ע"א 8277-22
טרם נותח
דני פארן נ. דוד פלדמן
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
8
1
בבית המשפט העליון
ע"א 8277/22
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערים:
1. דני פארן
2. יהודית פארן
נ ג ד
המשיבים:
1. דוד פלדמן
2. פנינה פלדמן
ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים מיום 22.11.2022 בתיק 1/253/2021 שניתנה על ידי המפקחת הבכירה א' שרייבר;
תגובה מטעם המשיבים מיום 15.12.2022;
תגובת המערערים לתשובת המשיבים מיום 1.1.2023
בשם המערערים:
עו"ד יהושע ננר
בשם המשיבים:
עו"ד אמיר שושני; עו"ד נרי צרפתי
פסק-דין
ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים (א' שרייבר; להלן: המפקחת) מיום 22.11.2022 בתיק 1/253/2021 שלא לפסול את עצמה מלדון בהליך המתנהל בעניינם של המערערים.
כעולה מן החומרים שהובאו לעיוני, בחודש יולי 2021 הגישו המערערים תביעה לפיצוי כספי בגין בנייה שביצעו המשיבים, לפי הנטען, ברכוש המשותף בבניין. עוד ביקשו המערערים צו לאיטום חלונות שהמשיבים פתחו בקיר הפונה לגינת המערערים. בהליך התקיימו מספר דיונים וכן סיור מטעם המפקחת בבניין נושא ההליך. בחודש אוקטובר 2022 הגישו המערערים בקשה לתיקון כתב התביעה, וטענו כי בעקבות הדיונים שהתקיימו בהליך התברר להם שהבנייה לא נעשתה במלואה ברכוש המשותף כפי שסברו עד אז, אלא חלק ממנה בוצע בשטח שהוצמד לדירתם. המערערים טענו בבקשתם, אשר הוגשה בצירוף חוות דעת שמאית, כי הקיר שפונה לגינתם מסומן בתשריט הבית המשותף כמוצמד לדירתם, וכי השטח שצמוד לדירתם כולל גם את החלל שמתחת למדרגות המובילות לדירתם ואת הקיר שתוחם את החלל.
ביום 22.11.2022 התקיים דיון בבקשת המערערים. כעולה מהפרוטוקול, בא-כוח המערערים השיב לשאלות המפקחת בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה ולתוכנהּ, ובתוך כך טען שמרשיו הוטעו על ידי המשיבים. בסמוך לאחר מכן, כך לפי הפרוטוקול, טען בא-כוח המערערים "נוכח העמדה שהביעה כבוד המפקחת אני סבור שעל המפקחת לפסול את עצמה". בא-כוח המערערים הסביר כי אף שחלק מדברי המפקחת אינם מקימים עילת פסלות, היא הביעה עמדה "נחרצת" בנוגע לתוצאת ההליך וקבעה קביעות בלתי-מדויקות בנוגע להתרחשויות קודמות בו.
לאחר שבא-כוח המשיבים התנגד לבקשת הפסילה, המפקחת דחתה את הבקשה על אתר. המפקחת ציינה כי השאלות שהציגה במהלך הדיון – אשר, כך הוסבר, "מופיעות בפרוטוקול כשאלות שהוכתבו למענה על ידי ב"כ [המערערים]" – נועדו לעמת את המערערים עם העיתוי המאוחר שבו ביקשו את תיקון התביעה. עוד הדגישה המפקחת כי "בשום שלב לא נאמר כי אין כוונה לאשר את תיקון כתב התביעה", וכי טענת הפסלות לא הועלתה ביחס לאיזו מן הסוגיות שטעונות הכרעה בתביעה במתכונתה הנוכחית, אלא ביחס לסוגיה שהועלתה לראשונה בבקשה לתיקון כתב התביעה. המפקחת הוסיפה והסבירה כי טענת הפסלות נבעה מכך שביקשה מבא-כוח המערערים להבהיר מדוע הוא סבור שהשטח הצמוד לדירת מרשיו כולל את השטח שמתחת למדרגות הצמודות לדירתם –למרות שלמרשיו לא הייתה גישה לחלל זה; למרות "שעל פי המקובל בלשכה זו צביעת הצמדה של שטח מסוים אינה מביאה לקביעה שגם החלל שמתחתיה צמוד"; ולמרות שקיימת פסיקה המנוגדת לטענת בא-כוח המערערים. המפקחת הוסיפה כי לא אמרה "דברים מגובשים המעידים על נעילת עמדת[ה]" ביחס לטענת המערערים, אלא הביעה "תמיהות" בנוגע לעיתוי העלאתה; וכי הצגת הקשיים שבעמדת המערערים היא "מתבקשת ונדרשת כחלק מהשיקולים הנדרשים להכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה".
