הכנס הלאומי רוחני של הבהאים של ארה"ב נ. מליחה מוחמד עלי אנסא

פסק-דין בתיק ע"א 8234/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8234/14 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: הכנס הלאומי רוחני של הבהאים של ארה"ב סניף ישראל נ ג ד המשיבות: 1. מליחה מוחמד עלי אנסארי 2. נגאר מוסא מוחמד אל בהאי 3. עסמת בהאי אזל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.11.2014 בת"א 37319-07-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' פיש תשובת המשיבות מיום 24.12.2014 בשם המערער: עו"ד גדעון שרויאר בשם המשיבות: עו"ד יוסף ברינט פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ד' פיש), מיום 25.11.2014, בת"א 37319-07-11, בה החליט שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בהליך שבפניו. 2. המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המערער, המשמש זרוע משפטית של המוסדות הרשמיים של הקהילה הבהאית בישראל. מדובר בתביעה לפיצויי הפקעה שהוגשה בגין הפקעת זכויות לטובת המערער באתר הבהאי הקדוש, הידוע כאתר גני רידואן, בעיר עכו. התביעה נדונה בפני כבוד השופט ד' פיש. בתום שמיעת הראיות הודיע בית המשפט כי בכוונתו לערוך ביקור במקום, בלא נוכחות הצדדים וללא עריכת פרוטוקול, וזאת לצורך התרשמות אישית. הסכמתם של בעלי הדין לביקור של בית המשפט במקום בתנאים אלה נרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 14.11.2013. בהתאם להסכמה זו, הודיע בית המשפט ביום 11.11.2014 כי בכוונתו לערוך ביקור במקום ביום 18.11.2014 ללא נוכחות באי-כוח הצדדים או מי מהצדדים. בעקבות ההחלטה הודיע בא-כוח המשיבות כי הוא מתנגד לביקור במקום ללא נוכחות נציגי הצדדים. זאת, מאחר שבאתר שוהים דרך קבע נציגי המערער, וממילא יהיו נוכחים בעת הביקור במקום. לפיכך ביקש כי הסיור ייערך בנוכחות נציגי הצדדים. בית המשפט נעתר ביום 16.11.2014 לבקשת בא-כוח המשיבות, וקבע כי "הסיור יתקיים בנוכחות שני הצדדים". 3. בדיעבד, הסתבר למערער כי לסיור התלווה בא-כוח המשיבות וכן השמאי מטעמן. מן הפרוטוקול שנרשם בעת הביקור במקום למד המערער כי בא-כוח המשיבות והשמאי העלו טיעונים והביאו ראיות בפני בית המשפט, לגוף המחלוקת ובשפה העברית, בעוד שנציג המערער שנכח במקום אינו דובר עברית. לאור האמור, ביקש המערער לפסול את בית המשפט מלהמשיך לדון בתביעה. 4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט הזכיר כי בעלי הדין הסכימו שבית המשפט יבקר במקום ללא נוכחותם, כאמור בפרוטוקול מיום 14.11.2013, וכי בא-כוח המשיבות חזר בו, כפי הנראה, מהסכמה זו כשנודע לו שיהיה נציג של המערער במקום. בית המשפט קבע כי מאחר שלהסכמה בפרוטוקול מיום 14.11.2013 לא ניתן תוקף של החלטה, הרי עם מתן הודעת בא-כוח המשיבות ההסכמה בוטלה למעשה, ולכן נקבע כי הסיור ייערך בנוכחות שני הצדדים. בית המשפט ציין כי מאחר שהביקור התקיים בנוכחות בעלי הדין נערך פרוטוקול על פי דין. בית המשפט הוסיף כי, כפי שצוין בפרוטוקול הביקור במקום, בא-כוח המשיבות ממילא פרש מן ההשתתפות בסיור בשלב ההתחלתי ולא נטל חלק ברובו. עוד הוסיף בית המשפט כי דברי השמאי מטעם המשיבות היו חזרה על דברים שנכתבו בסיכומים ובחוות דעתו והם אינם מהווים תוספת ראיות. מכל מקום, כך נכתב, תכלית הסיור וערכו הבלעדיים היו במתן אפשרות לבית המשפט להתרשם מן המקום באופן בלתי אמצעי. משכך, דחה כאמור בית המשפט את בקשת הפסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 5. המערער טוען כי בית המשפט ניהל בעת הביקור במקום דיון משפטי, שמע טיעונים מטעם בא-כוח המשיבות ומפי השמאי מטעמן, גבה עדות מפי השמאי ורשם פרוטוקול במעמד צד אחד. זאת, בלא נוכחות בא-כוח המערער והשמאי מטעמו, ובלא שניתנה למערער הזדמנות הוגנת ושווה להתייחס לדברים ולהביא ראיות מטעמו, תוך הצגת הדברים בשטח. לטענת המערער, נוכחות השמאי לצד השופט במהלך כל הביקור באתר העניקה לשמאי הזדמנות פסולה להשפיע על תוכן הביקור, והוא אכן עשה שימוש בהזדמנות זו, כעולה מטיעוניו המטעים שנרשמו בפרוטוקול. לדעת המערער, מדובר בהפרה בוטה של כללי היסוד של שיטת המשפט ושל עקרון השוויון. לדברי המערער, לא היה בנוכחות נציג מטעמו כדי לרפא את הפגם החמור, וזכות הטיעון שלו נפגעה באופן היורד לשורש העניין. לדעת המערער, בית המשפט כלל לא היה רשאי לקיים דיון ולנהל שיחה עם בא-כוח המשיבות והשמאי מטעמן בעניין התלוי והעומד לפניו בלא נוכחות בא-כוחו והשמאי מטעמו, וכי אין מדובר בחזרה בלבד על טיעונים שהועלו בעבר. לטענת המערער, העובדה שבית המשפט איפשר השמעת טיעונים אלה באופן חד-צדדי, מעוררת תהיות באשר לעמדתו בסוגיה שבמחלוקת, פוגעת בעשיית הצדק ובמראית פני הצדק ומעוררת חשש ממשי למשוא פנים. המערער מוסיף כי החלטת בית המשפט מיום 11.11.2014 מתבססת על ההסכמה שנרשמה בפרוטוקול ובכך העניקה לה תוקף של החלטה. 