בג"ץ 8206-22
טרם נותח
נאיף חסין סלאמה אלנג'אדה נ. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
5
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8206/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
כבוד השופט י' כשר
העותר:
נאיף חסין סלאמה אלנג'אדה
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
2. ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית
3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית
4. היחידה המרכזית לפיקוח בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד צבי אבני
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט; עו"ד מתניה רוזין
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1. עניינה של העתירה דנן בבקשת העותר כי נורה על ביטול הוראת סילוק מבנה חדש שניתנה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן בהתאמה: הוראת הסילוק או ההוראה והצו), אשר ניתנה ביום 28.11.2022 ביחס למבנה מושא תיק בב"ח ח' 345/22, אשר משמש לטענת העותר כבית-ספר, ואשר הוקם בח'שם אלכרם, בתחומי שטח אש 917 שבאזור יהודה והשומרון (להלן: המבנה).
2. בהוראת הסילוק צוין כי יש לסלק את המבנה בתוך 96 שעות. העותר הגיש למנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי בקשה לביטול הוראת הסילוק, ובקשתו זו נדחתה במכתב מיום 30.11.2022, בו צוין, בין היתר, כי המבנה מצוי בתחומי צו איסור בנייה, וכי העותר לא צירף לבקשתו היתר בנייה למבנה או הוכחה לכך שמתקיימים בעניינו אחד התנאים המפורטים בסעיף 6(א)(2) או 6(א)(3) לצו.
3. העתירה דנן הוגשה ביום 1.12.2022, ובהחלטה מאותו יום ניתן צו ארעי למניעת סילוק המבנה עד למתן החלטה אחרת, כפוף להקפאת המצב הקיים בשטח ולטעמי ביטחון מובהקים.
4. בעתירה טוען העותר כי ספק אם המבנה נמצא בתחום שטח אש 917; וכי מכל מקום לא מדובר בשטח אש פעיל, ולמצער, לא בשטח שבו ממוקם המבנה. לפיכך, לטענת העותר, אין צורך צבאי בסילוק המבנה. עוד נטען, כי המבנה הוא חלק ממקבץ מבנים שניתן להסדירו מבחינה תכנונית ושאף ננקטו פעולות לשם הסדרה כאמור. העותר לא מכחיש כי המבנה אינו חוקי, אלא שלטענתו, בנסיבות העניין הצו אינו האמצעי המתאים להתמודדות עם אי-חוקיות המבנה. נוסף על כך, נטען כי הוצאת הצו נגועה באפליה; וכי הריסה של בית ספר מנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.
5. המשיבים הגישו בקשה לסילוק העתירה על-הסף וטענו במסגרתה כי העותר עשה דין לעצמו עת הקים את המבנה ללא היתר בנייה בתוך שטח אש ובתחומי צו איסור בניה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי העותר המשיך ביודעין במלאכת הבנייה הבלתי-חוקית, גם לאחר שהעובדים במקום הוזהרו על-ידי גורמי יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ואף לאחר שהוצאה הוראת הסילוק. עוד נטען, כי העותר עשה שימוש לרעה בהליך המשפטי בכך שהמשיך לקדם את השלמת הבנייה, גם לאחר מתן הצו הארעי במסגרת העתירה דנן. לגוף הדברים, המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק. נטען כי הוראת הסילוק עומדת בתנאי הצו, ואף עולה בקנה אחד עם מסמך מדיניות האכיפה של המשיבים בדבר יישום הצו, שמתייחס למבנים המצויים בשטחי אש ובשטחים שחלים בהם צווי איסור בניה ביטחוניים. עוד טוענים המשיבים כי הם אינם נדרשים להצביע בכל מקרה ומקרה על צורך צבאי קונקרטי לסילוק מבנה המצוי בתחומי שטח אש ובתחומי צו איסור בנייה צבאי; וכי מכל מקום – שטח אש 917 הוא שטח אש פעיל, כך שקיים צורך צבאי בסילוק המבנה. נוסף על כך, המשיבים טוענים כי יש לדחות את טענות העותר בנוגע להפרת הוראות המשפט הבינלאומי; וכן את הטענות בנוגע לניסיונות ההסדרה התכנונית שנעשים ביחס למבנה, משום שאין בכך כדי למנוע את סילוק המבנה שהוקם באופן לא חוקי. לבסוף, המשיבים טוענים כי טענות העותר לאפליה הועלו ללא כל ביסוס.
6. בתגובה לבקשת המשיבים לסילוק העתירה על-הסף, מכחיש העותר את הטענה כי הוא המשיך בבנייה לאחר הוצאת הוראת הסילוק. אשר למיקום המבנה, העותר מציין כי הוא בדק ומצא שאכן המבנה נמצא בתחום שטח אש, אולם בסמוך לגבולו. בהמשך לכך טוען העותר, כי לצורך תפיסה צבאית של מקרקעין יש להצביע על צורך צבאי; וכי המשיבים לא הצביעו על צורך כזה בענייננו.