למחרת, ביום 23.11.2022, הגישו המערערים בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, שבה טענו כי הפרוטוקול אינו כולל תיעוד לדברי המפקחת. המערערים צירפו לבקשתם תמליל של הדיון, אשר – כך הסבירו – נערך על ידי מתמללת שנכחה בדיון על מנת לסייע למערערת 2, שהיא כבדת-שמיעה, וזאת לאחר שהמפקחת אישרה את נוכחות המתמללת במסגרת דיון אחר שהתנהל בעניינם של הצדדים. לבקשה צורף תצהיר מטעם המתמללת, והמערערים הסבירו כי התמליל "נערך ע"י המתמללת בצורה הכי מדויקת שהייתה יכולה, אמנם פה ושם היא לא הספיקה לרשום את כל שנאמר, אבל מה שתימללה היה מדויק".
ביום 24.11.2022 דחתה המפקחת את בקשת המערערים בציינה, בין היתר, כי הפרוטוקול "משקף באופן אמין את עיקרי הדיון ואת הדברים שנאמרו בו, אף כי אינו מביא את כל הדברים מילה במילה"; וכי כל השאלות שהפנתה לבא-כוח המערערים, "אשר נשאלו תחילה באופן ספונטני תוך כדי הדיון, דוייקו והוכתבו לפרוטוקול במסגרת דברי ב"כ [המערערים] (כפי שמקובל אצל מותבים רבים), טרם המענה שניתן על ידו". עוד ציינה המפקחת שכפי העולה מבקשת המערערים ומתצהיר המתמללת, התמליל אינו כולל את כל שנאמר בדיון – ומכל מקום "עיקרי הדברים הכתובים בו" מתועדים בפרוטוקול, והמערערים לא הפנו בבקשתם לקטעי דברים המופיעים בתמליל ונעדרים, לשיטתם, מהפרוטוקול. המפקחת הוסיפה כי מקריאה חוזרת של הפרוטוקול עולה כי הבקשה לפסילתה התבססה, בעיקרה, על דבריה בעניין עיתוי הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה – "דברים שאינם קשורים כלל להבעת דעה בנוגע לסעדים שהתבקשו בהליך". אולם, כך ציינה המפקחת, גם אילו הייתה מביעה "דעה נחרצת" בנוגע להיתכנות הבקשה – לא היה בכך כדי להקים עילה לפסילתה, שכן היה בסמכותה להכריע בבקשת התיקון אף טרם הדיון, על בסיס הטענות הכתובות שהגישו הצדדים. כמו כן ציינה המפקחת כי מן הראוי היה שבא-כוח המערער יודיע בתחילת הדיון על נוכחות המתמללת ועל הכַּוונה לשמור את התמליל שכתבה. חרף האמור, הבהירה המפקחת כי אינה רואה מניעה לכך שהתמליל וההחלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול יצורפו לערעור על החלטת הפסלות, ככל שיוגש.
מכאן הערעור דנן, שבו מעלים המערערים שתי טענות עיקריות: האחת, כי המפקחת הביעה בדיון מיום 22.11.2022 עמדה נחרצת בנוגע לטענות שבכתב התביעה המתוקן אותו ביקשו להגיש; והשנייה, כי המפקחת ביססה את עמדתה על היוועצות אסורה עם גורמים מקצועיים בלשכת רישום המקרקעין. כמו כן מלינים המערערים על כך שהתבטאויות המפקחת לא תועדו בפרוטוקול הדיון, והם מוסיפים ומעלים השגות על דחיית בקשתם לתיקון הפרוטוקול.
המערערים מבססים את טענותיהם על האמור בתמליל – אשר, לשיטתם, "משקף בצורה טובה בהרבה (אף כי לא מלאה) את מהלך הדיון" בהשוואה לפרוטוקול. אף ש"יש מקרים שהמתמללת לא הספיקה לכתוב את כל שנאמר במשפט כזה או אחר שנאמר", המערערים עומדים על כך ש"את מרבית הדברים היא [המתמללת] כתבה במדויק", ובכלל זה את ההתבטאויות שעליהן התבססה בקשת הפסלות (פסקאות 3 ו-21 לערעור). עוד מציינים המערערים כי המפקחת לא הכחישה שאמרה את הדברים שהובאו מפיה בתמליל.
