טלל בע"מ נ. DORUK EV GERECLERI SANAYI VE TICARET LIMITED SI

החלטה בתיק רע"א 8247/12 בבית המשפט העליון רע"א 8247/12 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשת: טלל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. Doruk ev Gerecleri Sanayi ve Ticaret Limited Sirketi 2. שאוב לורנץ בע"מ 3. יוסף רוזנצוויג בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.11.2012 שניתנה על-ידי כב' השופט א' בכר בת"א 1564/08 בשם המבקשת: עו"ד שאול קוטלר; עו"ד יונת מאיר בשם המשיבה 1: עו"ד יורם סמואל; עו"ד עופר סמוך בשם המשיבים 3-2: עו"ד אלי סבן פסק-דין זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר) מיום 11.11.2012, שבה התקבלה בקשה לצירופו של הבנק הטורקי,Turk Eximbank Export Credit Bank of Turkey (להלן: הבנק) כתובע נוסף בתביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשת ונגד המשיבים 3-2. אלה הן העובדות והטענות הצריכות לעניין: 1. המשיבה 1, חברתDoruk ev Gerecleri Sanayi ve Ticaret Limited Sirketi (להלן: דורוק) היא חברה הרשומה בטורקיה והעוסקת, בין היתר, בייצור ובשיווק תנורים. המבקשת והמשיבה 2 הן חברות ישראליות אשר עסקו במועדים הרלוונטיים בייבוא ובשיווק תנוריה של דורוק, והמשיב 3 הוא בעל המניות ומנהלן היחיד של המבקשת ושל המשיבה 2. בשנת 2008 הגישה דורוק לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה כספית נגד המבקשת ונגד המשיבים 3-2 (להלן יחד: הנתבעים) בה עתרה לתשלום סך של 3,886,325.10 ש"ח המגיע לה, לטענתה, תמורת תנורים שסיפקה למבקשת. הנתבעים, מצדם, הגישו תביעה שכנגד וטענו לנזקים שנגרמו להם עקב ליקויים בתנורים אותם סיפקה דורוק. בחודש אוקטובר 2012, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים וטרם שהחל שלב ההוכחות, הגישו דורוק והבנק בקשה מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לצירופו של הבנק כתובע נוסף בתביעה שהגישה דורוק. בבקשה צוין, בין היתר, כי דורוק הייתה מבוטחת על-ידי הבנק בביטוח סיכוני סחר חוץ וכי משלא פרעו הנתבעים את חובם, כנטען בכתב התביעה, שילם הבנק לדורוק פיצוי בסך 150,000 דולר ארה"ב על חשבון הנזקים שנגרמו לה. עוד נטען בבקשה כי דורוק המחתה לבנק את זכויותיה בגין תשלום הסכום האמור ולכן יש להורות על צירופו של הבנק כתובע נוסף. 2. בהחלטתו מיום 11.11.2012 קיבל בית המשפט את הבקשה בקובעו כי צירופו של הבנק דרוש לשם הכרעה יעילה ושלמה בשאלות הכרוכות בתביעה. בית המשפט עמד על כך שהצדדים חלוקים ביחס לשיעורה של הזכות שהומחתה לבנק: הנתבעים טענו כי דורוק המחתה את מלוא זכויותיה לקבלת החוב הנטען ולכן אין לה זכויות תביעה כלשהן כלפיהם, ואילו דורוק טענה כי המחתה לבנק זכויות עד לגובה הפיצוי שקיבלה ממנו (150,000 דולר ארה"ב) ולכן היא זכאית ליתרת הסכום שייפסק. בית המשפט קבע כי מקומה של סוגיה זו להתברר במסגרת התביעה דנן וכי צירופו של הבנק דרוש על מנת שניתן יהיה להכריע בה בשלמות וביעילות. על כן, נעתר בית המשפט קמא לבקשה והתיר הגשת כתב תביעה מתוקן בו יתווסף הבנק כתובע. כמו כן הותרה הוספתן של העובדות שפורטו בתצהיר העדות שהגישה דורוק לעניין המחאת הזכויות לבנק. כפועל יוצא מכך התיר בית המשפט לנתבעים להגיש בתוך עשרים ואחד ימים כתבי הגנה מתוקנים וכן לתקן את תצהירי העדות שהגישו ביחס לסוגיה זו. בית המשפט הוסיף וציין כי מועדי ההוכחות הקבועים יעמדו בעינם ולבסוף חייב בית המשפט את דורוק ואת הבנק לשלם למבקשת הוצאות בסך של 5,000 ש"ח ואת אותו הסכום למשיבים 3-2 יחד. 3. מכאן הבקשה שלפניי בה טוענת המבקשת כי החלטתו של בית משפט קמא פוגעת בזכויותיה