רם יבין נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן

פסק-דין בתיק ע"פ 8264/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8264/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: רם יבין נ ג ד המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן (השופט א' אטיאס), מיום 22.9.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק עמק 565/08 תאריך הישיבה: א' בחשון התשס"ט (30.10.2008) בשם המערער: עו"ד יוסף פרוכטמן; עו"ד אפרת רחף בשם המשיבה: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (השופט א' אטיאס), מיום 22.9.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק עמק 565/08. 1. נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (השופט אטיאס) בגין עבירה של ביצוע עבודות הטעונות היתר בסטייה מהיתר, לפי סעיפים 145(א)(2) ו-204(ב), יחד עם סעיפים 205, 206, 208(א) ו-237 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). על פי הנטען בכתב האישום, ביצע המערער עבודות בנכס מקרקעין ברחוב המבדיל 2 ברמת גן, תוך סטייה מהיתר. על פי התב"ע החלה על המבנה בחלקה האמורה, ניתן להגדיל את מספר הקומות במבנה תוך השארת הקומות הקיימות, ובנייה מעליהן. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31.12.2007 ביקר בנכס מבקר מטעם המשיבה, ומצא כי שלוש הקומות הקיימות: קומת הקרקע, הקומה הראשונה וקומת המרתף, שהיו אמורות להישאר על מכונן על פי התוכנית וההיתר, נהרסו בחלקן הגדול, ובמקומן נבנו קומות חדשות. בכך, על פי כתב האישום, סטה המערער מהתוכנית ומהיתר הבנייה. לבקשת המשיבה, נתן בית המשפט קמא צו הפסקה שיפוטי כנגד המערער להפסקת העבודות במקום, במעמד צד אחד, לפי הוראת סעיף 239 לחוק. עקב פגמים שנפלו בבקשה, בוטל צו זה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (השופטת א' גזית). בעקבות כך, הגישה המשיבה בקשה חדשה לצו הפסקה שיפוטי, שנדונה בפני בית המשפט קמא (השופט אטיאס) במעמד שני הצדדים ביום 14.4.2008. במהלך הדיון בבקשה, נשמעו שלושה עדים, והוגש חומר ראיות בכתב מטעם שני הצדדים. ביום 13.8.2008, החליט בית המשפט קמא ליתן צו הפסקה שיפוטי, בו הורה על הפסקת העבודות במבנה. על החלטה זו, ערער המערער בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' סלומון-צ'רניאק). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו, וקבע כי העבודות תיפסקנה רק בקומת הקרקע, בקומה הראשונה ובקומת המרתף, ולא במבנה כולו. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, כי אם ימשיך המערער בבניה בחלקיו האחרים של הבניין, הרי שהוא עושה זאת על אחריותו בלבד, ומתוך ידיעתו כי במסגרת ההליך העיקרי המשיבה מבקשת את הריסת המבנה האמור כולו, אם יימצא שהמערער חייב בדין. לאחר הליכים אלה, משנתחדש הדיון בכתב האישום לגופו בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (השופט אטיאס), הגיש המערער לבית המשפט בקשה לפסילת שופט. המערער טען, כי משהכריע בית המשפט בבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, שוב לא יוכל לדון בדעה פתוחה בהליך העיקרי הנדון לפניו. ביום 22.9.2008, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בהחלטתו, ציין בית המשפט, בין השאר, כי קביעותיו לצורך הוצאת צו ההפסקה השיפוטי לפי סעיף 239 היו קביעות לכאוריות בלבד, לצורך מתן הצו, וכי המערער יכול עדיין לטעון את טיעוניו לעיקר התיק. בית המשפט קבע, כי המקרה שלפניו אינו מעלה חשש ממשוא פנים, באופן המצדיק פסילת שופט. זאת, במיוחד כאשר המותב האמור הינו המותב היחיד היושב בבית משפט השלום ברמת גן בכל הנושאים הקשורים לעבירות בניה, ופסילתו תחייב העברת הדיון לבית משפט אחר. כמו כן, ציין בית המשפט בהחלטתו, כי מקרה בו המותב הדן בהליך העיקרי הינו אותו מותב שדן בהליכים מקדמיים שונים, ובכללם ההליך של מתן צו הפסקה שיפוטי, הינו מקרה רגיל, שאינו מצדיק את הצעד החריג של פסילת מותב. