ע"א 8324-23
טרם נותח
פלוני נ. פלוני
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8324/23
לפני:
כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט עופר גרוסקופף
המערערות:
1. פלונית
2. פלונית
נגד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, מיום 31.8.2023, בת"א 36870-01-20, שניתן על-ידי השופטת ת' אברהמי
תאריך ישיבה:
י"ב חשוון התשפ"ו (3.11.2025)
בשם המערערת 1:
עו"ד ערן פלס; עו"ד אליאב ניימן
בשם המשיבים:
עו"ד עודד גזית; עו"ד מור ליברמן
פסק-דין
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 31.8.2023, בת"א 36870-01-20 (השופטת ת' אברהמי), שבו נדחתה תביעת המערערות למתן סעדים הצהרתיים – לביטול הסכמי שכר טרחה שנחתמו בינן ובין המשיב 1, ולביטול הסכם מכר שנחתם בינן ובין המשיבים.
בשנת 2013, נכרת הסכם פשרה בין המערערות וצדדים שלישיים, אשר העביר לידיהן זכויות במקרקעין – בבניין מגורים המצוי ברחוב סוקולוב 27 ברמת השרון (להלן: הנכס). עקב מחלוקת שנתגלעה באשר לשאלת היקף תחולת הסכם הפשרה גם על זכויות נוספות בנכס, נעשתה בשנת 2014 פנייה אל המשיב 1, עורך-דין במקצועו (להלן: המשיב), לייצוג המערערות ולהגשת תביעה מטעמן, על מנת להביא להכרה בכך שהסכם הפשרה כולל כטענתן גם את הזכויות הנוספות בנכס. בעקבות הפנייה, התקשרו המערערות והמשיב בהסכם שכר טרחה, ובו הוסכם כי ככל שתִצלח התביעה, יהיה המשיב זכאי ל-25% מהזכויות הנוספות שיתקבלו. תביעת המערערות – התקבלה (ה"פ 7801-10-12), ונקבע כי הזכויות הנוספות בנכס נכללות בהסכם הפשרה. זמן לא רב לאחר מתן פסק הדין, חתמו הצדדים על שני הסכמים נוספים: הסכם שכר טרחה מעודכן עם המשיב, המגדיל את זכאותו בזכויות הנוספות ל-40% (חלף 25%), והסכם מכר עם המשיבים – לרכישת 40% מזכויות המערערות במחסן המצוי באותו בניין ובזכויות הצמודות אליו, כנגד תמורה שהועמדה על סך של 25,000 ש"ח.
ביום 16.1.2020, הגישו המערערות לבית המשפט המחוזי, תביעה לביטול הסכמי שכר הטרחה ולביטול הסכם המכר. זאת, בעיקרו של דבר, בשל טענה לפגמים – ובפרט, טעות והטעיה – שנפלו בכריתתם. המערערות טענו, כי ההסכמים נחתמו תוך "הטעיה חמורה ביותר העולה כדי הצגת מצג שווא, תרמית והונאה", שלפיה שווי הזכויות הנוספות בנכס עומד על סך של 62,500 ש"ח, בעוד ששווין האמיתי היה למעלה מ-2 מיליון ש"ח. המשיב, אשר הגיש תביעה שכנגד לאכיפת ההסכמים, גרס מצִדו כי במועד ההתקשרות ברור היה לצדדים כי שווי הזכויות הנוספות עשוי לעלות בעתיד, אם וכאשר תאושר תכנית משביחה ביחס לנכס, וטען כי מכל מקום לא הוסתר מהמערערות דבר.
בתום הליך ממושך לפני בית המשפט המחוזי, שבמהלכו נשמעו העדים בעל-פה (ללא תצהירים), נחקרו מזה ומזה, וכמו כן הוגשו חוות דעת מומחים ותיקי מוצגים – ניתן פסק דין בתובענה. בפסק הדין, בּיכּר בית המשפט המחוזי את גרסתם העובדתית של המשיבים, וקבע כי "הראיות מעלות בבירור כי [המערערות] ידעו בזמן אמת שמדובר בזכויות בעלות פוטנציאל וידעו כי נעשו ונעשים בפועל מאמצים כדי להשביח את הזכויות ולמקסם את ערכן", וכן, כי "אין הוכחה לקיומו של פער בין המידע שהיה ל[מערערות] לבין המידע שהיה ל[משיב]". על יסוד מכלול הראיות שנפרסו לפניו במסגרת ההליך, החליט בית המשפט המחוזי כי יש "לדחות את טענות [המערערות] לגבי פגמים בכריתה לפי דיני החוזים (טעות, הטעייה, עושק)"; תוך שהובהר, לעניין טעות בכדאיות העסקה כאמור בסעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, כי "טעות כזו, כידוע, אינה מקנה זכות לביטול". נקבע לפיכך, כי "ההסכמים תקפים". בצד זאת, בכל הנוגע למערערת 2, בִּתה של המערערת 1, המאובחנת עם שיתוק מוחין – לא התקבל אישור בית המשפט לענייני משפחה להתקשרויות בהסכמים, כהוראת סעיף 47(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ונקבע לפיכך כי הללו אינם מחייבים אותה; תוך שצוין, עם זאת, כי "לא נראה כי יש לעניין תוצאה אופרטיבית של ממש [...] משחיובה של [המערערת 1] תקף, כאשר לא היה חולק כי החיובים הם ביחד ולחוד [...], די בחיוב תקף זה כדי לאפשר את אכיפתו". נוכח האמור, הורה בית המשפט המחוזי על אכיפת ההסכמים כלפי המערערת 1.
לאחר שעיינו בכתובים מזה ומזה, ושמענו השלמת טיעונים בעל-פה בדיון שהתקיים לפנינו ביום 3.11.2025, ושבנו ונתנו דעתנו על העניין לאחר הדיון, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות. נוכחנו, כי אין מקום לדחות את ממצאי העובדה והמהימנות שהובאו – בפירוט ובאופן מקיף וממצה – בפסק הדין של בית המשפט המחוזי; כי הממצאים העובדתיים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית של פסק הדין; וכי אין בפסק הדין טעות שבחוק. משכך, אנו מאמצים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הערעור נדחה אפוא בזאת.
המערערת 1 תִשא בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת המשיבים.
ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ו (06 נובמבר 2025).
נעם סולברג
משנה לנשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
עופר גרוסקופף
שופט