רע"א 8309-13
טרם נותח
יגאל ארנון נ. שלמה פיוטרקובסקי
סוג הליך
רשות ערעור אזרחי (רע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק רע"א 8309/13
בבית המשפט העליון
רע"א 8309/13
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
יגאל ארנון
נ ג ד
המשיבים:
1. שלמה פיוטרקובסקי
2. אפשי השקעות בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 07.11.2013 בה"פ 548/06 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן
בשם המבקש: עו"ד רם כספי; עו"ד ברק טל;
עו"ד חניטל בלינסון-נבון
בשם המשיבים: עו"ד חגי שלו; עו"ד איזי הולדשטיין
פסק-דין
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 7.11.2013 בה נדחתה בקשתו של יגאל ארנון (להלן: ארנון) לתיקון טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2013, בדרך של חיוב המשיבים בהפרשי הצמדה וריבית לסכומי הכסף שנפסקו לזכות ארנון בהחלטה כאמור.
1. פרטיו של הסכסוך ארוך השנים בין הצדדים כבר נפרשו בהרחבה בפסק דיני ברע"א 5072/13 פיוטרקובסקי נ' ארנון (7.10.2013) ועל כן אשוב ואציין בתמצית בלבד את העובדות הדרושות לשם הכרעה בבקשה זו. בשנת 2006 הגיש ארנון לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד המשיבים, שלמה פיוטרקובסקי ואפשי השקעות בע"מ (להלן יחד: פיוטרקובסקי) ובה טען כי 1% ממניות חברת סלקום בע"מ (להלן: סלקום) שהוחזקו על ידי פיוטרקובסקי שייכות לו. בפסק דינו מיום 1.3.2009 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא (בדימוס) א' גורן) את תביעת ארנון, נתן צו עשה המורה לפיוטרקובסקי להעביר לארנון את המניות שבמחלוקת, בכפוף לתנאים שפורטו בפסק הדין, וכן פסק לטובת ארנון סעד כספי כסכום הדיבידנדים ששילמה סלקום עבור מניות אלה בין השנים 2008-2006 והוסיף ופסק לטובתו גם סעדים הצהרתיים שונים.
הן פיוטרקובסקי הן ארנון ערערו על פסק הדין, ולבקשת פיוטרקובסקי החליט בית משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) לעכב את ביצוע פסק דינו של הנשיא גורן עד להכרעה בערעור. בפסק דין מיום 6.12.2011 דחה בית משפט זה (כבוד השופטים (כתוארם אז) א' גרוניס, מ' נאור ו-ע' פוגלמן) את הערעורים לאחר ששני הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט לחזור בהם מטענותיהם. בית המשפט הוסיף וקבע כי אם תתעורר מחלוקת "באשר ליישום פסק הדין" יהא כל צד רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות.
2. ביום 23.5.2012 העביר פיוטרקובסקי לארנון את כספי הדיבידנדים ששולמו על המניות שבמחלוקת החל משנת 2006, בערכים נומינאליים, ללא הפרשי הצמדה וריבית. ביום 19.3.2013 הגיש ארנון לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות (להלן: הבקשה למתן הוראות), וביקש להורות לפיוטרקובסקי לשלם לו הפרשי הצמדה וריבית על כלל כספי הדיבידנדים הללו, ועבור חלק מהתקופה דרש גם ריבית פיגורים. בהחלטתו מיום 26.6.2013 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) את בקשת ארנון בחלקה, תוך שהוא מחלק את פרק הזמן משנת 2006 עד יום 23.5.2012 לשלוש תקופות. בית המשפט דחה את תביעת ארנון להפרשי הצמדה וריבית בכל הנוגע לתקופה שתחילתה ביום בו חילקה סלקום את הדיבידנדים ועד ליום מתן פסק דינו של הנשיא גורן (1.3.2009) (להלן: התקופה הראשונה(; חייב את פיוטרקובסקי בתשלום ריבית פיגורים לתקופה מיום 1.3.2009 ובין יום 3.6.2010, בו העביר פיוטרקובסקי את הכספים לחשבון נאמנות בהתאם להוראת השופט רובינשטיין בהחלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע (להלן: התקופה השניה); וחייב את פיוטרקובסקי לשלם הפרשי הצמדה וריבית עבור התקופה מיום 3.6.2010 ועד היום שבו שולם החוב הפסוק במלואו (23.5.2012) (להלן: התקופה השלישית), בניכוי הפירות שצבר חשבון הנאמנות שבו הופקדו הסכומים ובאותה תקופה. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי הדיבידנדים שחולקו לאחר מתן פסק דינו של הנשיא גורן הועברו גם הם לחשבון הנאמנות, ומשכך דינם כדין יתר הסכומים שהופקדו באותו החשבון בתקופה השלישית.
