מחמוד ותד נ. משטרת ימ"ר חוף

בבית המשפט העליון עפס"פ 8278-12-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: מחמוד ותד נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ח 168-12-24 מיום 2.12.2024 שניתנה על ידי כב' השופטת עפרה אטיאס בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'נאיים פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' אטיאס) מיום 2.12.2024 בע"ח 168-12-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך בבקשת המערער להשבת תפוס – רכב שבבעלותו אשר נתפס בחצרו של אדם אחר שהוצא בעניינו צו חיפוש – שהוגשה לבית משפט השלום בחדרה (ה"ת 42725-11-24). לטענת המשיבה, הרכב נתפס בשל חשד שהוא שימש או עתיד לשמש לביצוע עבירה, וכן בשל עבירה של שינוי הרכב על ידי התקנת מיגון מפני ירי (להלן: המיגון). בסיום דיון שהתקיים ביום 27.11.2024 במעמד הצדדים, החליט בית המשפט כי המיגון יפורק מהרכב והרכב יושב למערער בכפוף להפקדת התחייבות כספית בסך 50,000 ש"ח. אשר למיגון נקבע כי "בשלב זה, ובאיזון בין התמשכות החקירה מחד וצרכי החקירה והבטחת חילוט עתידי מאידך, אני מורה על הארכת תפיסת המיגון, לאחר שיפורק, וזאת למשך 30 ימים נוספים מהיום". 2. המערער הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה על ההחלטה להאריך את תפיסת המיגון. ביום 2.12.2024 התקיים דיון, במהלכו בא-כוח המערער הציג את טענותיו, ולאחר מכן, בא-כוח המשיבה השיב להן. בשלב זה, הוצע למערער למשוך את עררו, וכך נכתב בפרוטוקול: "ב"כ העורר [המערער – י"ע]: אני עומד על הערר. בגלל שההתעקשות שלי להחזי[ר] למרשי את החפץ החוקי בית המשפט מציע לי למחוק את הערר. הערת בית המשפט: אכן בית המשפט הציע לב"כ העורר לשקול מחיקת ערר אך לא בשל התעקשות בא כוחו אלא בשל סיכויי הערר". לאחר חילופי דברים אלו, בא-כוח המערער ביקש כי המותב יפסול עצמו לאחר שהביע דעתו ביחס לערר עוד בטרם ניתנה לו זכות תשובה לטענות בא-כוח המשיבה. בית המשפט דחה את הבקשה לפסילתו במהלך הדיון, תוך שקבע כי הציע למערער לשקול את מחיקת הערר רק לאחר שהונח בפניו כתב הערר ולאחר ששמע הן את טיעוני בא-כוח המערער הן את טיעוני בא-כוח המשיבה, ולכן בנסיבות אלה אין כל הצדקה שבית המשפט יפסול עצמו מלשבת בדין בטרם ניתנה החלטה לגופו של עניין. בנוסף, בית המשפט עיכב את מתן החלטתו בערר על מנת לאפשר למערער להגיש ערעור על ההחלטה. 3. מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי המותב שגה משלא פסל עצמו, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. לשיטת המערער, עמדתו של בית המשפט הייתה אמורה להינתן במסגרת החלטה מפורטת, לאחר שנשמעו טענות הצדדים במלואן ובסדר דיוני הוגן וראוי. משעה שגובשה דעה קדומה נחרצת על ידי המותב, שהתבטאה בהמלצתו למחוק את הערר, דעתו "ננעלה" ונפגעה אפשרות המערער לניהול הדיון באופן אובייקטיבי. 4. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע, המבחן לפסילת שופט קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. כפי שנפסק זה מכבר, רק במקרים נדירים התבטאויות בית המשפט מלמדות על 'נעילת' דעתו של המותב באופן שיוליך למסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים (ע"פ 2909/19 אשקר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (5.5.2019); עפס"פ 73257-09-24 אמנון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (31.10.2024)). בהמשך לכך, יתכנו מקרים שבהם בית המשפט יציע לאחד מהצדדים, בזהירות הנדרשת, לשקול לחזור בו מההליך שהגיש לשם יעילות הדיון, ואין בכך כשלעצמו עילה לפסילת המותב (ראו והשוו: עפ"ס 68343-11-24 צמח נ' דרורי, פסקה 6 (9.12.2024)). כפי שעולה מפרוטוקול הדיון ומהחלטת המותב בבקשת הפסלות, המותב הציע למערער למשוך את עררו רק לאחר שעיין בכתב הערר ושמע את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניו – משכך, ההליך היה בשלבים מתקדמים עד מאוד והצעת בית המשפט נמסרה סמוך לפני מתן החלטה סופית בערר (ראו והשוו: ע"א 3443/22 זמן שעונים ותכשיטים בע"מ נ' רוטמן, פסקה 9 (10.8.2022)). משכך, איני סבור כי עלה בידי המערער לעמוד ברף הגבוה להוכחת חשש ממשי למשוא פנים מצב המותב (ראו גם ע"פ 3229/97 בן שלוש נ' מדינת ישראל (1.7.1997)). 5. סוף דבר, שאיני סבור כי נסיבות המקרה מקימות עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ה (26 דצמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא