רון אהרון קובי נ. השר להשכלה גבוהה ולמשאבי המים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8326/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותר: רון אהרון קובי נ ג ד המשיבים: 1. השר להשכלה גבוהה ולמשאבי המים 2. שר הפנים 3. מנכ"ל משרד הפנים 4. יו"ר הוועדה הממונה בעיריית טבריה 5. נציג האגף לתקצוב ופיתוח במשרד הפנים 6. נציג הלשכה המשפטית במשרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשות למתן צו-ביניים ולקיום דיון דחוף בשם העותר: עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם המשיבים: עו"ד יונתן ברמן פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. בעתירה זו מבקש העותר לעיין מחדש בהחלטה להפסיק את כהונתו כראש עיריית טבריה, וזאת בשל ניגוד עניינים כנטען בו היו מצויים המשיבים 4-3 - מנכ"ל משרד הפנים והממונה על מחוז צפון במשרד הפנים - בעת דיוני השימוע וגיבוש המלצתם לשר להפסקת כהונתו של העותר. 2. איני רואה מקום וצורך לחזור על כל פרשת ההליכים להפסקת כהונתו של העותר. אלה מתוארים בפירוט בפסק הדין בעניינו של העותר בעתירתו הקודמת בבג"ץ 350/20. אציין, בתמצית, כי העותר נבחר כראש עיריית טבריה בשנת 2018, אך עקב אי-אישור תקציב המועצה לשנת 2019 במועד הנדרש לפי חוק, חרף מספר הצבעות שהתקיימו ולאחר הארכות מועד שניתנו לאישור התקציב, חדלה מועצת העירייה מכהונתה, ואילו העותר זומן לשימוע כדי לקבוע אם ימשיך בכהונתו - הכל בהתאם להוראות סעיף 206 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). ביום 13.1.2020, לאחר הליכי שימוע - אשר לוו בלא פחות מ- 4 עתירות שהגיש העותר, אשר נדחו או נמחקו כולן (בג"ץ 4829/19; בג"ץ 5239/19; בג"ץ 6485/19; ובג"ץ 8307/19) - החליט המשיב 1, אליו הועברה סמכות שר הפנים לפי סעיף 206(ב1) לפקודה, על סיום כהונתו של העותר. על החלטה זו נסבה עתירתו החמישית של העותר, בבג"ץ 350/20, אשר נדחתה ביום 17.2.2020 בפסק דין מפורט ומנומק, משלא נמצא כי נפל בהליכים ובהחלטה פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. 3. בעתירה שלפנינו, השישית במספר באותו ענין, חוזר העותר על טענותיו בדבר ניגוד העניינים בו היו מצויים המשיבים 4-3 עת לקחו חלק בהליך השימוע שנערך לו. בתוך כך, הוא מוסיף כי מינוי המשיב 4 כיושב ראש הוועדה הממונה לטבריה מלמד בדיעבד על ניגוד העניינים מצד המשיב 4 בהליך השימוע. 4. דין העתירה להידחות על הסף, ולו בשל קיומו של מעשה בית דין. ההליכים וההחלטה על הפסקת כהונתו של העותר היו, כאמור, מושא ל- 5 עתירות קודמות, אשר נמחקו או נדחו, ואין מקום לשוב ולהיזקק לטענות העותר באותו ענין ממש. יתרה מזו, גם טענות העותר לניגוד עניינים בהליך השימוע שנערך לו נדונו והוכרעו בעתירות הקודמות. וכך נקבע לענין זה בעתירתו החמישית בבג"ץ 350/20, אשר נדחתה כאמור לגופה בפסק דין מפורט ומנומק - "בראשית הדברים אדרש בקצרה לטענת העותר לפיה שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים נגועים בניגוד עניינים. דין הטענה להידחות. סמכותו של שר הפנים לדון בעניינו של העותר הועברה לשר אחר בעקבות בג"ץ 6485/19 ולאחר שניתן צו על תנאי בעניין זה (החלטה מיום 17.11.2019). במובן זה, בקשתו של העותר כי שר הפנים לא יכריע בעניינו, התקבלה ולו בבחינת 'למעלה מן הצורך'. גם עריכת השימוע בפני מנכ"ל משרד הפנים ובהשתתפות הממונה על המחוז באה לידי ביטוי בפסק הדין החותם את העתירה. בנסיבות אלה, איני מוצא להידרש לטענת העותר כי לו עניינו היה מובא בפני גורם אובייקטיבי, התוצאה הייתה אחרת" (שם בפסקה 24). יצוין כי בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה אף היא: דנג"ץ 1294/20 רון אהרון קובי נ' השר להגנת הסביבה, ירושלים והמורשת (23.4.2020). 5. הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי הכלל בדבר "מעשה בית דין" חל גם על הליכים בפני בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (למעט חריגים שאינם לענייננו) - "צד לדיון בבית המשפט הגבוה לצדק איננו בן-חורין להעלות מחדש עניינים שהם בבחינת דבר שפוט בדיון קודם. הכלל הזה חל על דיוני בית המשפט הגבוה לצדק, אם לפי תורת 'מעשה־בית־דין' ואם משום שבית המשפט לא ירשה לבעל דין להטרידו שנית בדבר שכבר הובא לפניו קודם לכן והוכרע על־ידיו, או יכול היה להיות מובא לפניו" (בג"ץ 20/64 ״המסייר״ בע"מ נ' המפקח על התעבורה, פ"ד יח(3) 245, 250 (1964)). וראו עוד מבין רבים: בג"ץ 310/80 דרור הדרום נ' עיריית תל אביב, פ"ד לה(1) 253, 266 (1980); בג"ץ 578/82 נעים נ' בית הדין הרבני האזורי, פ"ד לז(2) 701, 706 (1983); בג"ץ 3731/95 סעדיה נ' לשכת עורכי הדין, פסקה 5 (19.6.1995); בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נה(2) 241, 244 (1999); בג"ץ 7713/05 נוח-התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה (22.2.2006); בג"ץ 9060/08 עבדאללה נ' שר הביטחון, פסקה 6 (7.5.2012); בג"ץ 3227/09 ועד משפחות הקבורים בבית הקברות מאמן אללה נ' רשות העתיקות, פסקה 13 (23.12.2009); בג"ץ 1217/15 מ.ד יהונתן בניה ופיתוח בע"מ נ' שר הביטחון (23.6.2015); ובג"ץ 4800/19 ‏וועד שכונת צור באהר נ' מנהל קשת צבעים, פסקה 7 (22.9.2019)). 6. כאמור, טענות העותר לניגוד עניינים מצד המשיבים 4-3 הועלו בשלוש עתירותיו האחרונות, ובפרט בבג"ץ 350/20, והן זכו למענה מטעם המשיבים, ובית משפט זה לא ראה להיעתר להן. בכך מוצה הדיון בטענות אלה, ואין במינוי המשיב 4, מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה הממונה, כדי להצדיק להידרש פעם נוספת לטענות העותר בדבר ניגוד עניינים. 7. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות הענין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בשבט התשפ"א (‏31.1.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20083260_B07.docx לג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il