סאמי גאדאללה נ. המפקח הכללי

פסק-דין בתיק בג"ץ 8337/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8337/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: סאמי גאדאללה נ ג ד המשיב: המפקח הכללי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיב: עו"ד ראובן אידלמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיב לנמק מדוע לא יבוטל צו הסגירה אשר הטיל על דירה בצור באהר שהושכרה לו בחודש אוגוסט 2011 (להלן: הנכס). כפי שעולה מהעתירה, ביום 23.2.2011 הוארך צו סגירה שהוטל על נכס שבבעלותו של מר טאלב אבו כף (להלן: הבעלים). מספר חודשים לאחר מכן, ביום 1.8.2011 עבר העותר להתגורר בנכס. לטענתו, שכר את הנכס מבלי לדעת אודות הטלת צו הסגירה. אמנם, הוא ידע כי לפני מספר שנים כי הנכס נסגר, שכן הוא התגורר בקומה אחרת באותו הבניין, אך לפי מיטב ידיעתו, לאחר מספר חודשים הושב הנכס לבעליו והוא הושכר למטרה של הפעלת גן ילדים. לטענת העותר, לאחר שנכנס לנכס הוא השקיע סכום גדול בשיפוץ הנכס ובמהלך כל תקופת השיפוץ הוא לא קיבל הודעה או התרעה ממשטרת ישראל. עוד טוען העותר כי רק ביום 2.10.2011 נודע לו על הטלת צו הסגירה, וזאת כאשר הגיעו שוטרים לביתו ודרשו ממנו לפנות את הנכס. לאחר שגילה על קיומו של הצו, נודע לו כי הבעלים עתר לבית משפט זה נגד הטלת הצו (בג"ץ 6899/11). העותר הגיש בקשה להצטרף לעתירה זו, אלא שביום 30.10.2011 הגיש הבעלים בקשה למחיקת העתירה, וזו נמחקה ביום 2.11.2011. לנוכח מחיקת העתירה הגיש העותר את העתירה הנוכחית וכן בקשה לצו ביניים. לגופו של עניין טוען העותר כי הוא ובני משפחתו הם היחידים העושים שימוש בנכס וזו למטרת מגורים בלבד, ולכן הנכס לא משמש כלל כמקום לפעילות טרור. מנגד, טוען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף. כפי שעולה מתגובת המשיב, צו הסגירה הוצא לנכס כבר ביום 20.2.2008. בצו צוין כי הנכס משמש מקום פעולה של ארגון טרוריסטי. תוקפו של הצו הוארך מספר פעמים עד שביום 12.4.2009 הושב הנכס לבעליו. ביום 7.2.2010 הוצא צו סגירה חדש לנכס בעקבות מידע מודיעיני חדש שהגיע לידי כוחות הביטחון. ביום 25.2.2010 הוארך הצו עד ליום 1.3.2011 ולאחר מכן הוארך פעם נוספת עד ליום 1.3.2012. הארכת תוקפו של הצו התבססה על מידע מודיעיני עדכני שלפיו ארגון החמאס מנסה לחדש את פעילותו בנכס. לטענת המשיב יש לדחות את העתירה על הסף בהעדר עילה. זאת, שכן העתירה שהגיש הבעלים של הנכס נגד הארכת צו הסגירה נמחקה, ולעותר אין כל זכות כלשהי ביחס לנכס שיש בה כדי לבסס עילה לעתור נגד הצו. בנוסף, טוען המשיב כי על העתירה להידחות בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותר, אשר עשה דין לעצמו והפר את צו הסגירה בכך שהתגורר בנכס. העותר המשיך להתגורר בנכס גם לאחר שהתחייב בחקירתו במשטרה לפנותו. מעבר לנדרש, טוען המשיב, כי אף לגופו של עניין דין העתירה להידחות שכן צו הסגירה הוצא בהתאם לסמכותו ובעקבות מידע שהצטבר בידי גורמי הביטחון. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיב, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. אכן, כפי שמציין המשיב בתגובתו, הוגשה לבית משפט זה בעבר עתירה שהגיש הבעלים של הנכס נגד צו הסגירה שהוצא לו. ביום 5.10.2011 הוחלט כי הבעלים יגיש תצהיר המבהיר את נסיבות השכרת הנכס לעותר (החלטת השופט ע' פוגלמן בבג"ץ 6899/11). הבעלים לא עשה כן והחליט לבקש כי עתירתו תימחק מטעמיו שלו. בנסיבות אלה שבהן חזר בו הבעלים מטענותיו לגבי צו הסגירה, לא ביסס העותר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיב להאריך את הצו. נוסיף, כי כאמור בתגובת המשיב, שמורה לעותר הזכות להפנות את טענותיו כלפי הבעלים, ככל שישנן, לבית המשפט האזרחי המוסמך לכך. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. הצו הארעי שניתן ביום 10.11.2011 יעמוד בתוקפו עד ליום 29.2.2011 על מנת לאפשר לעותר ולמשפחתו למצוא מקום דיור חלופי. ניתן היום, ז' בשבט התשע"ב (31.1.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11083370_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il