פלוני נ. ב"כ היועמ"ש באופטרופוס הכללי

בבית המשפט העליון ע"א 8324/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני 4. פלונית 5. פלונית נ ג ד המשיב: ב"כ היועמ"ש במשרד האופטרופוס הכללי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 3.12.2019 בתלה"מ 18620-10-17 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת הבכירה א' שטיין בשם המערערים: עו"ד עדי שדה פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת הבכירה א' שטיין) מיום 3.12.2019 בתלה"מ 18620-10-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. כנגד אביהם של המערערים (להלן: החסוי) תלויות ועומדות שתי תביעות שהוגשו על-ידי ידועתו בציבור בשנת 2017 – תביעה לפירוק שיתוף בנכס ותביעה לביצוע הסכם ממון (להלן: התביעות הרכושיות). ביום 21.11.2017 הגישו המערערים, ילדיו של החסוי מנישואיו הקודמים, בקשה למינוי שניים מהם כאפוטרופוסים לגופו ולרכושו (להלן: הליך האפוטרופסות), וההליכים כולם נותבו לטיפולו של המותב דנן. הבקשה למינוי אפוטרופוסים התקבלה על ידי המותב ביום 21.11.2017 ובהמשך עתר המערער 3 – אשר מונה לתפקיד האפוטרופוס לרכוש – למינויו גם כאפוטרופוס לדין עבור החסוי וזאת לצורך שכירת שירותים משפטיים לניהול הגנתו בתביעות הרכושיות. בית המשפט דחה בקשה זו, ובהמשך הפנה את הצדדים ללשכה לסיוע משפטי על מנת שתמנה אפוטרופוס לדין מטעמה (להלן: הלשכה). בחלוף כחודשיים, ולאחר מינויו של אפוטרופוס לדין על ידי הלשכה, דחה בית המשפט בקשה שהגיש המערער 3 למינויה של עו"ד נעמי חרותי (להלן: עו"ד חרותי) כאפוטרופא לדין תחת האפוטרופוס שמונה מן הטעם שאינה משתייכת למאגר הלשכה לסיוע משפטי. עם זאת, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים בנושא זה הגיעו הצדדים לכלל הסכמה כי מינויו של האפוטרופוס לדין יבוטל ועו"ד חרותי תייצג את החסוי בתביעות הרכושיות (רמ"ש 68884-03-18). 2. בחודש אפריל 2019 הודיעה עו"ד חרותי כי היא מתפטרת מייצוגו של החסוי ובנסיבות אלה עתרו המערערים לדחיית דיון ההוכחות בתביעות הרכושיות. בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה מיום 26.5.2019 ובחלוף כארבעה חודשים הורה על מינוי אפוטרופוס לדין לחסוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי "על מנת שהאינטרסים שלו ייוצגו באופן עצמאי". לשלמות התמונה יצוין, כי במהלך תקופה זו הכריע בית המשפט במספר בקשות שהגיש המערער 3 בכובעו כאפוטרופוס לרכוש של החסוי ובמסגרתן מתח המותב ביקורת על התנהלותו, בין היתר, בגין ביצוע פעולות ללא אישור בית המשפט וציין כי הוא "אינו חף מאינטרס אישי" וכי מן הראוי לשקול מינוי "אפוטרופוס חיצוני וניטרלי". 3. על רקע זה, הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בהליך האפוטרופסות בה טענו כי החלטותיו בהליך האפוטרופסות מושפעות מעמדה שלילית שגיבש כנגדם במהלך ניהול התביעות הרכושיות. בתמצית, נטען כי החלטות שקיבל המותב בתביעות הרכושיות והתבטאויותיו באולם בית המשפט מעלות כי הוא סבור שאין מקום לכך שילדי החסוי שמונו כאפוטרופסיו ינהלו את הגנתו בתביעות הרכושיות וכי עליהם לקבל הרשאה מבית המשפט לכל פעולה שברצונם לנקוט בעניינו. המערערים טענו כי נקודת מוצא זו של בית המשפט מגבילה את אפשרותם לפעול לטובת החסוי והובילה לקבלת שורה של החלטות בלתי סבירות שנחשפו לעיניי הצד שכנגד ופעלו לטובתו. לפיכך, טענו המערערים כי יש להקצות גורם שיפוטי נפרד לצורך הטיפול בהליך האפוטרופסות. 4. ביום 3.12.2019 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה בקובעו כי טענות המערערים נעדרות כל בסיס עובדתי וכי היכרותו עם כלל ההליכים בעניינם המתנהלים בפניו היא מהותית ויש בה כדי לסייע בבירור המחלוקות שבמוקד הסכסוך. בהקשר זה הטעים המותב כי ההחלטות בהן הבהיר כי האפוטרופוסים מחויבים בקבלת רשות מטעם בית המשפט לצורך נקיטת פעולות בשם החסוי ייסדו עצמן על הוראות צו המינוי שניתן לאפוטרופוסים והתקבלו בהתאם לדין. עוד הבהיר המותב כי אמנם קבע שהמערער 3 חרג מסמכותו כאפוטרופוס לרכוש, אולם הטענה לפיה הוא מחזיק בדעה קדומה כלפיו משוללת יסוד. לפיכך, נקבע כי החשש שמעלים המערערים הוא סובייקטיבי בעיקרו וכי חוסר שביעות רצונם מהחלטות דיוניות שקיבל המותב בעניינם אין בו כדי להקים עילת פסלות. 5. מכאן הערעור דנן שבו שבים המערערים על טענותיהם בבית המשפט קמא, ומדגישים כי החלטות המותב במסגרת הליך האפוטרופסות מושפעות בעל כורחו מעמדתו בתביעות הרכושיות ומעניקות יתרון דיוני ניכר לצד שכנגד. המערערים הוסיפו וטענו כי החלטת המותב בבקשת הפסלות כוללת אי דיוקים עובדתיים ונעדרת התייחסות מפורטת לחלק מהטענות שהועלו על ידם. כך, בין היתר, מציינים המערערים כי בית המשפט לא נתן דעתו לטענותיהם בדבר התבטאויות שהשמיע במהלך הדיונים בתביעות הרכושיות, המעידות לשיטתם כי הוא גיבש עמדה נחרצת ושלילית בדבר התנהלות האפוטרופוסים. על יסוד האמור, נטען כי דין הערעור להתקבל ולו מטעמים של מראית פני הצדק. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים, אך לא מצאתי כי יש בטענות המערערים כדי להקים חשש כזה בענייננו. מרבית טענותיהם של המערערים מופנות, הלכה למעשה, כלפי קביעות בהחלטותיו של בית המשפט בנוגע להתנהלותם המקצועית של האפוטרופוסים. החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא במסלול ההשגה המתאים (ע"א 5646/19 כהן נ' עיריית רמת גן, פסקה 6 (21.11.2019)), כפי שנעשה על ידי המערערים בעבר ביחס להחלטות אחרות שניתנו על ידי המותב. גם לגופם של דברים, עיון בהחלטות שעליהן מלינים המערערים מעלה כי הן אינן מקימות חשש לקיומו של משוא פנים מצד המותב או מלמדות כי התנהלותו חרגה מניהול סביר של ההליכים. הוא הדין באשר לטענות המערערים המופנות כלפי התבטאויות המותב במסגרת דיונים שהתקיימו בהליכים, אשר אינן מגלות, ולו על פני הדברים, אינדיקציה לכך שדעתו "נעולה". לבסוף, לא מצאתי מקום לקבל את הערעור מטעמים של מראית פני הצדק (ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (20.6.2019)) אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התש"ף (‏22.1.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 19083240_V01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il