מאפיית אבגר 2000 בע"מ נ. ביה"ד הארצי לעבודה

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8268/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: מאפיית אבגר 2000 בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ביה"ד הארצי לעבודה 2. בוריס שימשילשוילי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד דני אליגון פסק-דין השופט א' שטיין: בעתירה זו מבקשת העותרת כי נוציא מלפנינו צו-על-תנאי אשר יורה למשיב 1 – בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי) – לבוא ולנמק מדוע לא יבוטל פסק הדין מיום 6.8.2023 בע"ע 64473-05-22 (השופטים ח' אופק-גנדלר, א' סופר, ומ' נעים דיבנר, ונציגי הציבור הגב' ש' זילברשטיין היפש ומר א' הוכמן). כפי שיפורט להלן, פסק דין זה קיבל באופן חלקי את ערעור המשיב 2 (להלן: המשיב) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע (להלן: בית הדין האזורי) בסע"ש 67617-03-19 וס"ע 40561-04-19 (השופטת י' אנגלברג שהם) מיום 1.5.2022. העותרת מפעילה מאפייה. המשיב הועסק על ידי העותרת החל מיום 6.6.2002 ועד ליום 20.12.2018, תחילה כנהג חלוקה, ובהמשך כמנהל המאפייה בפועל. ביום 6.12.2018 הוזמן המשיב לשימוע לפני פיטורין וזאת לאור חשדות נגדו – אשר גובו בעדויות מצולמות – כי מעל בכספי העותרת. ביום 11.12.2018 התקיים השימוע בעניינו של המשיב. במסגרת זו כפר המשיב בטענות שהועלו נגדו וציין כי תחת הנסיבות "עדיף שנפרד", אולם הדגיש כי אין בכוונתו להתפטר מתפקידו. ביום 20.12.2018 קיבל המשיב מכתב המודיע לו על סיום יחסי העבודה, בו צוין כדלהלן: "[...] בתום השימוע הודעת כי הנך מעוניין לסיים את עבודתך באופן מיידי ועל כן, בנסיבות בהן זומנת לשימוע ולאור הודעתך, לא עלה בדעת החברה לעמוד על המשך עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. הריני להודיעך כי יש בכוונת החברה לפנות לקרן הפנסיה שלך, על מנת להשיב לחברה את חלקה בהפרשות לפיצויי הפיטורים שלך". לאור האמור הגישו המשיב והעותרת – כל אחד מצדו – תביעות לבית הדין האזורי. במסגרת זו דרש המשיב תשלום פיצויי פיטורין ורכיבי שכר נוספים, ואילו העותרת מצידה דרשה לשלול פיצויים אלו ולהשיב כל סכום כזה ככל שהופקד בקופת הגמל של המשיב. לצד זאת, הגישה העותרת דרישה כללית לפיצויים בשל התנהלותו של המשיב. פסק הדין של בית הדין האזורי קיבל את עמדתה של העותרת וקבע כי המשיב התפטר – ולא פוטר, זאת על סמך אמירותיו במסגרת השימוע שנערך לו. עוד נקבע כי הוכח שהמשיב מעל באמונה ובכספיה של העותרת. לאור האמור, קבע בית הדין האזורי, בין היתר, כי העותרת זכאית להשבת כספי הפיצויים החלקיים שהופקדו בקופת הגמל, וכי המשיב ישלם פיצוי בסך 40,000 ש"ח בגין הפרת חובת תום-הלב והאמון. ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית הדין האזורי התקבל באופן חלקי בפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 16.7.2023. במסגרת זו, הפך בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי ופסק כי המשיב פוטר, ולא התפטר. לאור האמור, נקבע כי יש לצמצם את היקף שלילת פיצויי הפיטורין מן המשיב, כך שזה יהיה בשיעור של 50% מפיצויי הפיטורין הכוללים. עוד נקבע כי אין מקום לחייב את המשיב בתשלום פיצוי לא ממוני – זאת, לאור העובדה כי הגניבה הוכחה רק ביחס לתקופה קצרה ובהיקפים שאינם משמעותיים, ובהתחשב בתקופת העסקתו הכוללת של המשיב, שהתנהלה ברובה לשביעות רצונה של העותרת. יתר טענות המשיב אשר נטענו בערעורו נדחו. מכאן העתירה דכאן. בעתירתה טוענת העותרת כי בית הדין הארצי חרג מסמכותו כאשר פסק בניגוד לפסק דינו של בית הדין האזורי והתערב בשיקול דעתו; שלא על פי טיעונים שהועלו על ידי המשיב; בהתחשב בשיקולים אשר לא נשקלו על ידי הערכאה קמא; ותוך התערבות בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. לדעת העותרת, כל אלו מחייבים את התערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי – התערבות הדרושה אף משיקולי צדק ולאור השלכות הרוחב האפשריות. דין העתירה להידחות על הסף. בידוע הוא, כי בית משפט זה, ביושבו על מדין כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בפסקי דין אלו שמורה למקרים מיוחדים, חריגים שבחריגים, בהם מתגלה טעות משפטית מהותית בהכרעתו של בית הדין הארצי בעניין בעל חשיבות ציבורית רחבה. אלו – ורק אלו – יצדיקו את התערבותנו לשם תיקון הטעות משיקולי צדק (ראו, מיני רבים: בג"ץ 4203/22 שגב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 11 והאסמכתאות שם (7.7.2022)). המקרה שלפנינו אינו נופל בגדרם של חריגים כאמור. פסק הדין של בית הדין הארצי אינו מכיל כל טעות – קל וחומר, טעות מהותית – אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותנו. זאת ועוד: טענותיה של העותרת מכוונות כל-כולן להכרעה אשר ניתנה בעניינה, ועל כן אין בפנינו שום קביעה משפטית בעלת השלכות רוחב או חשיבות ציבורית. לגופם של דברים, אציין כי איני רואה כל קושי בכך שבית הדין הארצי קבע ממצאים עובדתיים אשר שינו את פסק דינו של בית הדין האזורי. התערבות ערעורית כאמור מצויה בדל"ת אמות הסמכות של בית הדין הארצי. העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בכסלו התשפ"ד (‏23.11.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23082680_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1