך את נכותו הנוירולוגית שאותה העמידו בסופו של יום על 10% בלבד. כאמור, בית-משפט קמא, שהיה ער לנסיבות לא שגרתיות אלו, קבע את הנכות התפקודית והפסד כושר ההשתכרות של המשיב בשיעור של 30%, ועל בסיס זה חישב את הפיצויים. בית-המשפט קבע זאת, לאחר שקילת כל החומר שלפניו והתלבטות רבה. קביעתו זו מעוגנת, בין היתר, בכך שהמשיב אובחן כסובל מהפרעות זיכרון ודיכאון וטופל במרכזים רפואיים מתאימים, כמו גם בעובדה שהמשיב שוחרר מהצבא בעקבות התאונה בפרופיל רפואי נפשי. בשים לב לכל אלה, לא מצאנו כי מסקנותיו של בית-משפט קמא בדבר נכותו התפקודית של המשיב והפסד השתכרותו, מחייבת את התערבותנו. כן לא ראינו להתערב בקביעת בית-משפט קמא כי גובה השתכרותו של המשיב עובר לתאונה הוא כגובה השכר הממוצע במשק. קביעה זו נוטה, אמנם, לצד הגבוה. ואולם, אין היא מנותקת מן העובדות, ומבוססת על העדויות ששמע בית-משפט קמא ועל הראיות החלקיות שהובאו בפניו. לעניין זה, ניתן להזכיר את דו"ח המע"מ שהמציא המשיב, המתייחס להכנסותיו כארבעה חודשים לפני התאונה, וכן את גובה דמי המזונות בהם חויב, במסגרת תביעת מזונות שרעייתו לשעבר הגישה נגדו. כאמור, גם ביתר הקביעות שבפסק-הדין, לא ראינו להתערב. הערעורים נדחים אפוא ללא צו להוצאות. ש ו פ ט הנשיאה ד' ביניש: אני מסכימה. נ ש י א ה השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' חשין. ניתן היום, י"ד בכסלו תשס"ז (5.12.2006). נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04083800_F11.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il