פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8264/11

יואל בן לולו נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לתקוף את אופן הפעלת שיקול הדעת של משרד התחבורה בעניינו ואת חוקתיות שיטת הניקוד בתעבורה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 01/12/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8264/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תעבורה ומיצוי הליכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לתקוף את אופן הפעלת שיקול הדעת של משרד התחבורה בעניינו ואת חוקתיות שיטת הניקוד בתעבורה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8264/11

יואל בן לולו נ. מדינת ישראל

העותר ביקש לתקוף את אופן הפעלת שיקול הדעת של משרד התחבורה בעניינו ואת חוקתיות שיטת הניקוד בתעבורה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד משרד התחבורה בשני מישורים: טענות פרטניות בנוגע להפעלת שיקול דעת בעניינו, וטענות עקרוניות נגד חוקתיות שיטת הניקוד בתעבורה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף. לגבי הטענות הפרטניות, נקבע כי היה על העותר לפנות לערכאה המנהלית המתאימה (בית המשפט לעניינים מנהליים) ולא לבג"ץ. לגבי הטענות העקרוניות, נקבע כי העותר לא מיצה הליכים מול משרד התחבורה בטרם פנה לבית המשפט, ועל כן לא ניתן לדון בעתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, ע' פוגלמן, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יואל בן לולו

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • משרד התחבורה – אגף הרישוי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים מול הרשות המוסמכת.
  • קיים סעד חלופי לטענות הפרטניות של העותר בבית המשפט לעניינים מנהליים.
  • המנגנון הקבוע בתוספת השישית לתקנות התעבורה הוא סביר.
טיעוני ההגנה
  • אופן הפעלת שיקול הדעת של משרד התחבורה בעניינו אינו תקין.
  • שיטת נקודות החיוב פוגעת בזכויות חוקתיות לחופש תנועה וחירות באופן לא מידתי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מוצו ההליכים מול הרשות המנהלית בטרם פנייה לבג"ץ.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • עת"מ 29280-10-11

תגיות נושא

  • תעבורה
  • מיצוי הליכים
  • סעד חלופי
  • חופש התנועה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 8264/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8264/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותר: יואל בן לולו נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד התחבורה – אגף הרישוי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד א. אבוריא; עו"ד א' בירמן בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: העתירה שבפנינו עניינה בשניים. ראשית, טוען העותר לעניין אופן הפעלת שיקול הדעת של משרד התחבורה מכוח סעיפים 549(ג) ו-551(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בעניינו. שנית, טוען העותר כי אופן קביעת נקודות החיוב, המוסדר בפרק ז' לתקנות ובתוספת השישית לתקנות, פוגעות בזכויות לחופש תנועה ולחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, באופן שאינו מידתי. בתגובתה, טוענת המדינה כי דין העתירה, על שני ראשיה, להדחות על הסף. לגופו של עניין טוענת המדינה כי המנגנון הקבוע בתוספת השישית הוא סביר ומכל מקום אינו עולה לכדי אי סבירות קיצונית שתצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה, מצאנו לנכון לדחות את העתירה על הסף. אשר לטענותיו הפרטניות של העותר, בכל הנוגע לאופן הפעלת שיקול הדעת של רשות הרישוי מכוח סעיף 551(ג) לתקנות בעניינו, דינן של אלו להתברר במסגרת הליך מנהלי כקבוע בסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תש"ס-2000 (סעיף 14 לתוספת הראשונה). במקרה הנוכחי, העותר אכן עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (עת"מ 29280-10-11, כבוד השופט ש' ברלינר – סג"נ), אשר דחה את העתירה על הסף ביום 14.10.2011. את טענותיו כנגד החלטה זו היה על העותר להעלות במסגרת ערעור מנהלי, ולא במסגרת ההליך הנוכחי. מאחר שלעותר עמד סעד חלופי, דין העתירה, בכל הנוגע לטענות אלו, להדחות על הסף. אף דינן של טענות העותר לעניין חוסר המידתיות בתקנות להדחות על הסף. כידוע, על עותר המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק למצות, בטרם הגשת העתירה, את ההליכים למול הרשויות המתאימות. במקרה הנוכחי, העותר לא פנה אף לא פעם אחת למשרד התחבורה, שהוא הרשות המתאימה לדון בטענותיו. פנייתו של העותר למשרד הרישוי, במסגרת הליך פרטני בעניינו, אינה יכולה לספק את הדרישה למיצוי הליכים בטרם עתירה. משכך, ומבלי להביע עמדה באשר לטענות העותר עצמן, נדחות אף טענותיו במישור זה על הסף מהטעם של אי מיצוי הליכים (ראו: בג"ץ 7851/11 פוקס נגד רשות לשירותים ציבוריים – חשמל (טרם פורסם, 28.10.2011)). סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' בכסלו התשע"ב (1.12.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11082640_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il