גלנור בינוי ופיתוח בע"מ נ. פרי הארץ למסחר ולפיתוח (גבעת זאב)

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 8201/95 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המבקשים: 1. גלנור בינוי ופיתוח בע"מ 2. נח גלקופ נ ג ד המשיבים: 1. פרי הארץ למסחר ולפיתוח (גבעת זאב) בע"מ 2. שבתאי בוקשפן 3. יוסף פוטש 4. אברהם אדישי 5. שאול י. פריינד 6. משה אקשטיין בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן על ידי כבוד הנשיא ו' זיילר בה"פ (י-ם) 13/95: האחת ביום 26.12.95 במסגרת המ' 24536/95, והשניה ביום 28.12.95, במסגרת המ' 24925/95 ב"כ המבקשים: עו"ד אסף פוזנר ב"כ המשיבים: עו"ד ברוך אדלר פסק - דין 1. ביום 27.11.95 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק-דין בבקשת המבקשים כאן (שהיו המשיבים בבית המשפט המחוזי) (להלן: גלנור) לבטל פסק בורר בו חויבה גלנור לשלם למשיבים כאן (להלן: פרי הארץ) סכום של 990,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: פסק-הדין). בית המשפט קבל את הבקשה באופן חלקי והורה על החזרת הנושא לבורר עם הוראות מסויימות כאמור בפסק הדין. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא הוגשה בקשת רשות ערעור. 2. ביום 26.12.95 ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי החלטה בבקשת גלנור לעיכוב הליכי הבוררות שנפתחו מחדש בעקבות פסק הדין. במהלך ברור הבקשה ו"בדיון בלתי פורמלי" כלשון השופט קמא, מחקה גלנור את בקשת עכוב ההליכים ובית המשפט מצא לכלול בהחלטתו הערות, השלמות ושנויים בפסק הדין מיום 25.11.95 והוסיף וקבע כי מי מהצדדים יוכל להיעזר במהלך הבוררות בייעוץ וייצוג משפטי. ב28.12.95- ניתנה החלטה נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי בה עכב את המשך הליכי הבוררות כדי לאפשר פניה לבית משפט זה. 3. גלנור אכן פנתה בבקשת רשות ערעור אולם בקשה זו מתייחסת רק להחלטות בית משפט קמא מ26.12.95- ומ28.12.95- ולא לפסק הדין מ27.11.96-. בית משפט זה התבקש לבטל את שתי ההחלטות ולאפשר לבורר לפעול בהתאם לפסק הדין. 4. בית משפט זה עכב את ההליכים עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור אותה החליט לראות כערעור. בעקבות זאת הגישה פרי הארץ ערעור שכנגד שעניינו ערעור על פסק הדין וגלנור הגישה בקשה למחקו על הסף. 5. ראוי שאומר בפתח דברי כי דין הערעור שכנגד להדחות על הסף ולו מהטעם שלא ניתן להגיש ערעור שכנגד על פסק הדין במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטות אחרות של בית המשפט המחוזי שנתנו מחוץ ולאחר פסק הדין. לפיכך, נדחה בזה הערעור שכנגד על הסף. 6. דינו של הערעור להתקבל. לאחר שבית המשפט המחוזי נתן את פסק הדין לא היה בסמכותו להוסיף לו תוספות ולהכניס בו שנויים ולקבוע את אשר קבע בהחלטתו מ26.12.95-. זאת ועוד, ההחלטה ניתנה בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הבוררות שנמחקה על-ידי המבקש, כך שלא הייתה בפני בית המשפט בקשה כלשהי במסגרתה ניתן היה לתת את החלטתו, מה עוד שהאמור בהחלטתו איננו בגדר תנאים לעיכוב בצוע שניתן היה להתנותם גם אילמלא נמחקה הבקשה לעיכוב בצוע. 7. מאחר ולא היה מקום להחלטה מ26.12.95- ויש לבטלה, ממילא אין מקום לעכב את המשך הליכי הבוררות ועליה להתנהל לפי ההנחיות שבפסק הדין. 8. אשר על כן הערעור מתקבל. החלטות בית משפט קמא מ26.12.95- ומ28.12.95- מתבטלות. הערעור שכנגד נדחה והמשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בסך 15,000 ש"ח. ניתן היום, ד' באייר תשנ"ז (11.5.97). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי אמ820195/ 95082010.J02