המערערים מפרטים, בין היתר, על התבטאויות שמהן עולה כי המפקחת ציינה שבהליך כבר נשמעו ראיות – אף שלא כך הדבר, שכן הצדדים הגישו רשימות ראיות ועדים בלבד – אך הם מבהירים שדברי המפקחת בהקשר זה "אינם מהווים נימוק לפסילת המותב" והובאו במטרה להמחיש "את האווירה" בדיון. באשר לעמדה שהביעה המפקחת, מביאים המערערים את הקטע הבא מתוך התמליל:
"[המפקחת:] אף אחד לא הסתיר מכם
[בא-כוח המערערים:] גברתי, הוטענו. הנתבעים שיקרו וכבוד המפקחת מנסה להגן עליהם
[המפקחת:] אם אני אגיד לך איך שאני קוראת את התשריט הזה ולאחר שגם דיברתי עם אנשי מקצוע בלשכת המפקחת – שרושמים תשריטים, גם לדעתם החלל משותף
גם כשנצבע הקיר זה לא הופך אותו לרכוש שלכם מה גם שמעולם לא הייתה לכם גישה לחלל כי הוא מדירתם של התובעים בלבד
כל העת זה סוג של מניפולציה [כך במקור]
הגישה של החלל זה לא מהדירה שלהם
[המפקחת:] עוד דבר – אני רוצה שתתייחס לעובדה שגם מבחינת השטחים – לגבי החלל, השטחים שמוצמדים אליכם אז אותו שטח שמתחת למדרגות אינו נכלל בכלל בשטחים שמוצמדים אליכם
[בא-כוח המערערים:] אני למדתי שכאשר מדברים על הצמדה זה עד רום הרקיע ועד טבור כדור הארץ. יכול להיות שלגברתי
[המפקחת:] האם אדוני מכיר את פס"ד שמתייחסים בדיוק למה שאדוני אומר ומסייגים את זה לגבי בית משותף.
[בא-כוח המערערים:] אני מדבר על הצמדות
[המפקחת:] אז לא. אם יש לך חניה בבית משותף אתה לא יכול לחפור מחסן תחתיו לא ניתן אוטומטית לקבוע שזה שטח שלך."
על רקע הדברים הללו טוענים המערערים כי המפקחת הביעה עמדה מובהקת ביחס למהות הטענות שהעלו בבקשה לתיקון כתב התביעה, ולא רק באשר לעיתוי העלאתן, וכי "אין כל סיכוי שתקבע בסיום ההליך כי הקיר כמו גם החלל שהקיר תוחם אותו והנמצא מתחת למדרגות ביתם של המערערים מהווה רכוש הצמוד לדירת המערערים". עוד טוענים המערערים כי יש טעם לפגם בכך שהמפקחת נועצה ב"אנשי מקצוע", מכיוון שאין מקום לכך שתיעזר בעמדותיהם של גורמים מקצועיים שלא הגישו חוות דעת בהליך ולא ניתנה לצדדים אפשרות לחקור אותם.
המשיבים, מצדם, סבורים כי דין הערעור להידחות וטוענים כי אמירות המפקחת מהדיון ביום 22.11.2022 אינן מקימות עילה לפסילתה. בתוך כך מודגש כי חלק משאלות המפקחת הוצגו על רקע טענות שהעלו המשיבים בתגובתם לבקשה לתיקון כתב התביעה, וכי אין פגם בכך שהמפקחת נדרשה ל"שאלה המקצועית" בעניין תוכן התשריט. עוד חולקים המשיבים על הטענה כי המפקחת שגתה בתיאור השתלשלות העניינים בהליך, בפרט ביחס לשאלה אם ראיות הצדדים הוגשו, אם לאו.
המשיבים מתנגדים להגשת התמליל במסגרת הערעור דנן, והם מציינים כי האישור שניתן למערערת 2 להסתייע במתמללת לא כלל אישור לשימוש בתמליל כראיה בהליך או להחלפת הפרוטוקול בתמליל. עוד מדגישים המשיבים כי התמליל "לא נבדק על ידי איש" במהלך הדיון לשם וידוא מהימנותו, וכי המערערים הודו בעצמם שחלקים מהתמליל אינם מדויקים. מכל מקום מציינים המשיבים כי הם "אינם זוכרים את הדברים אשר נאמרו במדויק ובוודאי שאינם זוכרים מה ואם בכלל נאמר לגבי 'מניפולציה'", ואולם לגישתם פרוטוקול הדיון "משקף נאמנה את ההליך כפי שהתקיים".
