מדינת ישראל נ. איוב עטאללה

פסק-דין בתיק ע"פ 8300/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8300/12 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: איוב עטאללה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 29620-07-11 שניתן ביום 9.10.2012 על ידי כבוד השופטים ר' אבידע, ח' סלוטקי ומ' לוי תאריך הישיבה: כ"ו בחשון התשע"ד (30.10.2013) בשם המערערת: עו"ד יעל שרף בשם המשיב: עו"ד מוחמד גבארין פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונח לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (תפ"ח 29620-07-11, כב' השופטים ר' אבידע, ח' סלוטקי, מ' לוי), אשר גזר על המשיב 6 שנות מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי. 2. המשיב, יליד שנת 1992, הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן. כתב האישום מגולל שלושה אישומים. לפי האישום הראשון, במהלך שנת 2007 הצטרף המשיב לארגון הג'האד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), ונטל חלק בין היתר בעצרות ובהפגנות. לפי האישום השני, בסוף שנת 2007 הניח המשיב יחד עם אדם נוסף מטען חבלה בסמוך לטנק של צה"ל. לפי האישום השלישי, באפריל 2008 ביצעה קבוצת פעילי טרור חמושים, ובתוכם המשיב, ירי לעבר חיילי צה"ל. במהלך האירוע אף הושיט המשיב מטול RPG לידי אחד מחברי הקבוצה, על מנת שהאחרון יירה באמצעותו לעבר החיילים. יצוין כי במהלך מנוסתם של חברי הקבוצה מהמקום נורו לעברם טילים, וכתוצאה מכך איבד המשיב את רגלו השמאלית. המשיב הודה, כאמור, בעובדות כתב האישום המתוקן. לנוכח זאת הוא הורשע בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת – לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות הגנה (שעת חירום) 1945; ניסיון לרצח – עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ועבירות נשק (נשיאת נשק) – עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק. טרם מתן גזר הדין הוגש תסקיר. שירות המבחן התרשם כי המשיב מקבל על עצמו אחריות מועטה לביצוע העבירות. כך, למשל, טען המשיב כי לא היה מודע לאופי הארגון אליו הוא הצטרף, וכן כי לא ידע שמדובר במטען אשר עלול להרוג חיילי צה"ל. בהתחשב בכך קבע שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. במסגרת גזר הדין הדגיש בית המשפט המחוזי את החומרה הרבה שיש במעשי המשיב, והבהיר כי אך בנס לא נגרמו אבידות בנפש. לצד הקולא צוינו בעיקר גילו הצעיר של המשיב בעת ביצוע העבירות (בסביבות גיל 15), הודאתו במיוחס לו, ונסיבותיו הרפואיות. סיכומו של דבר גזר עליו בית המשפט המחוזי 6 שנות מאסר בפועל, ו-24 חודשי מאסר על תנאי. מכאן הערעור שבפנינו מטעם המדינה. 1. במסגרת הערעור טוענת המדינה כי העונש איננו משקף את טיב המעשים בהם הודה המשיב והורשע. המשיב עבר עבירות ביטחוניות חמורות, שמטרתם לפגוע בחיילי צה"ל, כאשר הניח מטען רב עוצמה סמוך לטנק והעביר לחברו RPG במטרה לירות לעבר חיילי צה"ל. העובדה שהמשיב חזר על מעשיו פעם אחר פעם מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שאף צוין בתסקיר שירות המבחן. הסנגוריה, מהצד האחר, סבורה כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר איזן כשורה בין מאפייני החומרה של התיק לבין הנסיבות המקלות במידה מסוימת של המשיב. 2. דין הערעור להידחות. אין לכחד כי המעשים בהם הורשע המערער, שעיקרם ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בחיילי צה"ל, הינם חמורים. הצטברות האישומים אף מלמדת כי אין מדובר במקרה חד פעמי, וכי המשיב הבין את משמעות מעשיו ואת השלכותיהם. עוד יש לזכור כי העובדה שהאירועים הסתיימו ללא נפגעים מבין כוחות צה"ל לא נבעה מחרטתו של המשיב, אלא מנסיבות שלא היו בשליטתו. על סמך האמור, ניתן להבין את עמדת המדינה כי ראוי היה להחמיר יותר על המערער. אולם בסיומו של עניין, יש שתי נסיבות של ה"עושה" שמטות את הכף כנגד קבלת הערעור: האחת - גילו הצעיר, והשנייה - העובדה כי רגלו נקטעה. נסיבות אלו הן בעלות משקל. לפיכך, ובשים לב למכלול השיקולים, לא נראה כי המקרה הנוכחי סוטה במידה כה משמעותית לקולא מאמת הענישה הראויה, עד כדי כך שנדרשת התערבות של ערכאת הערעור (השוו: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (29.1.2009)). בהקשר זה יוזכר כי תפקידו של המותב בערעור איננו לקבוע איזה עונש הוא היה נותן מלכתחילה, אלא רק לבחון את פסק הדין במשקפיים של ביקורת ערעורית. 3. לנוכח האמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ב' בכסלו התשע"ד (5.11.2013). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12083000_Z02.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il