ארקדי גאידמק נ. Fundacion Dorset

5 1 בבית המשפט העליון רע"א 823/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: ארקדי גאידמק נ ג ד המשיבים: 1. Foundation Dorset 2. ג'ואל ממן 3. גד גיא גסטון בוקובזה 4. Matanel Foundation 5. זאב זכרין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.12.2019 בתי"א 6545-09-12 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' פלינר בשם המבקש: עו"ד צביקה מצקין; עו"ד אלרן שפירא בר-אור; מיכאל פטרמן בשם המשיבים 1-2: עו"ד גד טיכו; עו"ד אלון קנטי בשם המשיבים 3-4: עו"ד חגית בלייברג; עו"ד צחי חליו בשם המשיב 5: עו"ד איתן מודן החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.12.2019 בת"א 6545-09-12 (השופטת ח' פלינר), במסגרתה הורה בית המשפט על מחיקת סעיפים שונים מתצהיר העדות הראשית של המבקש, ארקדי גאידמק. 2. בין גאידמק, לבין המשיבים, מתנהל הליך משפטי ארוך ומפותל, תביעה ותביעה שכנגד על סכומי עתק. בתמצית שבתמצית – בשנת 2012 הגישה המשיבה 1 (להלן: דורסט) תביעה בגין חוב שצמח כתוצאה מהלוואה שהעמידה לתאגיד בשליטת גאידמק. בראשית שנת 2013 הגיש גאידמק את התביעה שכנגד, במסגרתה טען כי המשיבים מעלו בכספים שאותם הפקיד בידיהם בנאמנות, והעלימו ממנו נכסים בשווי של מאות מיליוני דולרים. 3. ביום 16.6.2019 הגיש גאידמק תצהיר עדות ראשית מתוקן, לאחר שתצהיר קודם שהגיש נמצא לקוי, ובית המשפט הורה, בהסכמת הצדדים, על תיקונו. ברם, גם לאחר תיקון התצהיר טענו המשיבים, כי הוא רצוף בהרחבות חזית אסורות ובפגמים נוספים, ופנו לבית המשפט בבקשות למחיקת חלקים נרחבים ממנו, ולהוצאת נספחים ומסמכים נלווים מהתיק. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשות, בקובעו כי בתצהיר נעשה "מקצה שיפורים", וכי גאידמק מעלה בו טענות חדשות, מרובות, מבלי שביקש לתקן את כתב התביעה שכנגד. בפרט, התייחס בית המשפט אל הטענות הבאות: המשיבים 3-2 (להלן: ממן ובוקובזה), בסיוע המשיב 5 (להלן: זכרין), הוציאו ממנו כספים בתרמית ובהטעיה; חשבונות שנפתחו בקפריסין כלל לא קשורים לגאידמק אלא היו בשליטת ממן, בוקובזה וזכרין; 380 מיליון דולר שהועברו לחשבון בקפריסין הועלמו על-ידי ממן, בוקובזה וזכרין; סכום הכסף שגאידמק טוען שקיבל מהמשיבים בפועל הופחת מסך של כמיליארד דולר ל-750 מליון דולר; המשיבים משכו כספים ונטלו עמלות ודמי ניהול במאות מיליונים, חלקם בכפל וחלקם ללא אישור והרשאה; וטענות לגבי זיוף מסמכים שונים. נוכח האמור הורה בית המשפט על מחיקת כל הסעיפים שמחיקתם התבקשה – למעלה מ-100 במספר. אשר לנספחים ולמסמכים הנלווים נקבע, כי "ככל שהמסמכים שצורפו נועדו לתמוך בטענות שנמחקו, ברי כי יש להוציאם מהתצהיר". 4. גאידמק לא השלים עם החלטת בית המשפט המחוזי, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי. בבקשה טוען גאידמק טענות משלושה סוגים: הסוג הראשון, נוגע לסעיפים שנמחקו מהתצהיר, אף על-פי שהטענות שמופיעות בהם נטענו ככתבן וכלשונן גם בכתב התביעה שכנגד. הסוג השני, נוגע לסעיפים שבית המשפט הורה למחוק, על אף שלא קיימת בהחלטה קביעה פוזיטיבית, לפיה יש בטענות שמופיעות בסעיפים הללו משום 'הרחבת חזית'. לשיטת גאידמק, ביחס לסעיפים אלו "ברור לחלוטין כי מדובר בטעות". הסוג השלישי של הטענות שאותן מעלה גאידמק, נוגע לקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה 9 טענות שונות שנטענו בתצהיר, לא הופיעו בכתב התביעה שכנגד. גאידמק גורס, כי אף אחת מ-9 הטענות אינה חורגת מהחזית שהוגדרה בכתב התביעה שכנגד. לגבי הנספחים לתצהיר, סבור גאידמק כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה ברורה, כיוון שלא נקבע במפורש אילו נספחים נועדו לתמוך בטענות שנמחקו. בנסיבות אלו גורס גאידמק, כי לא ניתנה הוראה אופרטיבית בעניין, והוא מבקש לקבוע כי אין לגרוע נספחים מהתצהיר. 