פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8188/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8188/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני באיזורי ת"א
2. בית הדין הרבני בירושלים
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: כ' בכסלו התשע"ג (4.12.12)
בשם העותר: עו"ד תומר נפתלי שלם
שם המשיבה 3: עו"ד אריאל אדלר
מטעם בית הדין הרבני: עו"ד הרב שמעון יעקבי
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. העותר והמשיבה, זוג גרוש, מתדיינים באשר לנושאים הקשורים בשני ילדיהם הקטינים, וספציפית בשלב שלפנינו – באשר ל"עוגן המשמורת" ולמקום חינוכם. החלטות של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול, בעקבות חוות דעת של פסיכולוגית מומחית, תוצאתן לעת הזאת היא, כי הקטינים יעברו לחינוך בעיר מגוריה של האם (רמת גן) תחת מקום מגוריו של האב (גדרה), ועוגן חייהם יעבור מטבע הדברים לשם; עד הנה היה העוגן במקום מגוריו של האב, מסיבות הקשורות בבריאותה הנפשית של האם, שהשתפרה לשמחתנו.
ב. טענותיו של העותר מכוונות הן כלפי סדרי הדין בבתי הדין הרבניים, קרי, בראשונה פסק דין שנחתם בידי דיין יחיד, ואי מתן "יום דיוני מלא", והן באשר לאי חקירת המומחית כראוי ולאי חקירת הצדדים על פי תקנות הדיון. המשיבה מטבע הדברים, תומכת בהחלטות בתי הדין.
ג. הואיל והמלצת המומחית היא כי הקטינים יעברו לחינוך ברמת גן לאחר החנוכה, קיימנו היום את הדיון ושמענו את הצדדים. בא כוח העותר טען בפירוט, כי לא ניתן לשולחו יומו בבתי הדין כראוי. בא כוח המשיב טען כי מטרת העותר היא לסכל את מעבר הקטינים לפי המלצת המומחית, וכי זו מונתה בעקבות סירוב העותר לדרכים אחרות שהוצעו. היועץ לשיפוט הרבני הציג פסיקת בית משפט זה שלא לראות בכל פגיעה בכללי הדיון חריגה מסמכות הפוסלת את ההליכים.
ד. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לעתירה. אין חולק – לרבות היועץ המשפטי לשיפוט הרבני – כי נפל פגם בחתימת פסק הדין האזורי בשלב ראשון על-ידי דיין אחד, וכך סבר גם בית הדין הגדול. ואולם, איננו רואים להידרש לכך בהרחבה, לאחר שהפגם רופא בהמשך הן בהצטרפות שני הדיינים לחתימה והן בהליכים שבהם נדרשו בתי הדין בשתי דרגותיהם לפרשה. בית הדין האזורי גם מודע היטב להשתלשלות העצובה והממושכת בהתדיינות בין הצדדים, נוכח טיפולו לאורך השנים. פשיטא שרואים אנו חשיבות בקיום תקנות הדיון וסדרי הדין ככל משפטם וחוקתם, ואל נתפרש כמקלים ראש בכך, אך בסופו של יום, עלינו לבור את הבר מן התבן למען הקטינים, ועל כן נידרש למהות בראש וראשונה. נזכיר, חוות דעתה של המומחית שהמליצה על העברת הקטינים ל"עוגן האם" היתה חוות הדעת השניה שלה, שכן היא נהגה בזהירות בחוות הדעת הראשונה ולא מיהרה להמליץ על מעבר עד שהתבררה התיצבות מצד האם. יתר על כן, בבית הדין ביקש העותר, שהיה מיוצג, להעביר שאלות הבהרה למומחית ואלה הועברו ונענו. לעולם ניתן לחקור ולדרוש עוד ועוד, אך בשלב כלשהו יש לסיים את ההליכים, ועת זו הגיעה על פי מצב הדברים היום.
ה. נוכח כל אלה, אין אנו רואים עילה להתערבות מצדנו.
ו. הנושא מצוי עתה בבית הדין האזורי, כדי להכריע סופית בעניין מועד העברת הקטינים וכן בהסדרי הראיה החדשים של העותר (עד כה היה המצב הפוך). אנו מבקשים כי בית הדין ידון בכך ללא דיחוי. בנוסף, רשמנו לפנינו הצהרת בא כוח המשיבה באשר לגמישות ולהליכה מירבית לקראת העותר על-ידי שולחתו, והדברים יובאו לידיעת בית הדין. אנו מביעים תקוה כי ההמשך ייעשה בשיתוף פעולה באופן הסביר ביותר, ולוא לטובת הקטינים שהצדדים חפצים בה. בנתון לכך נמחקת העתירה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ' בכסלו התשע"ג (4.12.12).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12081880_T06.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il