פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק רע"פ 8344/11
בבית המשפט העליון
רע"פ 8344/11
רע"פ 4592/12
רע"פ 5233/12
רע"פ 1610/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש ברע"פ 8344/11:
פיסל יוסף
המבקש ברע"פ 4592/12:
יוסף חליל
המבקש ברע"פ 5223/12:
ריאד אטרש
המבקש ברע"פ 1610/13:
מחמוד אמונה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.10.11 בעפ"ת 25080-09-11 שניתן על-ידי השופט א' כהן; בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 20.5.12 בעפ"ת 4867-03-12, שניתן על ידי השופטת ט' חיימוביץ; פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.6.12 בעפ"ת 36952-03-12, שניתן על ידי השופטת א' הלמן; בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.1.13 בעפ"ת 4289-12-12 שניתן על-ידי השופט א' כהן
תאריך הישיבה: י"א בסיון התשע"ג (20.5.13)
בשם המבקש ברע"פ 8344/11
ובשם המבקש ברע"פ 1610/13: עו"ד נואף אבו קוידר
בשם המבקש ברע"פ 4592/12: עו"ד עאוני יוסף
בשם המבקש ברע"פ 5223/12: עו"ד ריחאן נג'אר
בשם המשיבה: עו"ד עדי מנחם
פסק-דין
ארבעת התיקים שבפנינו נסבים כולם על פסקי דינם של בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים בעבירות של נהיגה ברכב ארוך מן המותר לפי תקנה 313(א) לתקנות התעבורה, המבקשים הם כולם נהגי רכב גרר שנהגו בכלי רכב שהגורר והנגרר בהם היו יחד באורך שמעל זה המותר לפי התקנות. הם נדונו לקנסות, לפסילה ולפסילה על תנאי. הם בעלי עבר תעבורתי בדרגות שונות. הטענה המרכזית בבקשות עניינה אכיפה בררנית, קרי, על שום מה אין אוכפים את החוק נגד בעלי כלי הרכב שהם הנהנים הכלכליים, אלא נגד הנהגים בלבד.
המדינה מונה קשיים אכיפתיים מסוימים לגבי בעלי כלי הרכב, שבגינם אין כיום אכיפה כנגדם, וכן מוסרת כי היא שוקלת, בעקבות פסיקה, גם אפשרויות לתיקון החקיקתי הנחוץ כדי לאפשר השבתת כלי רכב שהפרו את החוק.
החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בתיקים כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
הנה הכרעתנו: אנו סבורים, מחד גיסא, שנוכח הסיכון הבטיחותי הטמון ברכב ארוך שמעבר להיתר החוקי יש בהחלט מקום לאכיפה בנושא זה ככלל. וכמובן גם כלפי נהגים. בנשימה אחת נאמר עם זאת, מאידך גיסא, שאכיפה זו צריך לטעמנו שתהא גם לגבי בעלי כלי הרכב, וראו תקנה 162(א) לתקנות, זאת בלא שניטע מסמרות באשר להיקפים וכיוצא באלה. אין מדובר, על פני הדברים, במשימה כבדה, וכמובן ערים אנו לכך שקל יותר לאכוף כנגד הנהג הנלכד "על חם" מאשר כנגד בעל הרכב; אך אין גם קושי, נוכח הרישום המסודר הקיים, לאכוף גם כלפי בעלי כלי הרכב בנסיבות המתאימות. יש לזכור כי הם כאמור-הנהנים הכלכליים העיקריים מכלי הרכב, ויש גם פן מוסרי-ציבורי באכיפה כלפיהם, ואולי פן הרתעתי משמעותי.
נוסיף, במישור המינהלי, כי נראה לנו ראוי שברישוי כלי רכב גוררים וברישוי נגררים תופיע כללית האזהרה כי צירוף הגורר והנגרר אינו יכול לעלות על האורך המירבי שבתקנות. הדבר יכול להיעשות מינהלית.
באשר לתיקים האינדיבידואליים שבפנינו, נוכח כל האמור החלטנו להפחית מן הפסילה בפועל למבקשים-המערערים כך שתעמוד בכל התיקים שבפנינו על חודש אחד, למעט ברע"פ 1610/13, שבו הופעלה פסילה על תנאי של חודשיים, ולכן תהא הפסילה על תנאי בחופף לפסילה בפועל, ובסך הכל חודשיים של פסילה. הפסילות על תנאי והקנסות שהוטלו בתיקים שלפנינו יעמדו בעינם. הערעורים מתקבלים לפי זה. ואנו מקוים כי גורמי המדינה יתנו אל לבם את כל האמור מעלה. מובן כי איננו רואים סיבה שבשכל הישר, שלא יתוקן גם עניין ההשבתה.
המערערים שלא הפקידו את רשיונם יפקידוהו בתוך 60 יום מהיום, קרי, עד 20.7.13. הוא הדין לגבי קנסות, שככל שלא שולמו ישולמו עד אז.
ניתן היום, י"א בסיון תשע"ג (20.5.13).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11083440_T08.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il