אורי נעים נ. עו"ד אורן צורן בתפקידו כנאמן

7 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8201/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. אורי נעים 2. ויקטור נעים 3. יובל נעים נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אורן צורן בתפקידו כנאמן על נכסי ויקטור נעים 2. עו"ד יובל עציוני בתפקידו כנאמן על נכסי עיזבון המנוח עמוס נעים ז"ל 3. מס הכנסה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' דניאל) מיום 12.11.2022 בפש"ר 9572-07-13 ופש"ר 52260-06-15 בשם המערערים: עו"ד רינת באום פסק-דין השופט ד' מינץ: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ג' דניאל) מיום 12.11.2022 בפש"ר 9572-07-13 ופש"ר 52260-06-15, בה הורה על המשך קידום הליכי מימוש משק המצוי במושב שדה עוזיה. הרקע לערעור ביום 11.9.2013 ניתן צו לכינוס נכסיו של המנוח עמוס נעים ז"ל (להלן: המנוח) לבקשת נושה, ומשיב 2 מונה למנהל מיוחד על נכסיו. ביום 29.1.2014, בעקבות פטירתו של המנוח, הורה בית המשפט כי עיזבונו ינוהל בפשיטת רגל וכי משיב 2 ימונה לנאמן על נכסי העיזבון. נגד המנוח אושרו 6 תביעות חוב בסך כולל של כ-600,000 ש"ח, מתוכן תביעה אחת אשר הוגשה על ידי עובד שלו בסך של כ-70,000 ש"ח ושולמה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ביום 24.6.2015 ניתן צו לכינוס נכסיו של מערער 2, בנו של המנוח (להלן: ויקטור), לפי בקשתו, ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד על נכסיו. ביום 7.3.2017 הוכרז ויקטור פושט רגל ומשיב 1 מונה לנאמן על נכסיו. נגד ויקטור אושרו תביעות חוב בסך כולל של כ-2.7 מיליון ש"ח. ביום 29.3.2020 הגישו משיבים 1 ו-2 (להלן ביחד: הנאמנים) בקשה להורות על מימוש זכויות עיזבון המנוח במשק מס' 26 במושב שדה עוזיה (להלן: המשק). בבקשה צוין כי מבירור שערכו עולה כי למנוח ולאשתו, שהלכה אף היא לבית עולמה זמן קצר עובר להגשת הבקשה, זכויות בנכסים שונים ובהם המשק. עוד עולה מהבירור כי ויקטור זכאי ל-1/16 מעיזבון אביו על פי צו ירושה, וכן ל-1/8 מעיזבון אמו על פי צוואה שערכה. הנאמנים טענו כי מימוש המשק יביא לפירעון מלא של כלל חובות המנוח ולדיבידנד מכובד לנושיו של ויקטור ומכאן בקשתם. בית המשפט הורה על קבלת תגובתם של ויקטור ושל יורשי המנוח לבקשת הנאמנים למימוש המשק. אולם משזו בוששה לבוא, חרף הארכות מועד שניתנו להם, הורה בית המשפט על קבלת חוות דעת שמאי לצורך הערכת שווי זכויותיהם של המנוח וויקטור במשק. בהתאם לכך, ביום 25.8.2020 הוגשה חוות דעת שמאי על פיה שווי המשק בכללותו מוערך בסך של כ-4.8 מיליון ש"ח, ובסך של 2.6 מיליון ש"ח "נטו" (לאחר הפחתות שונות בגין היטלים, מסים, תשלומים לרשות מקרקעי ישראל, הסדרת רישוי ותשלום דמי שימוש). בהמשך לכך, ביום 31.8.2020 נעתר בית המשפט לבקשת הנאמנים והורה על מימוש המשק. כחודש לאחר מכן, ביום 5.10.2020 הגישו ויקטור ואחיו, מערער 1, בקשה להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המנוח, ביטול הליכי מימוש המשק והעברת הנאמנים מתפקידם (להלן: הבקשה לביטול ההליך). נטען כי הליך פשיטת הרגל של המנוח נפתח על ידי נושה אשר החוב כלפיו נפרע על ידי המוסד לביטוח לאומי ולפני הכרזת העיזבון פושט רגל, והדבר הוסתר מבית המשפט. כמו כן, נטען כי בהתאם לצוואה בעל פה שערך המנוח זמן קצר לפני פטירתו, ויקטור אינו נמנה על יורשיו, וכי לאשתו של המנוח לא היו זכויות במשק כלל. בנוסף הועלו