לבקשת המערערים, ניתנה להם אפשרות להשיב לתגובת המשיבים. בתשובתם עומדים המערערים, בין היתר, על הטענה כי ראיות הצדדים טרם הוגשו וכי ההליך מצוי בשלב מקדמי; וטוענים כי אין לייחס משקל להתנגדות המשיבים להגשת התמליל, מכיוון שהוא הוגש בהתאם להחלטת המפקחת. כמו כן טוענים המערערים כי העמדה שהביעה המפקחת עסקה אמנם בבקשה לתיקון כתב התביעה, אך דבריה למעשה "סתמו את הגולל על גורל התיק כולו".
עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי מקום להידרש לטענת המערערים בנוגע להיוועצות שהמפקחת קיימה, לכאורה, עם אנשי מקצוע. טענה זו הועלתה לראשונה בערעור ולא נכללה בבקשת הפסלות – הן לפי המתועד בפרוטוקול והן לפי תוכן התמליל שהוגש – ובפסיקה הובהר לא אחת כי אין להעלות בערעור טענות שלא הועלו קודם לכן בבקשת הפסלות, ואשר עמן לא ניתנה למותב הזדמנות להתמודד (ראו, למשל: ע"א 6140/22 פרסונל יזמות מ.ל. בע"מ נ' פנחסי, פסקה 8 (3.11.2022); ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021); ע"א 9658/06 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (14.12.2006)).
באשר לאופן תיעוד הדיון מיום 22.11.2022: כמפורט לעיל, דומה כי אין מחלוקת שדברי המפקחת אינם מופיעים כלשונם בפרוטוקול הדיון, אף אם התבטאויותיה (או למצער חלקן) תועדו בפרוטוקול "במסגרת דברי ב"כ [המערערים]". על כך יש להצר, ובצדק טענו המערערים כי היה על הפרוטוקול לשקף את מלוא הנאמר במהלך הדיון – לרבות דברי המפקחת כפי שנאמרו בפועל (ראו בהקשר זה: ע"א 7374/21 רונן נ' אלפסי, פסקה 12 והאסמכתאות שם (17.1.2022)).
עם זאת, התיעוד החסר של הדיון מיום 22.11.2022 אין בו, כשלעצמו, כדי להקים עילה לפסילת המפקחת מלדון בהליך (ראו והשוו: שם, בפסקה 13) – והמבחן לפסילת מותב מלשבת בדין היה ועודנו מבחן החשש הממשי למשוא פנים, אשר מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
חרף טענות המערערים, לא שוכנעתי כי עלה בידם להראות שהתבטאויות המפקחת מהדיון ביום 22.11.2022 מקימות עילה לפסילתה.
כהערה מקדמית אציין שלא מצאתי להכריע בטענות הצדדים בשאלת מהימנותו של התמליל – אשר על פני הדברים, ואף לשיטת המערערים, עשוי להכיל אי-דיוקים מסוימים. כך, למשל, באשר לציטוט "כל העת זה סוג של מניפולציה" (שלגביו טענו המערערים כי המפקחת אמרה בפועל "כל היתר" (פסקה 12(ה) לערעור)); וכך באשר למשפט מסוים שאמר בא-כוח המערערים בנוגע לטענת הפסלות: "במה שהיא [המפקחת] פתחה לא מצדיק עילה לפסילה אך במה שהיא המשיכה זה כבר איך היא רואה את הדברים בתיק" (משפט המופיע בפרוטוקול הדיון בתור "מה שהיא סיימה לא מצדיק בקשה לפסילה אבל במה שכבוד המפקחת ציינה איך היא רואה את הדברים בתיק [...]") (ההדגשות הוספו).
אולם, אף אם אניח לטובת המערערים כי הציטוט שהובא לעיל מתוך התמליל משקף נאמנה את דברי המפקחת – אין בדברים אלו כדי להקים עילת פסלות בנסיבות העניין.
