פלוני נ. פלוני

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 8298/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית 4. פלונית 5. פלוני 6. פלונית 7. פלוני 8. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.11.2020 בעמ"ש 68584-12-19 שניתנה על ידי כב' השופט נ' שילה בשם המערערים: עו"ד משה מכנס בשם המשיב 1: עו"ד רפי שפטר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט נ' שילה) מיום 17.11.2020 בעמ"ש 68584-12-19 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך. 1. ביום 4.6.2002 נפטר המנוח מנדל שירדסקי ז"ל (להלן: המנוח) שהיה ערירי, ללא קרובי משפחה מדרגה ראשונה. המערערים הוכרו כיורשי המנוח מצד אמו וביום 24.3.2014 נתן בית המשפט לענייני משפחה צו ירושה חלקי לפיו הם יירשו מחצית מהעיזבון. במקביל, עתר האפוטרופוס הכללי למינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת לאתר יורשים אפשריים מצד אביו של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה מינה, בהסכמת הצדדים, את עו"ד רוני גולן כמומחה מטעמו (להלן: המומחה). בחוות דעתו הצביע המומחה על המשיב 1 (להלן: המשיב), תושב חוץ, כצאצא יחיד של הורי אביו של המנוח. ביום 13.11.2019 אימץ בית המשפט לענייני משפחה את מסקנות המומחה וקבע כי המשיב יירש את המחצית השנייה של עזבון המנוח (להלן: פסק הדין). בדצמבר 2019 הגישו המערערים ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המכוון בעיקר נגד הכשרתו של המומחה תוך ציון פגמים שנפלו, לכאורה, בחוות דעתו. המערערים עתרו להכריז עליהם כיורשים יחידים וביום 9.1.2020 הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי (השופט נ' שילה) נעתר לבקשה באופן חלקי וקבע בהחלטתו מיום 20.1.2020, כי מאחר שפסק הדין מבוסס על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, ניצבת בפני הצדדים משוכה לא מבוטלת בשלב הערעור. עם זאת, בכל הנוגע למאזן הנוחות, נקבע כי מאחר שהמשיב הוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל ובהתחשב בכך שמחצית מהעיזבון עומד על סכום גבוה בסך של כ-3.5 מיליון ש"ח, יש לקבוע כי מחצית מן הסכום שנפסק לזכותו של המשיב יופקד בקופת בית המשפט עד למתן פסק הדין בערעור (להלן: החלטת הביניים). בקשת רשות ערעור על החלטת הביניים נדחתה על ידי בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) ביום 25.2.2020 (בע"מ 1370/20). 2. ביום 13.9.2020 הגיש המשיב בקשה לחלק לו מחצית מכספיו בעיזבון (להלן: בקשת המשיב). הבקשה הועברה לתגובת המערערים "עד ליום 24.9.2020 בשעה 12:00" והמערערים הגישו את תגובתם במועד שנקבע. אך יומיים קודם להגשת תגובתם, ביום 22.9.2020, הגישו המערערים "בקשה בעניין פסלות שופטים", שהועברה לתגובת המשיבים בתוך 15 יום. בית המשפט הורה כי המשיב יוכל להגיב על בקשת הפסלות בתוך 15 יום וביום 5.10.2020 הגישו המערערים בקשה לתיקון הבקשה ובית המשפט נעתר לכך בקובעו, בין היתר, כי "מאחר שהמשיב 1 כבר הגיש תשובה לבקשה המקורית והיה עליו להגיש תגובה לבקשה החדשה, הדבר יילקח בחשבון במסגרת שקילת ההוצאות" (להלן: ההחלטה מיום 20.10.2020). 