עו"ד דוד רוטמן נ. לשכת עורכי הדין ועד מחוז חיפה

פסק-דין בתיק על"ע 8184/07 בבית המשפט העליון על"ע 8184/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: עו"ד דוד רויטמן נ ג ד המשיב: לשכת עורכי הדין ועד מחוז חיפה ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד"א 28/06 שניתן ביום 3.8.07 על ידי כבוד חברי בית הדין: א' גושן, ט' עודה ומ' שאער תאריך הישיבה: ה' בניסן התשס"ט (30.03.09) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד חוה קלמפרר-מרצקי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את המערער בעבירות של זילות בית המשפט, מעשה שאינו הולם את המקצוע ואי מתן תשובה לתלונה. בית הדין גזר על המערער עונש של השעייה לתקופה של שישה חודשים על תנאי שלא יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע במשך שלוש שנים. בנוסף לכך הוטל עונש של נזיפה, וכן חוייב המערער בהוצאות בסכום של 1,500 ש"ח. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את ערעורו של המערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. מכאן הערעור שבפנינו, המופנה הן נגד הכרעת הדין והן נגד גזר הדין. 2. המערער ייצג לקוחה מטעם הלשכה לסיוע משפטי בפני בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת צ' קינן). בדיון שנערך ביום 8.1.03 התבטא המערער בצורה חריגה. בית המשפט הפסיק את טיעוניו של המערער ופנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת שהמערער יוחלף. על פי הוראת בית המשפט, נשלח פרוטוקול הדיון ללשכת עורכי הדין, ובעקבות זאת הוגשה קובלנה על ידי הוועד המחוזי. בקובלנה הואשם המערער לא רק בעבירות בהן הורשע אלא גם בעבירה של חוסר נאמנות ומסירות ללקוח. בפני הערכאה הראשונה נשמעו ראיות, ובסופו של דבר הורשע המערער כאמור ונגזר דינו. 3. דינו של הערעור שבפנינו להידחות. אין צורך לפרט את כל ההתבטאויות החריגות של המערער בדיון שנערך בפני בית המשפט לענייני משפחה. נביא שתי דוגמאות בלבד. המערער התבטא בצורה הבאה כלפי בית המשפט: "את רוצה ללמד אותי ללמוד את חוק מדינת ישראל? אבל אנחנו נמצאים בשלב הדיון בענייני משפחה ולא באוניברסיטה". המערער הוסיף ואמר את הדברים הבאים: "אני רוצה שהקלדנית תרשום מה שאני אומר ולא מה שביהמ"ש מכתיב". דומה שאין צורך להוסיף דבר. די בהבאת ציטוטים אלה על מנת שיובן מדוע הערכאות הקודמות החליטו להרשיע את המערער בעבירה של זילות בית המשפט. המערער אף אינו חולק על כך שלא השיב לפניותיו של הוועד המחוזי, לאחר שזה קיבל את פרוטוקול הדיון שנשלח על ידי בית המשפט למשפחה. משמע, קיים בסיס איתן להרשעה בעבירה של אי מתן תשובה לתלונה. התנהלותו של המערער הצדיקה גם את הרשעתו בעבירה של עשיית מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. 4. קשה היה להבין מטענות המערער בפנינו על מה בדיוק הוא מלין בהכרעת הדין של הערכאה הראשונה. אף מעיקרי הטיעון שהגיש המערער התקשינו להבין במה שגו הערכאות הקודמות. נזכיר טענה אחת בלבד, והיא שכלל לא הוגשה תלונה נגד המערער. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה לא הגיש תלונה פורמאלית נגד המערער אלא שלח העתק של פרוטוקול הדיון לוועד המחוזי. ברור, שעל יסוד הדברים שבפרוטוקול רשאי היה המשיב להגיש קובלנה. 5. גם בכל הנוגע לעונש שהושת, לא מצאנו שנפלה שגגה מתחת ידי הערכאות הקודמות. העונש שהושת הינו מתון ושקול. עונש של השעייה על תנאי לתקופה של שישה חודשים בצירוף נזיפה והטלת הוצאות בסך 1,500 ש"ח אינו חורג מן המידה הראויה, ובודאי שאינו מצדיק התערבות של ערכאה שלישית בגידרו של ערעור שני. 6. הערעור נדחה. ניתן היום, ו' בניסן התשס"ט (31.3.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07081840_S03.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il