5. לעמדת המשיבים, דין בקשת רשות הערעור להידחות. כולם כאחד טוענים, כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות כגון דא. לגופם של דברים, טוען כל אחד מהמשיבים כי הטענות שעלו ביחס אליו חורגות מגדר המחלוקת כפי שנתחמה בכתבי הטענות, וכי בדין הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הסעיפים. דיון והכרעה 6. בהתאם לסמכותי מתוקף תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סבורני, כי נכון יהיה לדון בבקשה כבערעור. אמנם, דורסט והמשיבה 2 התנגדו לכך, אולם מאחר ששוכנעתי שזכויותיהן לא תיפגענה, ומכיוון שבאתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ברובו, לא מצאתי לנכון לקבל את התנגדותן או להורות להן להגיש סיכומי טענות בכתב. 7. בהחלטה דיונית מובהקת עסקינן, עניין אשר מסוּר לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת. כפי שציינתי בעבר: "הלכה ידועה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב [...] בפרט בהחלטות העוסקות בטענות להרחבת חזית. זאת, משום שנתון יתרון ברור לערכאה הדיונית, הבקיאה בחומר שבתיק [...] גדר ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות בנושאים אלה הריהו מצומצם, וההתערבות בהם נעשית במשורה, במקרים נדירים, כאשר החלטת הערכאה הדיונית היא בלתי סבירה או שקיים חשש לעיוות דין" (רע"א 6995/16 א. דורי בנייה בע"מ נ' נתיבים דרום בע"מ, פסקה 20 (6.11.2016)). ביתר שאת אמורים הדברים בענייננו, נוכח המורכבות העובדתית של התיק ומשך הזמן הארוך שבו הוא מתנהל, יריעה רחבה ביותר שנפרסה לפני בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, עיון בחלק מהסעיפים שנמחקו אכן מלמד, כפי שטען גאידמק, כי מדובר בטענות שנטענו כמעט כלשונן בכתב התביעה שכנגד, והן תחומות למחלוקת שהוגדרה בו. במצבים אלו בלבד, סבורני כי מדובר בטעות של ממש, אשר מחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור. נפנה אפוא לבור את המוץ מן הבר. 8. לטענת גאידמק, הסעיפים הבאים מהתצהיר הופיעו בנוסח כמעט זהה גם בכתב התביעה שכנגד: 90-89, 212, 240, 288, 334, 368, 378-374, 393-390. לאחר עיון בסעיפים, בכתב התביעה שכנגד ובתשובות המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענותיו של גאידמק ביחס לכל הסעיפים הללו, למעט סעיפים 90-89. סעיפים אלו מתארים את ההחלטה להשתמש בשירותיו של Bank di San Marino. בעוד הרקע להחלטה מתואר באופן דומה בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר. בתצהיר נוספה טענה חדשה, לפיה בהמלצת הבנקאים ובהתאם להוראות ממן, מבנה החשבונות עוצב באופן "סתמי ומיותר", במטרה לאפשר גביית דמי ניהול בכפל. גאידמק גורס, כי מדובר בפירוט מתבקש, אולם מפני שטענה זו לא עלתה במפורש, לא ראיתי הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה, נוכח גדרי ההתערבות המצומצמים בכגון דא, כאמור לעיל. כמו כן, בנוגע לסעיפים 240 ו-288 לתצהיר, אני מקבל את טענת זכרין, לפיה יש בהם משום הרחבת חזית כלפיו בלבד, שכן הטענות בכתב התביעה שכנגד הופנו כלפי "ממן ובוקובזה", והטענות בתצהיר מופנות כלפי "ממן, בוקובזה וזכרין". כיוון שהטענות עצמן מנוסחות באופן כמעט זהה לסעיפים 113 ו-122 בכתב התביעה שכנגד, אני מורה על מחיקת המילה "זכרין" בלבד משני הסעיפים. אשר ליתר הסעיפים הנזכרים בפסקה זו, אכן נדמה כי מדובר בטענות שנטענו בלשון כמעט זהה בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר, ואני מקבל את טענותיו של גאידמק ומורה על ביטול ההחלטה למחקם. 