אלישוע (אלי) בצלאל ארד נ. עו"ד אבי שמעון אזולאי

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 8200/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: אלישוע (אלי) בצלאל ארד נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אבי שמעון אזולאי 2. רועי רוזנצוויג 3. רמי רוזנצוויג ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופט י' פת) בת"א 41100-11-21 מיום 28.9.2023 בשם המערער: עו"ד רזיאל בלום פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופט י' פת) מיום 28.9.2023 בת"א 41100-11-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ההליך נושא הערעור דנן עניינו בתביעת המערער לסילוק ידם של המשיבים מדירה שבה הוא מתגורר לטענתו (לפירוט ראו ע"א 5254/23 ארד נ' אזולאי (19.7.2023) (להלן: ערעור הפסלות הקודם)). בתביעתו טען המערער, בין היתר, כי פגש שני אנשים שמסרו לו כי פרצו לדירה בשליחותו של המשיב 1 (להלן: שני הפורצים). המשיב 3, מצדו, טען כי הוא בעל הזכויות בדירה וציין כי בשלב מסוים נכנס לדירה באמצעות מנעולן, ובעקבות זאת ביקש המערער לזמן את המנעולן לעדות. בתום דיון ביום 16.11.2022 הורה בית המשפט לבא כוח המשיבים 3-2 להעביר את פרטי המנעולן תוך 60 יום, אך ציין כי המערער לא הביא ראשית ראיה לקיומם של שני הפורצים ומשכך לא ניתן להכריע בטענתו בשלב זה. עוד הדגיש בית המשפט כי נטל הראיה בהקשר זה מונח לפתחו של המערער. בהמשך הודיע המשיב 3 כי פרטי המנעולן אינם ברשותו, והמשיבים 2-1 ציינו כי לא שלחו אנשים לדירה ולא הזמינו אליה פורץ. ביום 7.4.2023 נתן בית המשפט החלטה שבה קיבל את גרסת המשיבים באשר להיעדר פרטי המנעולן, וציין בין היתר כי "המשיב 3 עצמו מודה כי הוא שהזמין את הפורץ ודי לי בכך" (להלן: ההחלטה מיום 7.4.2023). המערער הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו, אשר נדחתה ביום 11.6.2023, ולאחר מכן הגיש בקשה לפסילת המותב שדן בבקשת הרשות לערער בבית המשפט המחוזי. בקשת המערער נדחתה, וערעור שהגיש בעקבות זאת נדחה אף הוא במסגרת ערעור הפסלות הקודם. ביני לביני, ביום 12.6.2023 הורה בית משפט השלום על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. ביום 22.8.2023 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות הראשונה) וטען כי התנהלות המותב בדיון מיום 16.11.2022, כמו גם החלטות שנתן לאורך ניהול ההליך ובפרט ההחלטה מיום 7.4.2023, "מעלות הצדקה לטענה להשפעה זרה בלתי הוגנת על ההליך המשפטי" (סעיף 15 לבקשת הפסלות הראשונה). באשר לדיון מיום 16.11.2022 פירט המערער כי בשלב מסוים קיבל המותב שיחת טלפון ויצא להפסקה, ועם שובו קצב למשיבים פרק זמן ארוך במיוחד להעברת פרטי המנעולן. לטענת המערער, כבר באותו השלב התעורר אצלו חשש ל"התערבות של צד ג' בהליך המשפטי" (שם, סעיף 16), וחשש זה אומת עם מתן ההחלטה מיום 7.4.2023 – שבה קיבל בית המשפט את גרסת המשיבים מבלי לאפשר למערער להגיש תגובה או לחקור אותם בנושא. עוד טען המערער כי המנעולן יודע את זהות שני הפורצים, ומכאן החשיבות שבהעדתו. המערער הוסיף כי הגורם שעומד לשיטתו מאחורי ההשפעה הזרה בהליך הוא שופט בדימוס שהוא אחיו של המשיב 1. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות הראשונה ביום 12.9.2023 (להלן: החלטת הפסלות הראשונה) בציינו כי ההחלטה מיום 7.4.2023 היא החלטת ביניים שאינה מקימה עילת פסלות, וכי לכאורה היה על המערער להעלות את טענת הפסלות תוך שבועיים מהמועד שבו ניתנה אותה החלטה. באשר לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת הבהיר המותב: "איש לא דיבר עמי ביחס לתיק דנן" (סעיף 9 להחלטת הפסלות הראשונה). יצוין כי על החלטה זו לא הוגש ערעור. ביום 28.9.2023 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות השנייה). המערער טען כי החלטת הפסלות הראשונה אינה כוללת התייחסות לסוגיות מהותיות שפורטו בבקשתו, וכי מטעם זה "ועל מנת לאפשר לביהמ"ש הנכבד להתייחס לענינים אלו, עוכבה הגשת ערעור על ההחלטה מיום 12/9/23" (סעיף 1 