בית בלב בע"מ נ. עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל

בבית המשפט העליון ע"א 820/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: בית בלב בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל 2. ברוך הרשברג 3. אבא תמרי ועוד 41 אח' 4. עיריית קריית מוצקין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 21.1.2019 בת.א. 59497-05-18 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה ד' קוברסקי בשם המערערת: עו"ד עברי פיינגולד; עו"ד מוטי איצקוביץ' פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ד' קוברסקי) מיום 21.1.2019 בת"א 59497-05-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בתביעה למתן סעד הצהרתי וצו עשה שהגישו המשיבים, עמותת דייר הדיור המוגן בישראל ו-43 דיירים בבית אבות שמפעילה המערערת ועיריית קריית מוצקין, לפיו על המערערת לזכותם בתשלומי ארנונה לפי דין ולהשיב להם סכומים שנגבו ביתר. המערערת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. ביום 1.1.2019 התקיים בהליך קדם משפט במהלכו המליץ בית המשפט למערערת לשקול למחוק את בקשת הסילוק על הסף. בתום הדיון ניתנה החלטה המורה כי בא כוח המערערת יודיע בתוך 14 ימים את עמדתו לעניין מחיקת הבקשה הנ"ל. צוין כי "מומלץ לצדדים לנסות ולדבר ביניהם ברוח המלצתי". הודעה כאמור לא נמסרה והמערערת הגישה בקשה לפסילת המותב בטענה כי במהלך ישיבת קדם המשפט השמיע המותב אמירות חריגות המקימות חשש ממשי למשוא פנים. בפרט התייחסה המערערת לאמירה לכאורה של המותב מחוץ לפרוטוקול לפיה המערערת נוהגת במשיבים באופן "לא מוסרי". ביום 21.1.2019 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה. נפסק כי בית המשפט אכן הביע את עמדתו לעניין בקשת הסילוק, וכי הדברים קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון. בית המשפט הדגיש כי "מדובר בהמלצה גרידא אשר אין בה לכשעצמה כדי להקים חשש למשוא פנים ובוודאי שאין בכך כדי לקבוע שגובשה עמדה סופית וש'המשחק מכור' ביחס לתביעה גופה". טרם חתימה הוסיף בית המשפט כי "גם האמירה מחוץ לפרוטוקול בדבר 'אי המוסריות' בהתנהלות הנתבעת, אין בה לכשעצמה כדי להקים עילת פסלות". מכאן הערעור שבו שבה המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא. נטען כי במהלך ישיבת קדם המשפט התבטא המותב באופן חריג וקיצוני תוך קביעת עובדות שגויות באשר לתביעה ותוך תיוג המערערת כ"בלתי מוסרית". עוד מציינת המערערת כי בית המשפט ציין שהיא נהנית "מהנחות" המגיעות לכאורה למשיבים בגין היותם קשישים וניצולי שואה וכי היא "מרוויחה מכך". נטען כי באמירות אלה גילה בית המשפט שדעתו בהליך "נעולה". בד בבד עם הערעור הגישה המערערת בקשה להורות על הפסקת הדיון בהליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן. דין הערעור להידחות. כפי שנפסק לא אחת, ניהול יעיל של ההליך עשוי להביא את השופט היושב בדין להביע במהלך ישיבת קדם המשפט דעה – בזהירות ובמתינות המתבקשים – לגבי השאלות שבמחלוקת (ע"א 5675/18 מכללת אלקטריק בע"מ נ' עיריית חדרה, פסקה 4 (27.8.2018)), ורק במקרים נדירים בהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על "נעילת" דעתו של המותב הן יוליכו אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצדו (ע"א 8989/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (17.1.2019)). לא זה המקרה שבפניי. כפי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו, במהלך ישיבת קדם המשפט הוא הבהיר לצדדים כי דבריו באשר לבקשה לסילוק התביעה היא המלצה בלבד, ואין בהם כדי להעיד על "נעילת" דעתו בהליך. זאת, בפרט שעה שטרם נשמעו הוכחות. על דברים אלה חזר בית המשפט בהחלטה נושא הערעור דנן, וחזקה עליו שכך ינהג. בית המשפט לא הכחיש אמנם את האמירה בעניין "אי המוסריות" בהתנהלותה של המערערת וזוהי בעיניי אמירה מיותרת אשר ספק אם היא מתיישבת עם הזהירות והמתינות שניתן לצפות להם מן המותב היושב בדין בשלב קדם המשפט. עם זאת, איני סבורה כי יש באמירה זו כשלעצמה כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים של המותב. אשר על כן, הערעור נדחה, והבקשה להורות על הפסקת הדיון בהליך בבית המשפט קמא – מתייתרת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באדר א התשע"ט (‏7.2.2019). ה נ ש י א ה _________________________ 19008200_V02.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il