שני הצדדים לא השלימו עם החלטתו זו של בית המשפט המחוזי והגישו עליה בקשות רשות ערעור. בפסק הדין מיום 7.10.2013 החלטתי לדחות את בקשתו של ארנון וליתן לפיוטרקובסקי רשות לערער על ההחלטה. עוד הוריתי כי ערעורו של פיוטרקובסקי יתקבל בחלקו באופן שייקבע כי עבור התקופה השניה הוא יחויב בהפרשי הצמדה ובריבית רגילה ולא בריבית פיגורים.
3. ביני לביני, ביום 29.8.2013 הגיש ארנון לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות (להלן: בקשה לתיקון טעות) בהחלטה מיום 26.6.2013 לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בטענה כי החלטה זו חייבה את פיוטרקובסקי בתשלום סכומי כסף לארנון, אך לא הבהירה כי סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד שישולמו בפועל. פיוטרקובסקי מצדו ביקש להשיב לבקשה זו רק לאחר שתוכרענה בקשות רשות הערעור. לאחר שניתן פסק דיני בבקשות רשות הערעור, הגיש ארנון הודעת עדכון בעניינו לבית המשפט המחוזי ובתגובה קבע בית המשפט המחוזי ביום 10.10.2013 כך - "אני סבורה שהחלטת בית המשפט העליון מבהירה את עניין הריבית לחלוטין. מכל מקום מאפשרת לצדדים להגיש הודעה על חישוב ריבית מוסכם כמבוקש".
לבסוף, ביום 7.11.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון טעות בקובעו כי "לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון בו נקבע במפורש אילו תשלומים יש לשלם, אין כל מקום לדיון נוסף בבקשה. הבקשה נדחית".
4. מכאן הבקשה שלפניי בה טוען ארנון שפסק הדין בבקשות רשות הערעור הקודמות כלל לא עסק בהפרשי ההצמדה והריבית שאליהם התייחסה הבקשה לתיקון טעות. לטענת ארנון, החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות אשר שונתה בחלקה בפסק הדין בבקשות רשות הערעור, פסקה לטובתו סעד כספי מסוים, ואילו עניינה של הבקשה לתיקון טעות הוא בהוספת הפרשי הצמדה וריבית על הסכום שנפסק עד למועד תשלומו בפועל. כלומר, לשיטת ארנון עניינה של הבקשה לתיקון טעות הוא בתקופה שמיום 23.5.2012 ועד ליום התשלום בפועל, בעוד הבקשה למתן הוראות עסקה בתקופה הקודמת ליום 23.5.2012. ארנון מוסיף שלא כלל בבקשת רשות הערעור הקודמת שהגיש את השגתו בעניין זה כיוון שראה בהשמטת ההוראה בדבר הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל טעות סופר וביקש על כן למצות את ההליכים בבית המשפט המחוזי. לבסוף טוען ארנון כי רק במקרים חריגים יימנע בית המשפט מלהוסיף ריבית והצמדה לחוב פסוק, ואם לא עשה כן המדובר בהשמטה מקרית שניתן לתקנה.