לבקשת הפסלות השנייה). עוד העלה המערער השגות על האמור בהחלטת הפסלות הראשונה, ובפרט על הקביעה כי היה עליו להגיש את בקשתו תוך שבועיים מיום 7.4.2023, וחזר וציין שעדות המנעולן היא חיונית לביסוס טענותיו. המערער הוסיף כי בית המשפט פגע בזכויותיו הדיוניות בכך שלא התיר לו לחקור את המשיב 3 לפני דיון ההוכחות בהליך, שכן עקב כך לא יתאפשר למערער לזמן את המנעולן לדיון ההוכחות על מנת שיחשוף את המידע שברשותו. עוד נטען כי המותב מתייחס בסלחנות למשיבים, אשר נמנעים מקיום החלטותיו, ומקבל את גרסאותיהם ללא סייג. בהקשר זה הוסיף המערער והלין על הקביעה כי הנטל להוכחת קיומם של שני הפורצים מוטל על כתפיו. לבסוף חזר המערער על טענתו להשפעה בלתי הוגנת על בית המשפט. בהמשך יום 28.9.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות השנייה, בקבעו כי מדובר למעשה בבקשה לעיון חוזר בהחלטת הפסלות הראשונה וכי טענות המערער אינן מצדיקות עיון חוזר כאמור. לגופו של עניין הדגיש בית המשפט: "אף לא גורם אחד דיבר עמי באשר לתיק דנן [...] עוד אבהיר כי לא זכור לי שקיבלתי איזושהי שיחת טלפון במהלך הדיון בתיק דנן". מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזר המערער על האמור בבקשות הפסלות הראשונה והשנייה, וחולק על הקביעה שבקשת הפסלות השנייה הייתה למעשה בקשה לעיון חוזר. כמו כן מסביר המערער כי הסיבה להגשת בקשת הפסלות הראשונה לא הייתה ההחלטה מיום 7.4.2023, אלא הימנעותו של בית המשפט המחוזי מלשלול את טענתו להשפעה בלתי הוגנת על המותב. עוד עומד המערער על טענתו כי המותב קיבל שיחת טלפון במהלך הדיון מיום 16.11.2022. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט היא התקיימותן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי אלה הם פני הדברים בענייננו. השגות המערער על ההחלטה הדיונית שניתנה ביום 7.4.2023 – אשר הועלו בעיקרן גם בבקשת הרשות לערער שהגיש – הן טענות ערעוריות שאינן מלמדות כשלעצמן על נעילת דעתו של המותב, ובהקשר זה כבר נפסק כי "הליך פסלות אינו הליך 'שיורי' להעלאת טענות שנדחו בהליכי ערעור" (ע"א 5221/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (14.8.2023); ראו גם ע"א 6290/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (30.8.2023)). הטענות בנוגע להחלטות שניתנו בתום הדיון מיום 16.11.2022 אף הן אינן מלמדות על חשש ממשי למשוא פנים, ומכל מקום דומה כי הן הועלו בשיהוי ניכר (ראו הוראת תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיה יש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת"; כן ראו ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)). הטענות החמורות בנוגע להשפעה חיצונית על המותב הועלו ללא ביסוס, ואין בהן כדי לבסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 7359/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 11 (23.11.2021)); ע"א 77/21 קילקר נ' נועם, פסקה 5 (1.2.2021); ע"א 7393/17 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ, פסקה 5 (15.11.2017); ע"א 3065/17 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בבג'ני, פסקה 9 (20.6.2017)). זאת, אף אם אקבל את גרסת המערער שלפיה המותב קיבל שיחת טלפון במהלך הדיון מיום 16.11.2022. לבסוף יצוין כי יש טעם לפגם בכך שהמערער נמנע מלהגיש ערעור על החלטת הפסלות הראשונה, וחלף זאת הגיש בסמוך לאחר מכן בקשת פסלות נוספת שבה טענות דומות, ועם דחייתה הגיש את הערעור שלפניי. בעבר נפסק בהקשר דומה, והדברים יפים לענייננו, כי "אין מקום לשוב ולהעלות בערעור פסלות טענות שנדונו ונדחו בהחלטת פסלות קודמת, שכן תהא בכך 'הארכה למעשה של פרק הזמן [...] להגשת ערעור פסלות', וזאת אין להלום" (ע"א 1452/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (11.6.2023)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בטבת התשפ"ד (‏20.12.2023). מ"מ הנשיא _________________________ 23082000_M02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1