פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 8246/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8246/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
עוז דערי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.7.05 בת.פ. 40039/05 שניתנו על ידי כבוד השופט דוד רוזן
תאריך הישיבה:
א' בשבט התשס"ו (30.1.2006)
בשם המערער:
עו"ד משה סוחמי
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופטת ד' ביניש:
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ד' רוזן), בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ונידון ל-3 שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל ושנה אחת על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין. הערעור שלפנינו הופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד העונש.
לא מצאנו ממש בערעור על הכרעת הדין. המערער נראה רץ ונופל ברחובה של עיר, והוא נמצא דקור בגופו. סביב המערער היו ככל הנראה מספר אנשים בעת שנראה רץ לראשונה. זמן מה לאחר מכן, צנח המערער לארץ והשליך אקדח שהחזיק לערוגת צמחים בסמוך למקום הנפילה. האקדח שנמצא במקום לא היה בבעלותו, אולם לא היתה מחלוקת, לאחר שהדבר הוכח בממצאי המעבדה, כי אכן האקדח הוחזק קודם לכן על ידי המערער והושלך על ידו. בבית המשפט סיפר המערער כי יצא לתומו מביתו, לבקר את חברתו, לפתע ירדו מרכב מספר בחורים שתקפו אותו וסיכנו את חייו, מששמע דריכת אקדח, חטף את האקדח מאחד התוקפים וברח. לטענתו, אלמלא עשה כן, היו התוקפים מחסלים אותו. בית המשפט דחה את גרסתו של המערער מכל וכל, כגרסה בלתי אמינה ובלתי מתקבלת על הדעת. בהכרעת הדין ציין בית המשפט כי סיפורו של המערער לא עלה בעת חקירתו במשטרה, כי הוא סירב למסור פרטים ביחס לתוקפיו ולנסיבות הארוע, והתנהגותו במשטרה היתה התנהגות מוזרה. רק בדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהתקיים בפני בית המשפט, העלה בא-כוחו של המערער לראשונה את גרסתו, שיכולה היתה לכאורה לחלצו מן ההרשעה; הסברו לשתיקה הממושכת בתקופת חקירתו, שתיקה שלטענתו היתה בהצעת עורך דינו, נדחה על ידי בית המשפט קמא. בית המשפט דחה את הגרסה לפיה המערער היה הקרבן בארוע שבו אף נדקר ונחבל וקבע כי הימנעותו משיתוף פעולה בעת החקירה מצביעה על כך כי מדובר בהתנהגות מפלילה. עוד נתן בית המשפט משקל לעדותו של עובר אורח שמצא את המערער כשהוא פצוע ושוכב על המדרכה וביקש להזעיק את המשטרה ולהגיש לו עזרה, אך המערער סירב להצעתו להזמין את המשטרה. מן הטעמים האמורים ומטעמים נוספים שמנה בהכרעת הדין, הסיק בית המשפט כי המערער נשא בכיסו אקדח שהחזיק שלא כדין, כי עשה כן במחשבה פלילית, וכי השליך את האקדח רק במצב בו היה פצוע, עקב תקיפה שאת פרטיה סירב למסור. אשר על כן, הרשיעו בית המשפט בנשיאת הנשק שלא כדין, כאמור.
לא ראינו להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט ובמסקנתו המרשיעה המעוגנת היטב בראיות שהיו לפניו. העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל ועיקר, המערער נשא נשק מסוג אקדח חצי אוטומטי ובו מחסנית ו-8 כדורים; נשיאת נשק זו מלמדת על מסוכנותו הרבה. בעברו של המערער עבירות פליליות חמורות ובהן עבירות אלימות ואיומים. בעת ביצוע העבירה נשוא הערעור, היה המערער אסיר ברישיון, לאחר שהורשע בעבירה של שוד מזויין ונידון עקב כך ל-5 שנות מאסר לריצוי בפועל. בנסיבות אלה, עונש המאסר שהושת עליו אינו חמור, גם אם מביאים בחשבון כי רישיון האסיר שהיה לו הופקע.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, א' בשבט התשס"ו (30.1.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05082460_N01.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il