5. פיוטרקובסקי מתנגד לבקשה בציינו כי בבקשת רשות הערעור הקודמת שהגיש, הצהיר ארנון כי הוא מקבל את יתר קביעות בית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות להוציא אלה שביקש לערער עליהן. עוד טוען פיוטרקובסקי כי פסק הדין בבקשות רשות הערעור הקודמות הבהיר את המחלוקות בין הצדדים בסוגיית הריבית והוא מוסיף וטוען כי על-פי ההלכה הפסוקה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטתה שלא לפסוק הפרשי הצמדה וריבית. לבסוף טוען פיוטרקובסקי כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור שלפנינו החל ביום 10.10.2013 עת קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת בית משפט זה בבקשות רשות הערעור מבהירה את עניין הריבית ומשכך הוגשה בקשת ארנון באיחור.
6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד החלטתי כי דין הערעור להתקבל.
המחלוקת הכספית בין הצדדים נגעה בתחילה לסכומי דיבידנדים ששילמה סלקום עבור מניות שהוחזקו בידי פיוטרקובסקי. משנמצא כי ארנון הוא בעליהן של מניות אלה, שילם לו פיוטרקובסקי את קרן סכומי הדיבידנדים ביום 23.5.2012, וכיוון שהדיבידנדים הללו צריכים היו להיות מועברים לארנון זמן רב קודם לתאריך זה חויב פיוטרקובסקי להוסיף עליהם הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בפסק דיני בבקשות רשות הערעור. במילים אחרות – המסקנה המונחת בבסיס ההליכים הקודמים היא כי היה על פיוטרקובסקי להוסיף לקרן הדיבידנדים ששילם לארנון ביום 23.5.2012 גם הפרשי הצמדה וריבית. אולם, לא נקבע במפורש כי הפרשי ההצמדה והריבית הללו יישאו בעצמם הפרשי הצמדה וריבית עד למועד שבו ישולמו בפועל.
הבקשה לתיקון טעות סופר שהגיש ארנון עוסקת בחיוב שיש להטיל על פיוטרקובסקי בשל כך שניאות לשלם את הפרשי ההצמדה והריבית עבור הדיבידנדים רק בחודש אוקטובר 2013 לאחר פסק הדין בבקשות רשות הערעור. המדובר ב"תקופה רביעית", המתחילה ביום שבו צריכים היו להשתלם אותם הפרשי הצמדה וריבית (23.5.2012) ומסתיימת ביום שבו שולמו בפועל. העיסוק בתקופה זו נשמט מהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות, ולכן ממילא לא נדון על-ידי בפסק הדין בבקשות רשות הערעור. לגופו של עניין אין כל ספק כי משנפסק בבקשה למתן הוראות סעד כספי, אשר צריך היה להיות משולם כבר ביום 23.5.2012, היה מקום לקבוע כי סעד זה יישא בהפרשי הצמדה וריבית עד למועד תשלומו בפועל. כפי שנקבע פעמים רבות בעבר, השמטת הוראה בדבר הפרשי הצמדה וריבית מהחלטה הפוסקת סעד כספי היא ככלל השמטה מקרית הניתנת לתיקון בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט (ראו ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לט(2) 222, 223 (1985); ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1985); ע"א 648/84 רובקין נ' קלאצ'ק (1985); רע"א 1324/12 ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין נ' מאנה, פיסקה 12 (8.4.2012)), ופיוטרקובסקי לא טען לקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מכלל זה. כמו כן יש להבהיר כי מדובר בטעות הניתנת לתיקון על-ידי בית המשפט שנתן את ההחלטה, ולכן לא הייתה על ארנון חובה לכלול את ההשגה עליה במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש על ההחלטה בבקשה למתן הוראות.
בשולי הדברים אעיר, כי אף שבית המשפט המחוזי הביע דעה לגבי הבקשה לתיקון טעות כבר בהחלטה קודמת, הרי שרק בהחלטתו מיום 7.11.2013 קבע כי הבקשה נדחית. לכן, אין ממש בטענתו של פיוטרוקובסקי כאילו הוגשה בקשת רשות הערעור באיחור.
7. סיכומם של דברים, הערעור מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות מיום 26.6.2013 תתוקן כך שאל הסכום שנפסק בה לטובת ארנון יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.5.2012 עד ליום התשלום בפועל.
פיוטרקובסקי יישא בשכר טרחת בא-כוח ארנון בסך של 20,000 ש"ח.
ניתן היום, ה באדר א' התשע"ד (5.2.2014).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13083090_V03.doc גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il