9. עוד טוען גאידמק, כי בית המשפט הורה על מחיקת הסעיפים הבאים, אף על-פי שלא קבע במפורש שיש בהם משום הרחבת חזית: 112, 275, 310-306, 317-316, 337, 438. לשיטת גאידמק, "ברור לחלוטין כי מדובר בטעות", אולם לא שוכנעתי כי אלו הם אכן פני הדברים. גאידמק אינו מפנה לחלקים בכתב התביעה שכנגד שבהם נטענו לכאורה הטענות הנטענות בסעיפים הנ"ל. עיון בסעיפים מעלה, כי הם מתקשרים בעיקרם לטענות שבית המשפט המחוזי קבע כי יש בהן משום הרחבת חזית. כך למשל, סעיפים 310-306 לתצהיר מתארים את המשך המסכת העובדתית שתוארה בסעיפים 134-129, ועניינה בטענה שממן וזכרין משכו מאחד מחשבונותיו של גאידמק כ-70 מיליון דולר, ללא ידיעתו. בית המשפט קבע במפורש, כי טענה זו חורגת מן המחלוקת שתוחמה בכתבי הטענות, ולכן הורה על מחיקת הסעיפים הללו. משלא מצאתי ביסוס קונקרטי לטענותיו של גאידמק בעניין סעיפים אלו, דינן להידחות. 10. גאידמק גורס, כי שגה בית המשפט בקובעו כי 9 טענות ספציפיות שהופיעו בתצהיר מרחיבות את חזית המחלוקת מעבר לזו שהוגדרה בכתבי הטענות. בין היתר טוען גאידמק ביחס לטענות השונות, כי אינן אלא פירוט עובדתי של האמור בכתב התביעה שכנגד; כי אין בהן סטייה מכתב התביעה; כי בחלק מהמקרים מדובר אך ב'חידודים' שנערכו על סמך מידע שלא היה בידיו של גאידמק בעת הגשת התביעה שכנגד; וכי במקרים אחרים "ממילא מדובר בטענות שוליות, ברקע הדברים". 11. בכל הנוגע לטענות לגבי "חידודים" שנעשו על סמך מידע חדש, ולטענות ה"שוליות" – ברי כי אין לקבל את עמדת גאידמק. הדרך המתאימה לבצע שינויים על סמך מידע חדש הריהי בהגשת בקשה מנומקת לתיקון כתב התביעה, כפי שציין בית המשפט המחוזי בסעיף 43 להחלטתו. ככל שהטענות שנמחקו הן אכן "שוליות", הרי שממילא לא נגרם לגאידמק נזק ממשי, ואין הצדקה להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי. 12. בהתייחס ליתר הטענות – עיינתי בסעיפים שאליהם הפנה גאידמק בכתב התביעה שכנגד, ולא מצאתי כי נפלה טעות ממשית בהחלטת בית המשפט המחוזי. אכן, בחלק מהטענות שנמחקו קיים דמיון מסוים לטענות שהופיעו בתצהיר – מי יותר ומי פחות. אולם כאמור לעיל, ההחלטה על גבולות 'מתחם הגמישות' איננה מסוג ההחלטות שערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. כפי שציין השופט עמית ברע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק (24.3.2013): "לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו", ויש לאפשר לה "'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותה הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק". בנסיבות העניין, גם אם ניתן היה לסבור אחרת, החלטת הערכאה הדיונית באה בגדר מרחב תמרון זה, ולא מצאתי עילה להתערב בה. 13. לבסוף, לגבי הנספחים – לא מצאתי טעם של ממש בטענותיו של גאידמק. בית המשפט המחוזי הורה להוציא מהתיק את הנספחים "שנועדו לתמוך בטענות שנמחקו". דומני כי הוראה זו ברורה – ככל שהסעיף שנמחק מפנה לנספח מסוים, יש להוציא את הנספח (אלא אם הוא משמש גם לתמיכה בטענה אחרת – שלא נמחקה). 14. התוצאה היא שהערעור נדחה בעיקרו. סעיפי התצהיר שעל מחיקתם הורה בית המשפט המחוזי ימחקו, למעט סעיפים 240, 288, 334, 368, 378-374, 393-390. בסעיפים 240 ו-288 תימחק המילה "וזכרין". המבקש ישא בהוצאותיהן של המשיבות 2-1 בסך של 7,500 ₪; בהוצאותיהם של המשיבים 4-3 בסך של 10,000 ₪; ובהוצאותיו של המשיב 5 בסך של 12,000 ₪. ניתנה היום, ו' באב התש"פ (‏27.7.2020). ש ו פ ט _________________________ 20008230_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1