בנימין נועם נ. האפוטרופוס הכללי ( מנהל נכנסי המנוח עזריאל אי

פסק-דין בתיק ע"א 8229/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8229/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון המערער: בנימין נועם נ ג ד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי (מנהל נכסי המנוח עזריאל אידלמן ז"ל) 2. שרה נועם 3. יוסף רקח ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ה"פ 35381-05-14 שניתן ביום 18.7.2016 על ידי כב' השופט יעקב שפסר תאריך הישיבה: ד' בתמוז התשע"ח (17.6.18) בשם המערער: עו"ד יהל סגל; עו"ד מיטל זכריש בשם המשיב 1: עו"ד מריה פראטקין פסק-דין השופט ג' קרא: 1. ביום 13.11.1983 רכש המערער על-פי הסכם מכר (להלן: הסכם המכר) מה"ה רוזה אסכולי, חנה כהנא, חנה רידניק, אהרון אסכולי, דב אסכולי, וגיסה (אסכולי) שריג (להלן: המוכרים) את זכויות הבעלות בחלקה הידועה כגוש 3651 חלקה 9 בשלמות; ו-85/1143 חלקים בחלקה 10 באותו גוש (להלן: נכס המקרקעין). המוכרים הם חלק מיורשיו של המנוח עזריאל אידלמן ז"ל (להלן: המנוח). 2. בהסכם המכר הצהיר המערער כי ידועים לו פרטי רישום נכס המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין ובכלל זה העובדה כי רשום על שם המנוח 4500/6499 חלקים בנכסי המקרקעין הנ"ל וכי העברת רישום זכויות המנוח ליורשיו לא בוצעה וכי לא ידועים כל יורשיו של המנוח. המערער התחייב להעביר על שמו את זכויותיו של המנוח ויורשיו בנכסי המקרקעין בדרך של השגת צו ירושה או צו קיום צוואה. 3. לאחר שהמערער נקט פעולות לקידום רישום נכס המקרקעין על שמו, פנה המשיב 1 לבית המשפט בבקשה למתן צו ניהול לנכסי המנוח לפי סעיף 6 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978. ביום 11.12.2013 ניתן צו ניהול על נכסי המנוח במסגרת תיק נע"ד 2276-12-13. 4. תביעתו של המערער למתן פסק דין הצהרתי כי הוא זכאי להירשם בלשכת רישום המקרקעין כבעל זכות הבעלות ב-4500/6499 מהמקרקעין הידועים כגוש 3651 חלקה 57 (בעבר 3651 חלק מחלקה 9) נתקבלה בחלקה. ניתן צו הצהרתי לפיו המערער זכאי להירשם כבעל זכויות הבעלות ב-1800/4500 חלקים מתוך הזכויות הרשומות כיום על שם המנוח במקרקעין הידועים כגוש 3651 חלקה 57 בלשכת רשם המקרקעין (פסק דין מיום 18.7.2016 בתיק ה"פ 35381-05-14 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט י' שפסר)). המערער אינו משלים עם תוצאה זו ועל כך הערעור שלפנינו. 5. לאחר שעיינו בפסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט קמא, החלטנו לאמצו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפסק הדין יש התייחסות מלאה ונכונה לכלל טענותיו של המערער. קביעתו של בית המשפט קמא לפיה המוכרים בהסכם המכר הם יורשיהם של שניים בלבד מתוך ששת אחיו ואחיותיו של המנוח הצדיקה את מסקנתו של בית המשפט קמא כי בידי המוכרים היה למכור למערער רק 2/6 מזכויות המנוח בנכסי המקרקעין, דהיינו, 1800/6499 חלקים מהמקרקעין כולו. בדין דחה אפוא בית המשפט קמא את יתרת בקשתו של המערער לפסק דין הצהרתי, כאמור. 6. אנו דוחים את הערעור ומחייבים את המערער בהוצאות בסך של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד בתמוז התשע"ח (‏27.6.2018). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 16082290_Q04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il