6. בהתאם להחלטתי מיום 15.12.2014, הגישו המשיבות, שהן קרובות משפחה ישירות של מייסד הכת הבהאית, את תשובתן לערעור בה הן מבקשות לדחותו. המשיבות מתארות את הרקע לתביעה שהגישו וטוענות כי יש להן זכות לקבל פיצוי בגין הפקעת זכויותיהן. אשר לביקור במקום, טוענות המשיבות כי החלטת בית המשפט מיום 16.11.2014, שלפיה: "הסיור יתקיים בנוכחות שני הצדדים", חייבה את בא-כוחן להתייצב אישית, שכן המערער אסר על המשיבות להיכנס למקום ונידה אותן מהכת; בנוסף, המשיבה 1 אינה מתגוררת בישראל ואילו המשיבה 3 נפטרה בשנת 2012 ובא-כוחן מונה כמנהל עיזבונה. לטענתן, עובדות אלה ידועות למערער. המשיבות מוסיפות כי מאחר שהסתבר כי בא-כוח המערער לא התייצב לביקור במקום, ביקש בא-כוחן שלא להשתתף בביקור במקום, פרש והמתין עד לסיום הסיור. לדברי המשיבות, הטענה כאילו בית המשפט "שמע טיעונים וגבה עדויות" חסרת שחר. המשיבות מוסיפות כי מר יזדאני שערך את הסיור במקום הציג עצמו כמי שאחראי על המקום מטעם המערער. עוד מוסיפות המשיבות כי על פי הצהרתו של השמאי מטעמן אשר נכח בביקור במקום, הסיור התקיים ברובו בשפה האנגלית השגורה בפי הנוכחים בסיור. בנוסף, השמאי הגיע לפגישה בצירוף תשריט בלבד, ופסק הדין אליו הסב בא-כוחן את תשומת ליבו של בית המשפט צורף כבר בשלב הבאת הראיות, ביום 19.3.2014. בנסיבות אלה מבקשות המשיבות לדחות את הערעור. 7. דין הערעור להידחות. כבר כתבתי בעבר כי קיומם של מגעים במעמד צד אחד, שלא במסגרת סדרי הדין הרגילים, אינה רצויה. היא עשויה במקרים מסוימים להוביל לחשיפתו של בית המשפט למידע בלתי קביל, תוך שנמנע מבעל הדין שכנגד להציג את עמדתו בפני בית המשפט באופן העלול להשפיע על בית המשפט באופן בלתי הוגן (השוו: ע"פ 654/14 דיאמימון 2000 (1987) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (11.5.2014)). כמו כן, קיים חשש שמא הנכונות להיפגש עם צד אחד בלבד ולשמוע את עמדתו מרמזת בפני עצמה, או יכולה להיראות כמרמזת, על נטייתו של שופט כלפי צד מסוים ועל משוא פנים שלו (למשל, ע"א 217/11 פלוני נ' פלונית (21.2.2011)) לפיכך, ראוי כי שופט יימנע ממצב בו נמצא במגע עם צד אחד, בלא שבעל הדין שכנגד נוכח, וזאת ולוּ על מנת לשמר את מראית פני הצדק (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 186-185 (2006), להלן - מרזל). 8. יחד עם זאת, במסגרת דיני הפסלות, עצם קיומם של מגעים במעמד צד אחד, לא יוביל, כשלעצמו, לפסילת בית המשפט. השאלה, אם ייפסל שופט במקרה כזה אם לאו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. במסגרת בחינה זו יינתן משקל, בין היתר, למקום הפעולה; למשך הפעולה; לנוכחים; לתוכן השיחה; להיות השיחה מתוכננת או אקראית; לאדם עמו דיבר השופט; לשאלה, אם נרשמה השיחה בפרוטוקול ואם נמסרה הודעה לצד שכנגד וניתנה לו אפשרות להגיב; לסוג ההליך ולבית המשפט בו מדובר (מרזל, בעמודים 188-186). זאת, שכן גם במצבים אלה, כמו במצבים אחרים, יש לבחון האם נסיבות העניין הקונקרטי מקימות חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (השוו: ע"א 8244/06 המועצה המקומית גבעת שמואל נ' ל.מ.ד. בניין פיתוח והשקעות (1998) בע"מ (6.2.2007). במקרה דנא לא עלה בידי המערער להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. זאת, משום ששוכנעתי כי בנסיבות העניין נוכחותם של בא-כוח המשיבות ושל השמאי מטעמן בעת הביקור במקום שערך בית המשפט, לא הביאה אלא להעלאת טיעונים שהעלו בעבר. עם זאת, בשם מראית פני הצדק וכדי להפיס את דעתו של המערער, סבורני כי טוב יעשה בית המשפט אם יערוך ביקור נוסף במקום. בביקור יהיו נוכחים הפרקליטים של בעלי הדין וכן השמאי מטעם כל צד. אף אין מניעה שהשמאית שמינה בית המשפט תהא נוכחת בסיור, אם בית המשפט ימצא שכך נכון וראוי. לאור האמור, הערעור נדחה בכפוף לאמור לעיל. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ד בטבת התשע"ה (5.1.2015). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14082340_S02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il