יחזקאל תרם נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8373/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי המערער: יחזקאל תרם נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.10.99 בת.פ. 4128/98 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אבן ארי, ד' בר אופיר, ה' אחיטוב תאריך הישיבה: כ"ז בסיון תשס"א (18.6.01) בשם המערער: עו"ד שי נודל בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בחודש ספטמבר 1998 תקפו המערער ביחד ואחרים אדם ודקרו אותו. הם לא הרפו ממנו גם כאשר ניסה להימלט, וכתוצרה מכך נגרם לו חתך עמוק בעורק הירך ואובדן דם, וכל אלה גרמו למותו של הקורבן. כתב האישום המקורי ייחס למערער וחבריו עבירת רצח, אך במסגרת הסכם טיעון שונתה העבירה ל"הריגה", לפי סעיף 298 של חוק העונשין. המערער הודה בעבירה זו, וכן הודה שקשר עם אחד מחבריו לגרום למותו של אחד מאלה שהשתתפו בתקיפת הקורבן, הואיל ועלה בלבו חשד ששותפם עומד להפליל אותם בעת חקירתו במשטרה. במסגרת הסכם הטיעון, עתרה המשיבה לגזור למערער 10 שנות מאסר, בעוד שהסניגור ביקש להסתפק ב9- שנים בלבד. בית המשפט המחוזי החליט שלא לחרוג ממסגרת הענישה שהוצעה לו, אך הוא בחר לאמץ את הרף העליון, לו עתרה המשיבה. על כך מלין בא-כוח המערער, ולאחר שהאזנו ברוב קשב לטענותיו לא מצאנו שהוכחה עילה להתערבותנו. מסקנה זו מתחייבת גם לנוכח חומרת המעשים בהם חטא המערער, אשר גרמו לאובדן חיי אדם, וגם עקב הצורך להרתיע את הרבים בתקופה בה נעשה השימוש בכלי נשק לחיסול סכסוכים של מה בכך, לתופעה של יום יום. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ז בסיון תשס"א (18.6.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 99083730.O01 /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444