טענות באשר לאופן שבו הכריע משיב 2 בתביעות החוב נגד המנוח. ביום 5.10.2020 בית המשפט דחה את מרבית טענות הבקשה. נקבע כי אין בעובדה שההליך נגד המנוח נפתח לבקשת נושה שהחוב כלפיו נפרע כדי להביא לסיום ההליך, שעה שקיימים נושים נוספים בעלי חובות בסכומים משמעותיים. בכל הנוגע לטענות בדבר חלקו של ויקטור בירושה נקבע כי אין מקומן להתברר בהליך זה. בהחלטה מיום 6.11.2020 דחה בית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו הקודמת, תוך שהודגש כי התביעות הקיימות נגד המנוח מצדיקות כשלעצמן את הכרזתו פושט רגל וכי אין מקום להעברת הנאמנים מתפקידם. בהחלטות נוספות מהימים 10.10.2020 ו-18.10.2020 בית המשפט אִפשר ליורשי המנוח להעביר למשיב 2 את השגותיהם על הכרעותיו בתביעות החוב ולהגיש הצעה לפדיון זכויות המנוח במשק, תוך שניתן צו לעיכוב ההליכים למימושו. בהתאם לאמור הגישו יורשי המנוח השגות על ההכרעות בתביעות החוב. אלא שלאחר קבלת תשובת הנושים דחה משיב 2 את ההשגות, ופנה לבית המשפט בבקשה לחדש את הליכי מימוש המשק. במענה לכך חזרו היורשים על טענותיהם בבקשה לביטול ההליך והוסיפו כי הכרעותיו של משיב 2 בתביעות החוב אינן מנומקות ומתעלמות מטענותיהם. בהחלטתו מיום 5.4.2021 דחה בית המשפט גם את בקשה זו של היורשים והדגיש כי הדרך לבחון את טענותיהם לגבי הכרעותיו של משיב 2 בתביעות החוב היא באמצעות הגשת ערעור עליהן. בהחלטה נוספת מיום 17.4.2021 ציין בית המשפט כי היורשים לא הציגו הצעה לפדיון זכויותיהם של המנוח ושל ויקטור במשק והוסיף כי התנהלותם גורמת להם לנזק כבד, שכן מכירת המשק בהיעדר שיתוף פעולה מצדם תותיר להם תמורה נמוכה יותר. על כן אִפשר בית המשפט ליורשים לשקול מחדש את התנהלותם בהליך ולהציע הצעה הולמת לפדיון הזכויות. בהמשך לכך הגישו היורשים הצעה לפדיון זכויותיו של ויקטור במשק בסך של 75,000 ש"ח וזכויותיו של המנוח במשק בסך של 100,000 ש"ח. הצעה זו נדחתה על ידי בית המשפט בקבעו כי לא הוצגה על ידם כל הצדקה לפער המשמעותי בינה לבין הערכת השמאי; וכך גם הצעה נוספת שהגישו לפדיון הזכויות בעבור סך כולל של 200,000 ש"ח. היורשים שיפרו את הצעתם והגישו ביום 11.8.2021 הצעה לפיה יוסיפו לכלל הכספים הקיימים בקופות הכינוס של השניים סך כולל של 450,000 ש"ח, אולם גם הצעה זו לא זכתה להסכמת הנאמנים. בית המשפט קיים מספר דיונים במסגרתם נעשו ניסיונות לגבש הסכמה בין הצדדים, אולם משאלו העלו חרס, ניתנה ביום 12.11.2022 ההחלטה מושא הערעור שלפנינו. בית המשפט קבע כי לא עלה בידי היורשים להציג הצעה הולמת לפדיון הזכויות במשק ומשכך יש לקבל את עמדת הנאמנים לפיה ראוי לקדם את מימוש הזכויות. צוין כי היורשים נקטו במשך תקופה ארוכה בטקטיקה של דחייה והתחמקות, מבלי להציג מידע מלא על אודות השימוש שהם עושים במשק ומבלי שטרחו חלקם להתייצב לדיונים. כמו כן, היורשים לא העמידו כל הצדקה לפער המשמעותי בין הצעתם לפדיון לבין הערכת השמאי. היורשים התמקדו בטענות ביחס לאופן שבו הכריע משיב 2 בתביעות החוב נגד המנוח, אולם בפועל לא הוגש עליהן ערעור וההכרעה בהן הפכה חלוטה. בית המשפט הדגיש כי העיכובים החוזרים והנשנים להם גרמו היורשים בסופו של דבר יפגעו בהם. זאת הן נוכח העובדה שמכירת המשק במחיר נמוך משוויו עקב היעדר שיתוף הפעולה מצדם תותיר להם יתרה נמוכה לאחר כיסוי חובות העיזבון, והן בשים לב לריבית אותה נושאות תביעות החוב המאושרות. נוכח האמור, נקבע כי יש לחזור ולקדם את הליכי מימוש המשק. בהתאם