דיון והכרעה
7. לאחר עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. אבאר את נימוקיי לכך.
8. מטרת הצו היא להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור יהודה והשומרון (ראו: בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פס' 24 (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב); בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 9 (24.9.2020); בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 7 (12.10.2020)). הלכה למעשה, הצו מאפשר להוציא הוראת סילוק למבנה חדש שהמחזיק בו לא הציג היתר לבנייתו. בהתאם לצו, ניתן לממש את הוראת הסילוק בתום 96 שעות ממועד המצאתה, כפוף לתנאים המפורטים בסעיף 6 לצו.
9. בענייננו, מתן הוראת הסילוק עולה בקנה אחד עם הוראות הצו. כאמור לעיל, נראה שאין חולק על כך שהמבנה הוקם ללא היתר בניה כדין; ולמעשה, העותר לא מעלה טענות בנוגע לאי-התקיימות תְּנַאי מִתְּנָאֵי הצו בנוגע למבנה, למעט טענה כללית שלפיה המשיבים לא הוכיחו שמדובר ב"מבנה חדש" כהגדרתו בצו. אולם, מהתיעוד שהציגו המשיבים, עולה שבמועד מסירת הוראת הסילוק לא הסתיימו העבודות להקמת הבינוי, ולפיכך, ברי שעסקינן ב"מבנה חדש" כאמור (והעותר לא הוכיח אחרת).
10. אשר להחלטת המשיבים ליישם את הצו בנוגע למבנה, יצוין כי בשים לב לכך שהמבנה מצוי בתחום שטח אש ובתחום צו איסור בנייה, יישום הצו לגביו תואם את מדיניות האכיפה שגיבשו המשיבים בנושא.
11. העותר טוען כאמור, כי ננקטות על-ידו פעולות להסדרת המבנה במישור התכנוני, ואולם, אין בפעולות אלו כדי לשנות את העובדה שמדובר במבנה חדש שהוקם ללא היתר, ומשכך ניתן לסלקו מכוח הוראות הצו. ראו לענין זה דבריו של השופט נ' סולברג, אשר עמד על כך שמטרת הצו היא "שינוי הנוהג שהפך רווח, שלפיו 'תחילה בּוֹנים, ורק אחר כך פונים'" (בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המנהל האזרחי, פס' 2 (18.11.2021)). לפיכך, אף אין לקבל את בקשת העותר לצירוף חוות-דעת לעתירתו, אשר מתייחסת ליוזמות התכנוניות במרחב. למעלה מן הצורך יצוין, כי על פני הדברים, נראה שגם לגופן, טענות העותר בנוגע להיתכנות להסדרה תכנונית של המבנה אינן יכולות לסייע לו, בפרט בהתחשב בכך שהמבנה מצוי בתחום שטח אש ובתחום צו איסור בנייה (ראו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 7 (17.11.2019); עניין בידאא, בפס' 14).
12. העותר טוען עוד כי אין צורך צבאי בהריסת הבינוי, ואולם, סילוק המבנה מתאפשר בהתאם להוראות הצו, אשר לא כוללות חובה של המשיבים להצביע על צורך צבאי כאמור. ראו לעניין זה את הדברים שנקבעו בבג"ץ 1043/22 חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (3.4.2022), ולפיהם "לא מוטלת על המשיבים כל חובה להצביע על אינטרס ציבורי ספציפי בעניינו של המבנה לצרכי מתן הוראת הסילוק, שהרי 'האינטרס הציבורי הוא שמבנים ייבנו בהיתר, ושצווי הריסה מינהליים יבוצעו בהקדם'" (פס' 12).
13. אף דין טענת העותר כי הוראת הסילוק סותרת את הדין הבינלאומי, להידחות. הטענות העקרוניות במישור המשפט הבינלאומי נדונו ונדחו בפסק הדין שניתן בעניין סנט איב; והדברים שנקבעו שם רלוונטיים גם לענייננו.
14. לבסוף, טענת האפליה שהעלה העותר, נטענה באופן כללי, וללא ביסוס כדבעי ולפיכך גם דינה להידחות (ראו: בג"ץ 7722/20 אדריס נ' המפקד הצבאי באיו"ש, פס' 13 (23.11.2020); בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 9 (7.11.2019)).
15. הנה כי כן, הוראת הסילוק עומדת בתנאים הקבועים בצו ובמסמך המדיניות בנוגע ליישום הצו; ובקשת העותר לביטול ההוראה – אינה מבוססת.
16. לנוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 1.12.2022 יעמוד בתוקפו למשך 10 ימים ממועד מתן פסק דין זה (כפוף לתנאים שפורטו בהחלטה האמורה) כדי לאפשר לעותר שהות לצרכי התארגנות.
העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 4,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה בטבת התשפ"ג (18.1.2023).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
22082060_R03.docx מה
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1