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 2. בערעורו, טוען המערער, כי שגה בית המשפט קמא כשהחליט שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו. על פי סעיף 239 לחוק, רשאי בית המשפט להוציא צו הפסקה שיפוטי, על מנת להפסיק עבודות שיש בביצוען משום עבירה לפי סעיף 204. מכך מבקש המערער ללמוד, כי על מנת ליתן צו הפסקה שיפוטי, צריך בית המשפט להכריע בשאלת התקיימותה של עבירה לפי סעיף 204 – שהיא השאלה העומדת לפניו כעת בהליך העיקרי. לטענת המערער, משהכריע בית המשפט בשאלה זו לצורך מתן צו ההפסקה השיפוטי, שוב לא יוכל לשקול אותה בהליך העיקרי בדעה פתוחה. יתר על כן, טוען המערער, כי במקרה שלפניי נערך הליך יסודי ומקיף בעניין צו ההפסקה, וכי בית המשפט נדרש לשמיעת עדים ולקביעות מהימנות לצורך מתן הצו, ואף נתן החלטה מפורטת ומנומקת בעניין, ועל כן מתחזק הרושם שדעתו של בית המשפט נתגבשה כבר. מנגד, טוענת המשיבה, כי בית המשפט קבע את שקבע רק לצורך הטענה המקדמית שעלתה לפניו, והעובדה כי הכריע לחובתו של המערער בעניין זה איננה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות. לטענת המשיבה, הליך מתן צו הפסקה שיפוטי הינו הליך ביניים בלבד, ובית המשפט בדק את הראיות רק לצורך הליך זה, וללא קביעת ממצאים כלשהם לגבי תוצאות ההליך העיקרי. 3. דין הערעור להידחות. כבר נקבע בפסיקתנו, כי העובדה שמותב נדרש להכריע בעניין שכבר נתן בו הכרעה מוקדמת, אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ראו למשל: ע"א 99/03 מקט ספורט בית ג'אן 1994 נ' כהן (לא פורסם, 27.1.2003); ע"פ 1138/05 סוהיל בראנסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.2.2005)). חזקה על בית המשפט, כגורם מקצועי, שיידע לבחון את ההליך המובא בפניו במנותק מהכרעתו הקודמת, אף אם זו הייתה קשורה לאותו עניין. רק כאשר, מנסיבות המקרה, הוכח כי עקב מעורבותו המוקדמת של בית המשפט בהליך נתפתחה אצלו דעה קדומה, תקום עילה לפסילתו. הלכה כללית זו, נכונה גם למקרה של מתן צו הפסקה שיפוטי. גם אם הוצאת צו הפסקה שיפוטי מחייבת את בית המשפט להכרעה דומה לזו הנדרשת בהליך העיקרי, הרי שאין אלה הכרעות זהות. צו הפסקה שיפוטי עשו להינתן במעמד צד אחד, ועל יסוד חומר ראיות ראשוני בלבד (ראו למשל: רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים (טרם פורסם, 14.6.2007). ההכרעה בבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי איננה הכרעה להטלת סנקציה עונשית, על כל המשתמע מכך, אלא קביעה מקדמית בלבד, שנועדה למנוע הפרה מתמשכת של הוראות החוק (ראו למשל: רע"פ 631/06 אשר ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.1.2006)). הכרעתו של בית המשפט קמא בבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי הינה הכרעת ביניים בלבד, היא איננה זהה להכרעתו בהליך העיקרי, ואין בה כדי להביא לנעילת דעתו ולהקים חשש למשוא פנים. ברי, כי אין מקום לקבוע כלל גורף, לפיו מותב שדן בצו הפסקה שיפוטי ייחשב, בכל מקרה שהוא, כפסול מלדון בהליך העיקרי. קביעה כזו תהווה חריגה מכללי הפסלות המקובלים, לפיהם עילת פסלות תקום רק כאשר, מבחינת נסיבות המקרה לגופן, עולה חשש ממשי למשוא פנים. בנסיבות העניין שלפניי, אין בהכרעתו של בית המשפט, כמו גם בחומר הראיות שהוצגו בפניו, משום נסיבות חריגות ויוצאות דופן, מהן ניתן ללמוד כי דעתו של בית המשפט ננעלה. בהיעדר נסיבות כאלה, לא קמה עילה לפסילת בית המשפט. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י' בכסלו התשס"ט (7.12.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08082640_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il