יקיר בן ציון נ. בית הדין הארצי לעבודה

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8370/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותר: יקיר בן ציון נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. טבסקו החזקות בע"מ 3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות הנוער העובד והלומד עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אמיר כץ פסק-דין השופט א' שטיין: העתירה שלפניי תוקפת את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי) בעת"צ 58942-01-23 (השופטים ר' פוליאק, אב"ד, א' סופר ומ' נעים-דיבנר ונציגי הציבור ו' אדוארדס וב' סמו) מיום 19.9.2023, במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים והופחת הגמול שנפסק לעותר דכאן – התובע הייצוגי בהליך דשם – ולעורכי דינו (להלן: פסק הדין). בעתירתו טוען העותר כי הסכמה כאמור, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, נכפתה עליו. עוד טוען הוא כי לא היה מקום להניח בעניינו כי קיימת מניעה כלשהי להגשת התובענה שהגיש תחת פרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק). זאת, מאחר שההסכם הקיבוצי אשר חל אצל המשיבה 2 (להלן: המשיבה) – מעסיקתו – מחריגו ממנו באופן מפורש. העותר הועסק בין השנים 2020-2015 אצל המשיבה. ביום 4.2.2021 הגיש העותר בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ביחס לכלל עובדי המשיבה אשר לא קיבלו תשלום בגין עבודתם ביום המנוחה השבועי או בצאתו (ראו: החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו (השופט ד' ספיבק) בת"צ 9801-02-21 בן ציון נ' טבסקו החזקות בע"מ (23.12.2022)). במענה לבקשת האישור, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף לאור התקיימותם של יחסי עבודה קיבוציים, ולנוכח האמור בהוראות פרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. עוד בטרם הדיון הראשון הוגשה הודעת המשיבה יחד עם המשיבה 3 – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – לפיה הן נמצאות בשלביו המתקדמים של משא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי אשר יסדיר, בין היתר, את הסוגיות השונות אשר עלו לדיון במסגרת בקשת האישור. ביום 1.5.2022 נמסר כי נחתם הסכם קיבוצי מיוחד – הכולל גם הסדרה של גמול בגין שעות עבודה במנוחה השבועית. עוד נמסר כי להסכם צורף נספח מיוחד אשר מהווה סיכום-דיון בין הצדדים, וזאת בנוגע למנגנון בדיקת זכאותם של מנהלי סניפים – דוגמת העותר דכאן – לתשלום הגמול כאמור. לאור התפתחות זו, חזרו משיבות אלו על עמדתן כי יש לדחות את בקשת האישור לנוכח האמור בפרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק. בהמשך לדברים אלו, ובכפוף לתיקון מסוים שבוצע בנספח הנ"ל, קיבל העותר את המלצת בית הדין האזורי תל אביב-יפו להסתלקות מבקשת האישור. בהמשך להסתלקותו, פסק לו בית הדין האזורי גמול בסך 50,000 ש"ח כתובע הייצוגי וכן פסק שכר טרחה למייצגו בסך של 100,000 ש"ח. על פסק דין זה של בית הדין האזורי תל אביב-יפו הגישה המשיבה ערעור לבית הדין הארצי. במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שהושגה במהלך הדיון, וזו לשונה: "בהינתן העובדה לפיה במקום העבודה חלה מערכת יחסים קיבוצית פעילה, מוצע לצדדים להסכים כי הגמול שנפסק יופחת לרבע, באופן שהגמול לתובע יעמוד על 12,500 ש"ח ושכר הטרחה יעמוד על סכום של 25,000 ש"ח. השבה של התשלומים העודפים תתבצע ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הסכום שהופקד בקופת בית הדין יוחזר למערערת." (ראו: שם). ביום 23.11.2023 הגיש העותר את עתירתו דכאן, במסגרתה כפר הוא בהסכמה אשר ניתנה על ידו, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בית הדין הארצי, אשר לטענתו נכפתה עליו. עוד מדגיש הוא כי עתירתו עקרונית ובעלת השלכות ציבוריות רחבות. ביחס לכך סבור העותר כי ראוי שנבחן את תחולתו של פרט 10(3) לתוספת השנייה מקום בו ההסכם הקיבוצי החל מחריג מפורשות קבוצת עובדים, כבעניינו. את העובדה כי נתן הסכמתו לפסק הדין האמור מסביר העותר בכך שבא כוחו לא היה במיטבו במהלך הדיון – כפי שאומנם צוין בפרוטוקול; בסירובו של בית הדין הארצי ליתן לעותר מספר ימים לשקול את הצעת הפשרה; ובלחצים כלכליים בהם היה נתון לאור חתונתו, אשר היתה אמורה להיערך בסמוך לאחר מועד הדיון. לאור כל האמור, טוען העותר כי מדובר בעתירה "מובהקת עקרונית וכללית" וכי התערבותנו מתחייבת אף משיקולי צדק. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא עמנו כי בית משפט זה, ביושבו על מדין כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בפסקי דין אלו שמורה למקרים מיוחדים, חריגים שבחריגים, בהם מתגלה טעות משפטית מהותית בהכרעתו של בית הדין הארצי בעניין בעל חשיבות ציבורית רחבה. אלו – ורק אלו – יצדיקו את התערבותנו לשם תיקון הטעות משיקולי צדק (ראו, מיני רבים: בג"ץ 4203/22 שגב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 11 והאסמכתאות שם (7.7.2022)). המקרה שלפנינו אינו נופל בגדרם של חריגים כאמור. טענותיו של העותר עוסקות בנסיבות העובדתיות הפרטניות של עניינו, ועל כן אין בפנינו שום קביעה משפטית בעלת השלכות רוחב או חשיבות ציבורית. זאת ועוד: פסק הדין של בית הדין הארצי ניתן בהסכמת הצדדים; ובהסכמה כאמור אין אנו מתערבים אלא בנסיבות חריגות במיוחד (בג"ץ 2786/94 מנא נ' רשם האגודות השיתופיות (11.9.1994)). עתירה זו הינה חסרת בסיס, והיא נדחית בזאת על הסף. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 4,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ג בכסלו התשפ"ד (‏26.11.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23083700_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1