כפי שנפסק, על מנת לבחון אם התבטאות של מותב מקימה עילה לפסילתו יש לשקול את מכלול נסיבות העניין, ובהן השלב הדיוני שבו נאמרו הדברים, התשתית הראייתית שעמדה בפני המותב, ומידת הנחרצוּת שבה התבטא – וזאת מתוך הבנה שמותב היושב בדין רשאי לשקף לצדדים, בזהירות הנדרשת, את הסיכויים והסיכונים שעומדים בפניהם בשלבים שונים של ההליך, ואת התרשמותו מראיות שהוגשו (ראו, למשל: ע"א 895/22 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקאות 11-10 (1.3.2022) (להלן: עניין פלוני); ע"א 5205/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (13.9.2020); ע"א 4483/01 הכנסייה האוונגלית האפיסקופלית בישראל נ' רפאלי (3.7.2001)). עוד נפסק כי התנהלות "אקטיבית" של המותב במהלך דיון לא תקים עילת פסלות אלא במקרים נדירים, כשמדובר בהתבטאויות מובהקות ונחרצות המלמדות על "נעילת" דעתו (ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 10 (5.12.2021)).
בענייננו, כעולה מן התמליל, המפקחת הביעה את התרשמותה בנוגע להיקף השטח שמוצמד לדירת המערערים. זאת, לאחר שבהליך התקדמו דיונים מקדמיים והמפקחת אף ביקרה בנכס נושא ההליך; לאחר שהוגש לכל הפחות חלק ממארג הראיות הרלוונטיות; ובעקבות הבקשה לתיקון כתב התביעה, שהוגשה בצירוף חוות דעת שמאית. בשלב זה ציינה המפקחת, לפי הנטען, כי בהתאם ל"איך ש[היא] קוראת את התשריט" השטח שבמחלוקת הוא משותף, וכי אף שהקיר "נצבע" בתשריט, "זה לא הופך אותו לרכוש שלכם [של המערערים]". לפי התמליל, המפקחת הוסיפה והעירה לבא-כוח המערערים "אני רוצה שתתייחס לעובדה [...] [ש]שטח שמתחת למדרגות אינו נכלל בכלל בשטחים שמוצמדים אליכם", והתייחסה לפסיקה המנוגדת לטענה שהעלה בנושא זה.
ההתבטאויות המיוחסות למפקחת עסקו, אם כן, בהתרשמותה מן התשריט שהוגש לעיונה ובהיתכנות המשפטית של טענה שהועלתה בדיון. האופן שבו נוסחו הדברים, לפי האמור בתמליל, אינו מלמד שמדובר בעמדה נחרצת וסופית של המפקחת, או כי אין אפשרות שהתרשמותה תשתנה לאחר שיוגשו חומרים נוספים בהליך – ובהקשר זה לא למותר לציין כי המערערים טענו בעצמם ש"לא הייתה כל הגשת ראיות בהליך" (פסקה 4 לתשובתם לתגובת המשיבים). בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי מדובר בהתבטאויות החורגות מניהול סביר של הדיון ושל ההליך בכללותו. אינני סבורה כי הן מלמדות על "נעילת" דעתה של המפקחת, או על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בכל הנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה או לאיזה מן הסעדים שביקשו המערערים (השוו: עניין פלוני, בפסקה 10; ע"א 8893/17 נסראללה נ' אלדין, פסקה 5 (22.11.2017)).
באשר לאמירה הנטענת "כל היתר זה סוג של מניפולציה": ככל שדברים אלו אכן נאמרו, ניתן היה לנסחם באופן מתון יותר – אך בשים לב להקשר המלא של הציטוט (כפי שהובא בתמליל), לא שוכנעתי כי די באמירה נטענת זו כדי להעיד על "נעילת" דעתה של המפקחת ביחס להליך (ראו והשוו: ע"א 8190/21 דהרי נ' לדרמן, פסקה 15 (13.1.2022)).
לבסוף אציין כי הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה לדיון בהשגות המערערים על דחיית בקשתם לתיקון הפרוטוקול, ומשכך לא מצאתי מקום להידרש לטענות שהעלו בערעורם בהקשר זה (ראו: ע"א 5208/20 פישר נ' בר הלל, פסקה 9 (3.9.2020); ע"א 1373/12 נאמני הקדש שמואל בן דוד נ' חנוך, פסקה 6 (7.5.2012)).
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ד בשבט התשפ"ג (15.2.2023)
ה נ ש י א ה
_________________________
22082770_V03.docx רי
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1