המהותיות והדיוניות. לטענתה, משמעות ההחלטה היא כי הבנק זכאי לנהל נגדה תביעה מבלי שהגיש תצהיר עדות ראשית ומבלי שניתנה לה אפשרות לנהל הליכים מקדמיים מולו. עוד טוענת המבקשת כי דורוק פעלה בחוסר תום-לב עת נמנעה מלציין כבר בשנת 2008, במסגרת בקשה שהגישה להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים, את דבר קיומו של הביטוח בגין החוב וכי בהחלטתו מיום 28.7.2008 בעניין זה קבע בית משפט קמא (כב' הרשם (כתוארו אז) א' אורנשטיין) כי היה עליה להביא מידע זה בפניו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הבקשה נגועה בשיהוי, שכן היא הוגשה בחלוף ארבע שנים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק והוגשו תצהירי העדות ומבלי שדורוק נימקה מדוע לא עתרה לצירוף הבנק בשלב מוקדם יותר. המבקשת טוענת עוד כי מדובר למעשה בבקשה לתיקון כתב התביעה ולכן היה על דורוק לתמוך את הבקשה בתצהיר שיבהיר, בין היתר, את חלקם של כל אחד מהתובעים בחוב הנטען. כמו כן היא טוענת כי קבלת הבקשה יוצרת "מצב אבסורדי" בו קיימים שני תובעים חלופיים בגין אותן העילות והיא מוסיפה וטוענת כי המחאת הזכויות הנטענת בוצעה בטורקיה ועל כן היא כפופה לדין זר, הטעון הוכחה, וכי המחאת הזכויות לבנק כללה את מלוא זכויות התביעה כלפי הנתבעים ועל כן דינה של התביעה כולה להידחות. המבקשת עותרת, איפוא, לביטול החלטתו של בית המשפט קמא ולדחיית הבקשה לצירוף הבנק כתובע. לחלופין, טוענת המבקשת שיש לחייב את הבנק לתמוך את בקשתו בתצהיר ולאפשר לה לקיים חקירה נגדית בהקשר זה. עוד טוענת המבקשת כי ככל שתיוותר ההחלטה על כנה יש להורות על ביטול מועדי ההוכחות בתיק, הקבועים לחודש ינואר 2013, ולאפשר לה זמן נוסף לצורך תיקון כתבי הטענות וניהול הליכים מקדמיים נגד הבנק. 4. המשיבים 3-2 תומכים בבקשת המבקשת, בציינם טעמים הדומים בעיקרם לאלה שהעלתה. כמו כן טוענים המשיבים 3-2 כי מעולם לא נכרת כל הסכם בינם ובין הבנק או דורוק וכי לפי הדין הישראלי לא ניתן היה להמחות לבנק עילת תביעה נזיקית. עוד נטען כי שגה בית המשפט קמא משביכר שיקולים של יעילות הדיון על פני זכויותיהם כנתבעים, ולכל הפחות היה עליו לאפשר להם למצות את זכויותיהם הדיוניות והמהותיות וכן לפסוק לטובתם סכום הוצאות גבוה יותר. 5. דורוק טוענת, מנגד, כי אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא שכן ניתן יהיה להשיג עליה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי שיינתן. עוד טוענת דורוק כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיית תיקונם של כתבי טענות וכי במקרה דנן בית המשפט קמא איזן כראוי בין טענות הצדדים ואיפשר הוספתו של הבנק כתובע וכן תיקון מצומצם של כתב התביעה, תוך חיובה בהוצאות. דורוק מוסיפה וטוענת כי צירוף הבנק כתובע ותיקון כתב התביעה אינם מהווים סטייה מעילת התביעה המקורית והם מאפשרים לבית המשפט לדון ביעילות ובשלמות בשאלות השנויות במחלוקת. לטענתה, סוגיית המחאת הזכויות לבנק הוזכרה בתצהירי העדות שהגישה וכן התעוררה בישיבת קדם משפט מיום 11.9.2012 ומכאן שהיא לא השתהתה בהגשת הבקשה. עוד טוענת דורוק כי ממילא בית המשפט מוסמך להורות על צירוף תובע בכל שלב משלבי הדיון ובקשה כזו אין דינה כדין בקשה לתיקון כתב התביעה. דורוק מוסיפה וטוענת כי צירופו של הבנק כתובע נוסף לא יכביד על ניהול ההליך מאחר שהבנק אינו מעלה טענות עובדתיות עצמאיות ודי על כן בתצהיר העדות שהגישה דורוק על מנת לתמוך בטענותיו. עוד נטען כי העובדות שיתווספו לכתב התביעה המתוקן כבר הוזכרו בתצהירי העדות שהגישה דורוק וכי לא יתווספו ראיות חדשות לתיק ועל כן אין כל פגיעה בזכויותיה הדיוניות של