3. לטענת המערערים בית המשפט לא דן בטענות שהעלו בדבר כשירותו של המומחה ונוכח החלטת הביניים בית המשפט לא יהיה מסוגל, לגישתם, לדון באובייקטיביות בטענותיהם בערעור. זאת משם שמהחלטה זו עולה, כך לטענתם, כי דעתו של בית המשפט ננעלה וסיכויי הערעור אפסיים. עוד נטען כי בית המשפט הפלה את המערערים מבחינה דיונית, שכן בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו הוא לא איפשר להם להשיב לתגובת המשיב ואילו בבקשת המשיב הוא איפשר לו תשובה לתגובה. עוד נטען כי ניתנה למערערים זכות תגובה לבקשת המשיב תוך 7.5 ימי עבודה, למרות שפרק הזמן הקבוע למתן תגובה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הוא 15 יום. לעומת זאת, כך טוענים המערערים, בית המשפט העניק למשיב זכות תשובה לתגובתם בתוך 15 יום. המערערים הוסיפו כי הם אינם מסוגלים לחקור ולבדוק האם מי משופטי המותב האחרים הדנים בערעור (השופטים שוחט ורביד) קבע בעבר שהמומחה הוא מומחה בגנאלוגיה ולכן מינה אותו כמומחה מטעמו, או שמא מי מהשופטים שמע הרצאה מפיו, ולכן הם משאירים לשיקול דעתם של יתר חברי ההרכב לשאול עצמם האם הם מסוגלים לקבל עליהם לדון בערעור ולהיות "מוכנים נפשית לפסוק כי האמת היא ההיפך הגמור". 4. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי הטענה שדעתו ננעלה וכי הוא לא בחן לעומק את טענות המערערים בהחלטת הביניים, היא חסרת שחר. בית המשפט הוסיף כי לא צלל לעומקן של טענות הערעור, ואך בחן את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות, שהם השיקולים הצריכים להכרעה בבקשות לעיכוב ביצוע. קביעת סיכויי הערעור, כך נקבע, נעשתה מבלי לקבוע מסמרות ובית המשפט ישמע את טענות הצדדים בהליך בנפש חפצה וללא כל דעה קדומה. אשר לטענות בדבר המועדים שקצב בית המשפט למתן תגובות, נקבע כי מדובר בהחלטות שהן בסמכותו של בית המשפט ומכל מקום הן נוגעות לאופן ניהול הדיון ואינן מקימות עילת פסלות. בית המשפט הוסיף ועמד על השיהוי הרב בהגשת הבקשה, המתמקדת ברובה בהחלטת הביניים שניתנה זמן רב לפני הגשת בקשת הפסלות, ולאחר שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה. לבסוף דחה בית המשפט את הבקשה לפסילת ההרכב כולו, מכיוון שהמערערים לא הצביעו על עילת פסלות כלשהי. בית המשפט קבע כי שמיעת הרצאה מפי מומחה כזה או אחר או העובדה שאותו מומחה מונה על ידי בית המשפט בהליך אחר, אינה מבססת כלשעצמה עילת פסלות, וחזקה על בית המשפט שישמע את טענות הצדדים בדבר כשירות המומחה ויכריע בהן לגופן. מכל מקום, בית המשפט הוסיף כי ככל שהמערערים מעוניינים להגיש בקשת פסלות נגד יתר חברי ההרכב (השופטים שוחט ורביד) עליהם להגיש בקשה ספציפית שתופנה אליהם בנפרד, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה בנוגע אליהם. 5. מכאן הערעור דנן בו שבים המערערים וטוענים כי דעתו של בית המשפט קמא ננעלה, וכי עדות לכך ניתן למצוא בהחלטה מיום 20.10.2020 שבה קבע כי יש באפשרותם להגיש בקשת פסלות מתוקנת, אך מכיוון שהמשיב כבר הגיש תשובה לבקשה המקורית "הדבר יילקח בחשבון במסגרת שקילת ההוצאות". לטענת המערערים הוצאות נפסקות רק במצב של דחיית בקשת פסלות, והדבר מלמד על כך שדעתו של המותב ננעלה. המערערים שבים על טענותיהם בבקשת הפסלות בדבר הפגמים שנפלו בהחלטה ומבקשים להסתמך בהקשר זה על פסק-הדין שניתן בע"פ 2981/20 תל גנים יזמות לבניה בע"מ נ' עיריית רמת גן (23.6.2020)) (להלן: עניין תל גנים). המערערים מוסיפים ועותרים לפסילת המותב כולו ומבקשים כי ייקבע שעל כל אחד מהשופטים "לשקול האם היכרותו עם גולן [המומחה], ככל שהיתה עד עתה" פוסלת אותו מלדון בהליך. 