איתן חברה לביטוח בע"מ נ. שלום צילשר

פסק-דין בתיק ע"א 8371/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8371/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט י' דנציגר המערערת: איתן חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: שלום צילשר ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.9.06 בת.א. 2345/05 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' ישעיה תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשס"ח (6.1.08) בשם המערערת: עו"ד אהרון שפרבר בשם המשיב: עו"ד עדי קלורין , פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. המשיב, יליד 1965, נפגע בתאונת-דרכים בהיותו בן 32 שנים. התאונה שבה נפגע אירעה בעת שנהג לפרנסתו במשאית, והיא הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה. לאחר התדיינות ממושכת נקבעה לו, למשיב, במל"ל נכות רפואית בשיעור של 30% בתחום האורולוגיה, 10% בתחום האורטופדיה, ו-10% בתחום הנוירולוגיה. בסך הכל, לאחר שקלול, נקבע כי המשיב סובל מ-44% נכות לצמיתות. עם זאת, מצא המל"ל כי הפגיעה התפקודית אצל המשיב היא גבוהה יותר בשל מקצועו, ולאור העובדה ששימש כל חייו הבוגרים כנהג משאית, ולפיכך העריך את הפגיעה הזו בשיעור של 65%. 2. בית-המשפט המחוזי אימץ את ההערכה של המל"ל על-פי התרשמותו והראיות שבאו בפניו וקבע גם הוא כי הגריעה התפקודית היא בשיעור של 65%. בית-המשפט המחוזי העריך את הפסדי העבר על-פי השיעור המשוערך של שכרו של המשיב קודם לתאונה, לאמור בשיעור של 8,367 ש"ח ברוטו, משוערכים ליום פסק-הדין. סכום זה מגיע בערכיו ביום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי לסכום של למעלה מ-10,000 ש"ח. אשר להפסדי ההשתכרות בעתיד, מצא בית-המשפט המחוזי להעריכם על-בסיס שכר חודשי ברוטו בסכום של 14,000 ש"ח, בניכוי מס הכנסה, וזאת מתוך הנחה כי שכרו של המשיב היה עולה ומשתפר אלמלא התאונה. על אלה הוסיף בית-המשפט פיצויים בראשי נזק שונים. מן הסכום הכולל שנקבע הורה בית-המשפט לנכות את תגמולי המל"ל, המסתכמים בסכום של כ-1,800,000 ש"ח. 3. המערערת, היא חברת הביטוח אשר חבה בתשלום הפיצויים, סבורה כי בית-המשפט המחוזי הפריז בהערכת הנזק. לדעתה, לא היה מקום להעריך את בסיס השכר לעתיד בסכום של 14,000 ש"ח, שהוא גבוה בשיעור ניכר – כך היא טוענת – מהשכר שקדם לתאונה. לא היה מקום גם, לדעתה, להעריך את הגריעה התפקודית בשיעור של 65%. המשיב טוען, לעומתה, כי הסכום שנפסק לו, בכללותו, הוא סכום סביר שאין להתערב בו. זאת, בין היתר, בהתחשב בעובדה שלא נפסקו לו פיצויים על הפסדי פנסיה ושהוא היה עובד חרוץ ונאמן. המשיב מדגיש גם כי הקביעות העובדתיות שבתיק נסמכות על התרשמות הערכאה המבררת מעדותו של המשיב עצמו. 4. בית-המשפט קמא אכן התרשם כי אלמלא התאונה היה שכרו של המשיב גבוה יחסית, ואין ספק גם כי בית-המשפט העריך בשיעור גבוה את היקף הגריעה מכושר ההשתכרות. אלא שלא מצאנו עילה להתערב בקביעות אלה, זאת, בהתחשב גם בפיצויים המתונים יחסית שנפסקו למשיב בראשי נזק אחרים, ובעובדה שלא נפסקו למשיב פיצויים בגין הפסדי פנסיה, אף שהוא עבד באורח מסודר קודם לתאונה. מכל מקום, לא שוכנענו כי שיעור הגריעה התפקודית מופרז עד כדי הצדקת התערבות, שכן הראיות שבאו בפני בית-המשפט הצביעו על קושי ממשי אצל המשיב לנהל אורח חיים תקין, ולשמש במקצועו. התוצאה היא שדין הערעור להידחות. המערערת תישא בשכר טירחת עורך-הדין של המשיב בסך 20,000 ש"ח. המשנה-לנשיאה השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, כ"ג בשבט התשס"ח (30.1.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06083710_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il