פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8189/98
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט מ' אילן
העותרים: 1. ג'יימס סינקלייר
2. רחמים יזדן
נגד
המשיבים: 1. המכון לרפואה משפטית - אבו כביר
2. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: ז' בתמוז תשנ"ט (21.6.99)
בשם העותרים: עו"ד דרשן-לייטנר ניצנה
בשם המשיבים: עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. העתירה שלפנינו באה על רקע מקרה טראגי של התאבדותו של אזרח סקוטלנד במסגרת מעצרו בגין חשד לסחר בסמים.
לאחר מותו של המנוח, נערכה נתיחת גופתו במכון לרפואה משפטית באב-כביר והיא הוטסה לסקוטלנד לשם קבורה. הסתבר למשפחה כי הלב הוצא מן הגופה וכך גם קטעי אברים אחרים. בעקבות זאת נבדקה הגופה לבקשת המשפחה במכון פתולוגי בגלסקו, שערך חוות דעת שצורפה לעתירה. ראוי לציין בפתח הדברים כי אין בחוות הדעת ביקורת כלשהי על הנתיחה שבוצעה בארץ פרט להערה בדבר אפשרות של מתן הסבר להוצאת הלב בגלל מחלת לב או בגלל הצורך בבדיקות נוספות, הסבר שאכן ניתן על ידי פרופ' היס בתצהירו.
לפי דרישת המשפחה נשלח הלב לסקוטלנד ושם ניסו לערוך בו בדיקת ד.נ.א. על מנת לוודא שהלב הוא לבו של המנוח אולם הבדיקה לא נסתייעה. הלב נשלח לבדיקה בארה"ב והתוצאות טרם נתקבלו.
2. בעקבות זאת וכנראה על רקע חשדות המשפחה, הוגשה העתירה שלפנינו ובה שלושה ראשים:
על פי הראש האחד, מתבקשים המשיבים להחזיר את קטעי אברי גופת המנוח המוחזקים בידי המשיב 1, לשגרירות הבריטית בישראל על מנת להעבירם לקבורה בסקוטלנד. על פי הראש השני, מבקשים הם למסור להם רשימה סופית המפרטת אלו אברים הוצאו מגופת המנוח ולשם מה הוצאו. על פי הראש השלישי, מתבקש בית המשפט לפסול את הנוהלים של המשיב 1 בכל הקשור להוצאת העברת והחזקת אברים בעקבות נתיחה שלאחר המוות.
3. בתשובה לצו על תנאי שהוצא ע"י בית משפט זה, ניתנה תשובה מפורטת מטעם המשיבים, בתצהיר חתום ע"י פרופ' יהודה היס, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר. בתצהיר מפרט פרופ' היס את הפעולות שביצע במהלך נתיחת הגופה ביחד עם רופאה מתמחה, כאשר ימים מספר קודם לנתיחה בוצעה בגופת המנוח בדיקה. לצורך הבדיקה הפתולוגית וההסטולוגית נלקחו דגימות ורקמות מאברים שונים של המנוח. תיאור מפורט ומדוייק של הנתיחה לפרטיה ניתן ע"י פרופ' היס בחוות דעת מומחה שנערכו על ידו ב23.5.98- לאחר הנתיחה וב24.6.98-, שאז נערכה בדיקה היסטולוגית של הלב.
4. הליך לקיחת דגימת רקמות הנו הליך רפואי מקובל הנעשה בכל מכון לרפואה משפטית ברחבי העולם לשם בחינת סיבת המוות כאשר הרקמות נשמרות לאחר הבדיקה למקרה שיהיה בהן צורך להליך משפטי כלשהוא.
אף שתגובת המשפחה לאירוע הטראגי מובנת מבחינה רגשית, אין בעתירה שלפנינו ובחומר שהוגש, ראיה כלשהי ממנה עולה הטלת דופי בבדיקה ובנתיחה שנערכה למנוח לאחר המוות על ידי פרופ' היס.
5. בתשובת המשיבים הודיעו הם כי הביעו את נכונותם המוחלטת להחזיר למשפחה באמצעות השגרירות הבריטית בארץ את הרקמות שברשותם לפי רשימה שצורפה לתשובה ובלבד שהעותרים ימציאו שם וכתובת לשם תועברנה הרקמות. נראה, כי בכך בא חלק זה של העתירה על סיפוקו. עם זאת, ראוי להעיר, כי המשיבים אינם צריכים להסתפק בהמתנה לכך שהעותרים ימצאו את הדרך הנכונה להעביר את הרקמות לסקוטלנד ועל המשיבה 2 לטפל בכך בעצמה או למצער לסייע לעותרים בטיפולם בהעברה, באמצעות השגרירות או הקונסוליה הבריטית.
כאמור צרפו המשיבים את רשימת הרקמות שנלקחו מגופת המנוח והם עדיין שמורים אצלה לשם העברתם לחו"ל. כמו כן ניתן ע"י פרופ' היס בחוות דעתו ובתצהירו הסבר על סיבת נטילת הרקמות. בכך מתייתר הראש השני לעתירה הנוגע למסירת הרשימה.
6. אשר לראש השלישי שעניינו הנוהלים של המשיב 1 בכל הנוגע לנתיחה שלאחר המוות, יצויין, כי הנתיחה נעשתה מכוח צו של בית משפט במסגרת הליך חקירת סיבות מוות שנגרם באופן בלתי טבעי. מתצהירו של פרופ' היס שלא נסתר, עולה, כי הליך של לקיחת רקמות מאברים שונים ובדיקתם הוא חלק שגרתי של כל בדיקה פתולוגית ונתיחה שלאחר המוות ושמירת הדגימות נעשית באופן מקצועי ביותר תוך הבטחת זיהויין ותוך עמידה בסטנדרטים מקצועיים מקובלים בכל העולם. ואף על פי כן הצהירו המשיבים, כי מאחר ומן הראוי להסדיר נוהלים מעבר לקבוע בחוקים הרלוונטיים ולסטנדרטים המקצועיים על פיהם עובד המשיב 1, הוקמה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות ועדה שבראשה יעמוד ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות וחברים בה יועץ המנכ"ל ונציג הלשכה המשפטית. הועדה אמורה לקבוע נוהלים לעבודת המכון לרפואה משפטית. מכאן, שגם הסעד השלישי בעתירה נענה.
7. אשר על כן דין העתירה להידחות. יש לקוות שהפרשה העגומה תבוא לסיומה באופן שיניח גם את דעת המשפחה האבלה.
ניתן היום, ז' תמוז תשנ"ט (21.6.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98081890.J04