בנימין ישורון גורדון נ. ראש מדור בני הישיבות - צה"ל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8295/19 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: בנימין ישורון גורדון נ ג ד המשיבים: 1. ראש מדור בני הישיבות - צה"ל 2. מפקד יחידת מיטב - צה"ל 3. שר הביטחון - מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד שמואל הורוביץ; עו"ד נדב גדליהו בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו פסק דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה בבקשת העותר להעניק לו מעמד של "בן ישיבה" ולדחות את מועד גיוסו לצה"ל הקבוע ליום 17.12.2019 מכוח מעמד זה. כמו כן הגיש העותר בקשה לצו ביניים לדחיית מועד גיוסו לצה"ל עד החלטה בעתירה. יצוין כבר עתה כי ביום 15.12.2019 ניתן צו ארעי למניעת גיוסו של העותר, ועל כן, לעת הזו, העותר טרם גויס. העותר הוא צעיר בן 18, בוגר הישיבה התיכונית "פרי הארץ" אשר ברחלים, הלומד מהשנה הנוכחית בישיבה הגבוהה "שב שמעתא" אשר בביתר עילית. ביום 12.4.2018 נקרא העותר להתייצב לשם ביצוע הליכים הנדרשים לגיוסו לצה"ל, בדומה לכל מועמד לשירות הביטחון. העותר לא התייצב במועד, כאשר לטענתו לא קיבל זימון כאמור. מאז זומן העותר מספר פעמים נוספות, כאשר גם ביחס לזימונים אלה טען העותר כי לא קיבל כל זימון. בסופו של דבר, התייצב העותר ביום 30.8.2018 בלשכת הגיוס. יחד עם זאת, ההליכים לקראת גיוסו לא הושלמו במועד זה, ועל כן נקרא העותר להתייצב שוב, ביום 20.9.2018. העותר לא התייצב במועד זה, וגם לא במועד נוסף (17.10.2018) שנקבע לו, וניסיונות מאוחרים יותר שנעשו מול העותר ואמו לצורך השלמת ההליכים לא צלחו. על פי המפורט בעתירה, ביום 13.1.2019 פנה העותר בבקשה לדחיית גיוסו בהתאם להסדר הקבוע בפרק ג'1 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 (להלן: "החוק"). יצוין כי פרק ג'1 לחוק בוטל בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (12.9.2017), וביטול זה צפוי להיכנס לתוקף ב- 16.6.2020 (ראו החלטה מיום 9.1.2020). עוד יצוין כי מתגובת המשיבים עולה כי פניית העותר נעשתה ביום 3.3.2019, ולא בחודש ינואר כפי שטען. מאז הוגשה בקשתו של העותר, נעשו ניסיונות נוספים להשלמת ההליכים לקראת גיוסו, כאשר רק ביום 29.4.2019 השלים העותר את ההליכים בעניינו, בחלוף כחודש מהמועד האחרון להגשת הבקשה לדחיית שירות. ביום 14.11.2019 התייצב העותר ב"יום מרוכז יחד עם כל חבריו לשנתון בישיבה" במדור בני הישיבות בלשכת הגיוס, וביקש להגיש טופס בקשה לדחיית שירות. על פי הנטען, המשיב 1 קיבל את טופסיהם של חבריו של העותר אולם סירב לקבל את הטופס של העותר, מהנימוק כי אינו מצוי במעמד "בן ישיבה". עוד נמסר לעותר במעמד זה כי מועד גיוסו קבוע ליום 17.12.2019. בחלוף למעלה משבועיים ממועד התייצבותו בלשכת הגיוס, ביום 1.12.2019, פנה בא-כוח העותר למשיב 1 בבקשה דחופה ל"הסדרת מעמד" ולדחיית מועד הגיוס, בגדרה נטען כי יש להכיר בעותר כ"בן ישיבה", הואיל והוא בוגר ישיבה תיכונית ותלמיד ישיבה גבוהה, ועל כן זכאי על פי חוק לדחיית מועד שירות בטחון. כן נטען בפניית בא-כוח העותר כי "אף אם יש כאן איחור כלשהו מבחינת מרשי או חריגה זעומה מזמני התייצבות כלשהם, הרי שיש לבכר את העיסוק בעיקר ולא בטפל" (סעיף 13 למכתב). על פי הנטען בעתירה, בשיחה טלפונית שמועד עריכתה לא ידוע, נמסר לעותר כי הוחלט לסרב לבקשתו וכי ההחלטה ונימוקיה יועברו בימים הקרובים. מתגובת המשיבים עולה כי החלטה כאמור נמסרה לעותר ביום 15.12.2019 על ידי עוזרת מפקד מיטב, וזאת מבלי שהובא לידיעת רשויות הגיוס על העתירה. מכאן העתירה שלפנינו. ביום 2.2.2020 הגישו המשיבים את תגובתם המקדמית, במסגרתה הודיעו כי לאחר בחינת עניינו של העותר, ולפנים משורת הדין, בשל נסיבותיו המיוחדות, רשויות הגיוס מצאו לנכון לאפשר לעותר להגיש בקשה חדשה לדחיית שירות בתוך 14 ימים ממועד הגשת התגובה המקדמית מטעם המשיבים, קרי עד ליום 16.2.2020. העותר התבקש למסור האם הוא עומד על עתירתו, נוכח הודעת המשיבים, וביום 6.2.2020 הגיש העותר את עמדתו במסגרתה העלה מספר טענות נגד האמור בתגובת המשיבים: ראשית, נטען כי סד הזמנים שהוצע להגשת בקשה חדשה הוא קצר מדי; שנית, נטען כי לא הוברר הצורך בהגשת בקשה חדשה, כאשר המשיבים יכולים לקבל החלטה בעניינו על סמך הבקשה שהוגשה במסגרת העתירה כנספח ע/3; שלישית, כי יש להטיל הוצאות על המשיבים; לבסוף, יש לדחות את עמדת המשיבים כי הצעתם היא "לפנים משורת הדין" משום שהעותר סבור כי הדין עמו. לאור כל אלה, ביקש העותר את הסעדים הבאים: להורות על המשיבים ליתן לעותר צו דחיית שירות בהתאם להוראות פרק ג'1 לחוק; לחילופין, להורות כי המשיבים יתנו החלטה על בסיס הבקשה שהוגשה כנספח ע/3 לעתירה. לחילופי לחילופין, להורות כי לעותר יינתנו 30 ימים ממועד מתן ההחלטה לצורך הגשת בקשת דחייה חדשה. דין העתירה להימחק. העתירה מופנית נגד ההחלטה שלא להעניק לעותר מעמד של "בן ישיבה" ולדחות את מועד גיוסו, וכפועל יוצא נגד צו הגיוס שהוצא לעותר. ואולם, משהמשיבים הסכימו לפנים משורת הדין – ובשים לב להתנהלות העותר, המינוח במקומו – לאפשר לעותר להגיש בקשה חדשה, אשר תבחן לגופה, העתירה שלפנינו מיצתה את עצמה. אשר על כן, העתירה נמחקת, תוך שטענות הצדדים שמורות להם ביחס להחלטה החדשה שתתקבל בעניינו של העותר – ככל שהפעם תוגש בקשתו במועד. אף אנו ננהג עם העותר לפנים משורת הדין, ונאפשר לו להגיש בקשה חדשה כאמור בתגובת המשיבים בתוך 14 ימים ממועד פסק דין זה. נטיב בשלישית עם העותר בכך שנמנע מלקבוע צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בשבט התש"ף (‏10.2.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19082950_Y06.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1