פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 836/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 836/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 10.12.06, בתיק פ.ח. 1160/04, שניתן על ידי סגן הנשיא ס' רוטלוי והשופטים ע' סלומון צ'רניאק וק' ורדי. תאריך הישיבה: י"ג באדר ב התשס"ח (20.03.08) בשם המערער: עו"ד שקלאר יעקב בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ירין שגב גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: בחודש אפריל 2004, בשעה לילה, הסב המערער עם המתלוננת, עמה היתה לו היכרות מוקדמת, בקפיטריה כלשהי בעיר מגוריהם. שעה שעשו את דרכם לעבר ביתה של המתלוננת, הם התיישבו על ספסל, והמערער החל לנשקה על פניה, חרף דרישתה כי יחדל ממעשיו. בהמשך, גרר המערער את המתלוננת תוך שהוא אוחז בשערות ראשה, הפיל אותה על הקרקע, ותוך שהוא אוחז בגרונה החל להסיר מעליה את חולצתה ומכנסיה. אולם המתלוננת נאבקה בו, עד שבשלב מסוים הוא זנח את כוונתו לבעול אותה, ודרש ממנה למצוץ את איבר מינו. כאשר המתלוננת התנגדה גם לכך, הלם בה המערער באגרופיו, ושב ודרש ממנה למצוץ את איבר מינו עד שנאלצה לציית לו. בגין מעשים אלה הורשע המערער, לאחר שמיעתן של הראיות, בעבירה של מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בשילוב עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער לעשר שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. כמו כן, הפעיל בית המשפט המחוזי מאסר על תנאי בן 6 חודשים שעמד נגד המערער, במצטבר לעונש המאסר שנגזר בתיק הנוכחי. המערער משיג בפנינו כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט קמא לא נתן את דעתו לכך שמעשה העבירה בוצע בין שני אנשים המכירים זה מכבר, וכי הוא היה שתוי בעת מעשה, דבר שגרם לו לאבדן שליטה. כן נטען, כי מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה עולה כי מאישיותו של המערער נעדרים מאפיינים של אלימות, וששהייתו בכלא כרוכה בסבל רב. עוד הפנה המערער לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ונוכח כל אלה נטען כי יש מקום להקל בעונשו. כישלונו של המערער קשה הוא. הוא החליט לכפות את עצמו על המתלוננת, והמשיך במעשיו גם כאשר היה ברור לו שהיא אינה רוצה בו. חמורה במיוחד העובדה שהמערער נקט נגד קורבנו באלימות קשה, ממנה לא חדל גם כאשר בכתה והתחננה על נפשה. זו התנהגות שנכון היה להגיב עליה בענישה קשה. תהיינה מצוקותיו של המערער אשר תהיינה, אין הוא יכול להיתלות בהן כאשר הוא פוגש באשה אותה הכיר ואשר נתנה בו את אמונה, ולעשות בה ככל העולה על רוחו. נדמה כי אין קושי לעמוד על רגעי החרדה שעברו על המתלוננת, ומותר גם להניח שאותה טראומה שנגרמה לה תלווה אותה עוד זמן רב. למעשים אלה, שלמרבה הדאבה נפוצים הם במקומותינו, יש להציב תג מחיר גבוה, אשר יכלול רכיב של כליאה לתקופה ממושכת. עם זאת, נראה לנו כי בעונש שהושת על המערער גלומה חומרה יתרה, ולפיכך אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישא המערער על 8 שנים. יתר חלקי גזר דינו של בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם. ניתן היום, ט"ז באדר ב' התשס"ח (23.03.08). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07008360_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il