פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 826/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער: רמי אהרוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 5.1.2000 בת"פ 8004/97, שניתן על-ידי כבוד השופט ב' אזולאי תאריך הישיבה: י' בתמוז תש"ס (13.7.2000) בשם המערער: עו"ד שמואל צנג, עו"ד חמדה גור-אריה בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר בשם שירות-המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של מעשה מגונה בשתי ילדות ובמעשה מגונה בפומבי, אף זאת בשתי הילדות, וכן בעבירה של הדחה בחקירה המתייחסת לאחד מהמקרים הללו. על המערער נגזרו, בהתחשב בנסיבותיו האישיות המיוחדות, 24 חודשי מאסר, מתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. ההרשעה מבוססת על עדויות שגבתה חוקרת-נוער מן הילדות וחוות-דעתה על מהימנותן, וכן על ראיות סיוע, שהמרכזית שבהן היא מצבן הנפשי הקשה של הילדות. הערעור מופנה כנגד ההרשעה, ולחילופין כנגד חומרת העונש. על-אף טענותיו הנרחבות והיסודיות של הסניגור, אשר טען כל אשר ניתן היה לטעון לטובת מרשו, לא ראינו עילה להתערב בהכרעת הדין. ההכרעה מבוססת היטב על חומר הראיות שהוצג בפני בית-המשפט, לרבות דברי הילדות לחוקרת-הנוער, ונחה דעתנו, כי ההרשעה היא כדין. העונש שהוטל על המערער הוא קל. למרבה הצער, התופעה של עבירות מין בכלל, ובקטינים בפרט, מתרחבת לאחרונה, עד כדי התערבותו של המחוקק, אשר קבע עונשי מינימום לעבירות מסוג זה. אם נוסיף לכך את העובדה שהמערער היה מדריכן של הילדות הללו בחוג בו השתתפו, ברור הוא כי אין מקום להקלה נוספת בעונש, גם אם מתחשבים בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער. בהסכמת המערער, אנו מוסיפים לעונש זה מבחן, ומעמידים את המערער בפיקוח שירות-המבחן למשך שנה, החל ממועד שחרורו מן המאסר. בכפוף לשינוי זה, הערעור, על שני חלקיו, נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 1.9.2000 עד לשעה 12:00 במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. הערבויות שעל-פיהן עוכב ביצוע המאסר תעמודנה בעינן. ניתן היום, י' בתמוז תש"ס (13.7.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00008260.L03