6. המשיב מצידו סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי ומבקש לדחות את הערעור. בתשובתם לתגובת המשיב, שבים המערערים על טענותיהם ומוסיפים כי בניגוד לטענות המשיב, באי כוחם אינם מעכבים העברת כספים למשיב. 7. דין הערעור להידחות. החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע כרוכה מעצם טבעה בהערכת סיכויי הערעור, והכרעה בה, לכאן או לכאן, אינה מלמדת על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה ואינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים שיש בו כדי למנוע מן המותב לדון בהליך העיקרי (ע"פ 7068/15  נג'אר נ' מדינת ישראל(25.10.2015) ). במקרה דנן קבע בית המשפט בהחלטת הביניים כי "בכל הנוגע לסיכויי הערעור - שעה שפסק הדין מבוסס על מומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, נראה כי משוכת הערעור אינה נמוכה כלל. זאת, לאור ההלכה המצמצמת את עילות פסילת מומחה מטעם ביהמ"ש למקרים חריגים". הנה כי כן, בית המשפט לא קבע קביעות נחרצות לגבי טענות המערערים ואך הביע את דעתו הלכאורית בדבר סיכויי הערעור לצורך ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע, מבלי לקבוע מסמרות בדבר. בפסק הדין בעניין תל גנים עליו נסמכים המערערים אין כדי לסייע להם. באותו מקרה נפסל המותב שדן בהליך משום שבהחלטתו בבקשה לסעד זמני קבע קביעות גורפות ונחרצות מבלי שהתייחס כלל לסיכויי הערעור או למאזן הנוחות, מה שאין כן בענייננו. החלטת בית המשפט כי יתיר למערערים להגיש בקשת פסלות מתוקנת "והדבר יילקח בחשבון במסגרת שקילת ההוצאות", אף היא אינה מלמדת כי דעתו ננעלה או כי קם "חשש ממשי" למשוא פנים מצדו. מדובר בהחלטה דיונית המסורה לסמכותו המלאה של בית המשפט וכל שהיא משמיעה הוא שהעובדה שהמשיב נאלץ להגיב פעמיים לבקשת המערערים, תישקל לענין ההוצאות. משמע – אם תתקבל הבקשה יישקל הדבר באופן המפחית מן ההוצאות שיפסקו לטובת המערערים ואם תידחה יישקל הדבר לפסיקת הוצאות מוגברות לטובת המשיב. זאת ותו לא. אשר לטענות בדבר המועדים להגשת התגובות, מדובר בהחלטות דיוניות שהדרך להשיג עליהן אינה בבקשת פסלות (ע"א 989/20 קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ, פסקה 7 (19.3.2020)). והוא הדין באשר ליתר הטענות שהעלו המערערים אשר מקומן בהליכי ערעור ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 7858/06 ולדהורן נ' נרקיס, פסקה 6 (31.7.2007)). ולבסוף, הטענות שהעלו המערערים בנוגע ליתר חברי המותב אין מקומן בבקשה לפסילתו של השופט נ' שילה ודי בטעם זה על מנת לדחותן. 8. הערעור נדחה, אפוא. המערערים יישאו בהוצאות המשיב 1 ושכר טרחת עו"ד בערעור בסך 15,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ח בשבט התשפ"א (‏31.1.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 20082980_V04.docx עס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1