המבקשת. לבסוף טוענת דורוק כי הבקשה לצירוף תובע נשענה על נימוקים משפטיים ועל עובדות ומסמכים שנתמכו בתצהיר העדות שהגישה, ועל כן לטענתה לא היה כל צורך לתמוך אותה בתצהיר נוסף. להשלמת התמונה אציין כי בהחלטתו מיום 19.11.2012 דחה בית המשפט קמא את בקשתה של המבקשת לעכב את ביצוע ההחלטה נושא הבקשה ולדחות את מועדי ההוכחות הקבועים בתיק, בציינו כי מדובר בתיקון טכני ומינורי של כתבי הטענות שאינו מצדיק דחייה של מועדי הדיונים. המבקשת הגישה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע במסגרת ההליך שלפניי, ובהחלטתי מיום 22.11.2012 מצאתי אף אני כי בנסיבות המקרה אין מקום לקבלה טרם שהתקבלה תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור. 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. החלטתו של בית המשפט קמא להתיר את צירוף הבנק כתובע, וכנגזרת מכך להתיר תיקון מסויים של כתבי הטענות בכל הקשור לסוגיית המחאת הזכויות לבנק, היא החלטה הנוגעת בעיקרה לאופן ניהול הדיון. בעניינים אלה מוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטותיה אלא במקרים חריגים (ראו, למשל, רע"א 3213/09 וינברג נ' חברת איבריה נתיבי אויר ספרדיים, פיסקה 6 (טרם פורסם, 1.7.2009)). המקרה שלפנינו אינו נמנה בעייני עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט, "בכל שלב משלבי הדיון", לצרף כתובע בעל דין "שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (למקרים בהם נקבע כי נוכחותו של בעל הדין "דרושה" ראו: רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' רבינוביץ', פיסקה 8 (טרם פורסם, 8.1.2012) והאסמכתאות הנזכרות שם; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 96-95 (2009)). בהקשר זה על בית המשפט לבחון את ההשפעה שיש לצירוף בעל הדין על ניהול ההליך וזאת בשים לב, בין היתר, לשלב שבו הוגשה בקשת הצירוף (ראו רע"א 10176/09 אוטוורקס בע"מ נ' סוכניות אפק- רקורד בע"מ, פיסקה 4 (טרם פורסם, 7.3.2010)). 7. בענייננו, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה הבנק הוא בעל דין "דרוש" לשם הכרעה יעילה ושלמה בשאלות הצריכות הכרעה בתביעה. זאת ועוד - פסק הדין שיינתן עשוי להשפיע באופן ישיר על זכויות הבנק ויש בכך משום טעם נוסף לצירופו. צודקת אומנם המבקשת באומרה כי דורוק אינה מספקת הסבר משכנע באשר למועד המאוחר בו בחרה לבקש את צירופו של הבנק כתובע, אך לא שוכנעתי כי צירוף זה יפגע בזכויותיה של המבקשת. כפי שקבע בית המשפט קמא הוספתו של הבנק כתובע נדרשת ביחס לסוגיה מצומצמת בלבד וכדברי בית המשפט קמא - האמון על ניהול ההליך - התיקון הנדרש בהקשר זה הוא "טכני" ו"מינורי". מטעם זה אף אין מקום להורות על קיום הליכים מקדמיים נוספים. יחד עם זאת, בהתחשב בשלב המאוחר מאוד שבו הוגשה בקשת הצירוף, ללא הסבר מניח את הדעת, יש צדק בטענת המבקשת והמשיבים 3-2 כי אופן התנהלותה של דורוק והטירחה שנגרמה להם בעקבות כך, הצדיק חיוב בהוצאות הולמות וגבוהות מאלה שבהן חייב אותה בית המשפט קמא. בסוגיה זו ובסוגיה זו בלבד החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן החלטתי לקבלו במובן זה שסכום ההוצאות שבו חוייבו דורוק והבנק יעמוד על 10,000 ש"ח למבקשת ו-10,000 ש"ח למשיבים 3-2, יחד, ללא קשר לתוצאות ההליך. 8. סיכומם של דברים, הבקשה נדחית ברובה, למעט באשר לסוגיית ההוצאות. מן הטעמים שפורטו לחובתה של דורוק באשר לאופן בו התנהלה, אין צו להוצאות בבקשה. ניתן היום, ‏י"א בטבת התשע"ג (‏24.12.2012). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12082470_V03.doc אנ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il