פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8331/20

משה סעדה עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה המכהן גם בתפקיד מ"מ פרק

העותר ביקש לעכב את הליכי מינוי פרקליט המדינה עד להכרעה בעניינו התעסוקתי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/01/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8331/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מינוי פרקליט המדינה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לעכב את הליכי מינוי פרקליט המדינה עד להכרעה בעניינו התעסוקתי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8331/20

משה סעדה עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה המכהן גם בתפקיד מ"מ פרק

העותר ביקש לעכב את הליכי מינוי פרקליט המדינה עד להכרעה בעניינו התעסוקתי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עו"ד משה סעדה, סגן מנהלת מח"ש, עתר לבג"ץ בבקשה לעכב את הליכי מינוי פרקליט המדינה החדש, בטענה כי נודע לו על כוונה לפטרו מתפקידו. הוא ביקש שבית המשפט יחייב את היועץ המשפטי לממשלה להבהיר את כוונותיו בעניין פיטוריו בטרם יושלם הליך המינוי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי טענות העותר הן טענות מתחום דיני העבודה שמקומן בבית הדין לעבודה ולא בבג"ץ. בנוסף, נקבע כי העתירה הפכה לתיאורטית שכן הליך המינוי הושלם והעותר אף השתתף בריאיון בפני הוועדה. כמו כן, צוין כי העותר לא צירף משיבים רלוונטיים לעתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, מ' מזוז, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עו"ד משה סעדה

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה
  • שר המשפטים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה הוגשה לערכאה לא מתאימה שכן מדובר בסכסוך עבודה
  • העתירה הפכה לתיאורטית שכן הליך המינוי הושלם
  • אי-צירוף משיבים רלוונטיים (מועמדים אחרים)
טיעוני ההגנה
  • העותר ביקש לחייב את היועמ"ש להבהיר האם בכוונתו לפטרו
  • העותר ביקש לעכב את הליכי ועדת האיתור עד להכרעה בעניינו
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת כוונה לפטר את העותר

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף
  • העותר הסכים להשתתף בריאיון בפני ועדת האיתור למרות טענותיו

תגיות נושא

  • מינויים בשירות הציבורי
  • דיני עבודה
  • סמכות עניינית
  • עתירה לבג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8331/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט א' שטיין העותר: עו"ד משה סעדה נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה 3. שר המשפטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עודד סבוראי; עו"ד סיון האוזמן בשם המשיבים: עו"ד יהודה שפר פסק-דין השופט מ' מזוז: העותר, סגן מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים במשטרת ישראל, הגיש את מועמדותו לוועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה (להלן: ועדת האיתור). לטענת העותר, ביום 1.11.2020 התגלגל לידיו מסרון שנכתב על ידי גורם בכיר בפרקליטות, ממנו הוא למד על כוונת הממונים עליו לפתוח בהליך לפיטוריו. בעתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 30.11.2020, ביקש העותר לחייב את היועץ המשפטי לממשלה, המשמש גם כממלא מקום פרקליט המדינה, להודיע האם קיימת כוונה כאמור, וככל שהתשובה לכך חיובית, כי יחויב לקיים את הליך הפיטורין בטרם תתכנס ועדת האיתור ותקבל את החלטתה; וכי בכל ייאסר על השר להביא את המלצתו בפני הממשלה, עד שלא תתקבל הכרעה באשר לסוגיית פיטורי העותר. בו ביום ניתנה החלטה המורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ליום 3.12.2020. כן נקבע כי אין מקום למתן צו ארעי לעיכוב עבודת ועדת האיתור, אך לצד זאת צוין כי בידי העותר להעלות בקשתו לדחיית זימונו בפני הוועדה, "וזו תחליט לפי שיקול דעתה". בתגובתם המקדמית לעתירה עדכנו המשיבים כי ביום 30.11.2020, לאחר שהוועדה ראיינה את המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה, ובהם העותר - אשר הסכים לקיום הריאיון במועדו - המליצה הוועדה על מינוי עו"ד עמית איסמן כפרקליט המדינה. בהמשך לכך עדכנו המשיבים כי שר המשפטים החליט לאמץ את המלצת הוועדה והעביר את הצעת ההחלטה מטעמו למינויו של מר איסמן לאישור הממשלה. דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, על אף ניסיון העותר לקשור את טענותיו באשר לכוונה לנקוט נגדו בהליכי פיטורין להליך מינוי פרקליט המדינה, טענות העותר טענות מתחום דיני העבודה, וככאלה מקומן להתברר בבית הדין לעבודה (סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969), ולא בעתירה לבג"ץ (ראו למשל: בג"ץ 2573/15 חסון נ' נציב שירות המדינה, פסקה 5 (13.10.2015) והאסמכתאות שם). שנית, בהעדר צו ארעי, ומשהעותר הסכים כאמור לקיום הריאיון במועד שנקבע, ההליך בוועדת האיתור נמשך כסדרו והושלם. בנסיבות אלה העתירה אינה עוד אקטואלית ודינה להידחות (ראו למשל: בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22, פסקה ‏6 (9.9.2020) והאסמכתאות שם). בנוסף, העתירה לוקה גם באי-צירוף משיבים רלבנטיים, ובהם שאר המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה, אשר היו עשויים להיפגע מעיכוב ההליכים בפני ועדת האיתור (בג"ץ 6478/15 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, פסקה 19 (20.4.2017)). 4. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' בטבת התשפ"א (‏4.1.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20083310_B04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il