לכך, בית המשפט חתם לבקשת הנאמנים על פסיקתא המורה בין היתר על פינוי המשק על ידי יורשי המנוח עד ליום 15.12.2022, ועל פינוי הנכס על ידי הנאמנים עד ליום 20.12.2022. מכאן הערעור שלפנינו בו חוזרים המערערים, ויקטור ואֶחָיו, על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי. בכלל זה טוענים המערערים כאמור כי הליך פשיטת הרגל נגד המנוח לא היה אמור להיפתח כלל נוכח העובדה שהחוב נגד הנושה שיזם את ההליך נפרע עוד בעת שהיה המנוח בין החיים ולפני הכרזתו פושט רגל; כי ויקטור אינו יורש של המנוח; כי אמם של המערערים, אשתו של המנוח שהלכה אף היא לעולמה, כלל לא הייתה בעלת זכויות במשק; כי נפלו שגגות בהכרעותיו של משיב 2 בתביעות החוב; וכי היה מקום להעביר את הנאמנים מתפקידם אולם בית המשפט המחוזי התעלם מבקשה זו. לצד ערעורם הגישו המערערים בקשה ל"ביטול הפינוי הקבוע ליום 20/12/22". דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018. כמפורט לעיל, ביום 18.10.2020 אִפשר בית המשפט ליורשיו של המנוח להגיש הצעה לפדיון זכויותיו במשק. למעלה מחצי שנה חלפה עד שהואילו המערערים להציג הצעה לפדיון, אשר עמדה על סכום נמוך ביותר ביחס להערכת השמאי ללא כל נימוק; וכך גם שתי ההצעות הנוספות שהגישו לאחר מכן. חרף חלוף הזמן הממושך וההצעות הנמוכות, בית המשפט העניק ליורשים הזדמנויות נוספות להגיע להסכמות שייתרו את מימוש המשק או להציג הצעה ריאלית לפדיון. אלא שאף הזדמנויות אלו לא השכילו היורשים לנצל, וזאת למרות שניתנה להם לפנים משורת הדין שהות ממושכת לעשות כן. ויודגש, הצעתם האחרונה של היורשים לפדיון הנכס בסך כולל של כ-450,000 ש"ח אינה מהווה הצעה הולמת. זאת שעה שחובו של המנוח לבדו עומד על סך של 600,000 ש"ח, וחלקו של ויקטור (שחובותיו עומדים כאמור על סך של כ-2.7 מיליון ש"ח) במשק מכוח ירושת שני הוריו (3/32) מתורגם לסך של כ-220,000 ש"ח (כמפורט בתסקיר מטעם משיב 1 מיום 23.11.2021), כך שצירוף שני החובות עומד על סך של כ-820,000 ש"ח. משאלו הם פני הדברים, לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי להורות על מימוש המשק. ומכאן לטענות המערערים לגופו של עניין. ראשית ייאמר, כי הגם שערעורם מופנה נגד החלטת בית המשפט מיום 12.11.2022, הלכה למעשה מרבית הטענות המועלות בו הוכרעו על ידי בית המשפט זמן רב קודם לכן. כך למשל, הטענה כי לא היה מקום להמשיך לנהל את ההליך נגד המנוח מקום בו הוסדר החוב כלפי הנושה שהגיש את הבקשה לכינוס נכסיו נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מספר פעמים בהחלטותיו מיום 5.10.2020, מיום 6.11.2020 ומיום 5.4.2021. בהחלטות מהימים 5.10.2020 ו-5.4.2021 בית המשפט גם דחה את טענת המערערים כי ויקטור אינו יורש של המנוח. כמו כן, ובניגוד לטענת המערערים, גם הטענה כי היה מקום להעביר את הנאמנים מתפקידם נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט בשתי החלטות שניתנו לפני זמן רב – החלטה מיום 6.11.2020 והחלטה מיום 5.4.2021. ולבסוף, גם הטענות לגבי הפגמים שנפלו בהכרעות החוב על ידי משיב 2 נדחו על ידי בית המשפט בהחלטותיו מיום 5.4.2021 ומיום 23.8.2022. המועד לנקיטת הליכים ערעוריים כלפי כלל ההחלטות הנזכרות חלף זה מכבר, ועובדה זו מצדיקה כשלעצמה את מחיקת הערעור (תקנה 147(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). מכל מקום, אין כל ממש בטענות המערערים. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין בעובדה שההליך בעניינו של המנוח נפתח על ידי נושה שלאחר מכן החוב כלפיו נפרע, כדי לחייב את סגירתו. הליך פשיטת הרגל הוא הליך קולקטיבי. עם מתן צו הכינוס בעניינו של החייב נושיו אינם רשאים לפעול נגדו באופן עצמאי (אלא ברשות בית המשפט של פשיטת הרגל שתינתן במקרים מיוחדים בלבד), ותביעותיהם מתנהלות תחת אכסניה אחת (רע"א 8131/17 מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 16 (14.11.2017); ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 14 (14.8.2012) (להלן: עניין בלום); דוד האן "העברת ערך לנושה והמחאת זכות על-ידי נושה: על העדפת נושים בחדלות-פירעון" מחקרי משפט טז 197, 198-197 (2001)). קולקטיביות ההליך מגשימה את עקרון השוויון, המהווה עיקרון יסוד בהליכי חדלות פירעון, ומונעת העדפה פסולה של נושים (ראו למשל: ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ, פסקאות 34-33 (11.2.2018); עניין בלום, פסקה 14; לעקרון השוויון בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ראו: ע"א 8158/21 שוקחה נ' עו"ד אופיר דידי, פסקאות 29-25 (4.1.2022)). עקרון השוויון בין נושיו של חייב חדל פירעון אינו מתאיין מקום בו הנושה שהביא לפתיחת ההליך "יצא מהתמונה", והוא ממשיך לחול ביחס ליתר הנושים אשר נותרו בהליך. בענייננו, שעה שאין חולק על קיומן של תביעות חוב מאושרות נוספות נגד המנוח, ההצדקה להותיר את ההליך על כנו בעינה עומדת. בכל הנוגע לטענות כי ויקטור אינו יורש של המנוח או כי אין לאמם המנוחה של המערערים זכויות במשק אומר זאת: אין חולק בין הצדדים כי עיזבון המנוח כולל זכויות במשק וכי מימושו הכרחי לשם פירעון חובותיו של המנוח כלפי נושיו. על כן, גם אם היה ממש בטענות המערערים לעניין חלוקת הזכויות במשק, לא היה בכך כדי להצדיק הימנעות ממימושו. זאת אף מבלי להידרש לעובדה שבצו הירושה שניתן ביום 30.4.2020 בעניינו של המנוח צוין כי ויקטור זכאי לחלק של 1/16 מעיזבונו והאם המנוחה זכאית למחצית מעיזבונו; וכי בהתאם לצוואתה של האם המנוחה, אשר הוגשה בקשה למתן צו לקיומה, ויקטור יורש 1/16 חלקים מעיזבונה. באשר לטענות המערערים לעניין הכרעות החוב על ידי משיב 2, בית המשפט הסב את תשומת לבם כי הסמכות לדון ולהכריע בתביעות חוב נתונה לנאמן וכי עומדת להם זכות להגיש על כך ערעור לבית המשפט בתוך המועד הקבוע לכך בדין (בין היתר בהחלטתו מיום 5.4.2021). אלא שהמערערים לא עשו כן, והכרעות החוב שניתנו על ידי משיב 2 כבר בתחילת שנת 2021 הפכו חלוטות. בנסיבות אלה, אין למערערים להלין אלא על עצמם. ולבסוף, באשר לטענות המערערים כי היה מקום להעביר את הנאמנים מתפקידם. כפי שציין בית המשפט בהחלטותיו, העברת נאמן מתפקידו בהליכי חדלות פירעון תיעשה במקרים חריגים בלבד שבהם הוכח כי נפל בהתנהלותו פגם מהותי היורד לשורש העניין (ע"א 3823/21 שימר נ' ארז חבר, עו"ד, נאמן, פסקה 9 (21.7.2021); רע"א 3138/21 דיוטי פארם פ"ת בע"מ נ' ארז חבר, עו"ד, בתפקידו ככונס נכסים, פסקה 14 (29.6.2021)) ואין זהו המקרה שלפנינו. הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה, ועמו גם בקשת המערערים ל"ביטול" ההחלטה על פינוי המשק. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור ונוכח המתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בכסלו התשפ"ג (‏6.12.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22082010_N01.docx מע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1