פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8169/13
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8169/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע
3. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד שלומית סטרוגנו
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. העותרת נישאה למשיב 3 (להלן: המשיב) ביום 21.6.2004 והשניים התגרשו זה מזה ביום 7.1.2008. לבני הזוג אין ילדים משותפים והסכסוך ביניהם נסב על ענייני רכוש. העותרת רכשה מגרש שעליו בנתה בית בדרום הרחוק, ואין חולק כי המשיב 3 העביר לעותרת סך של כ-250,000 ₪ בסמוך לנישואיהם. הבית הוערך על ידי שמאי בסך של 300,000 ₪, ובני הזוג הגיעו להסכם גירושין ביום 14.10.2007, לפיו תשלם העותרת למשיב 75% מהסכום של 300,000 ₪, דהיינו 225,000 ₪. הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק בטענות נלוות ונקבע כי במידת הצורך ייערכו קיזוזים או תוספות לעקרונות דלעיל.
2. למרות הסכמה זו, המשיכו הצדדים להתכתש ביניהם, והבעל לא קיבל את הסכום עליו הוסכם בפסק דין הגירושין.
בהחלטתו מיום 18.6.2012 הורה בית הדין האזורי בדעת רוב על מינוי שמאי לצורך הערכת השווי העדכני של הבית, וחייב את העותרת לשלם למשיב 75% מהשווי שייקבע על ידי השמאי בקיזוז הסכומים שנקבעו בהחלטות קודמות של בית הדין, וכן 75% משכר הדירה שנתקבל על ידי העותרת בגין השכרת הדירה לאורך התקופה בקיזוז הוצאות שהיו לה. בהמשך, ובעקבות דעת המיעוט, נקבע על ידי בית הדין האזורי כי על העותרת לשאת אך ב -60% מעליית שווי הדירה, בהתחשב בכך שהשיהוי בביצוע התשלום למשיב לא נגרם בעטיה של העותרת בלבד.
בהחלטתו מיום 16.5.2013 אימץ בית הדין הרבני הגדול את הקביעה כי יש לערוך שמאות חדשה לנכס והחזיר את הדיון לבית הדין האזורי כדי שיבהיר אם בקביעתו, לפיה על העותרת לשאת רק ב–60% מעליית שווי הנכס כבר מגולמות כל ההוצאות הנטענות על ידי האשה, וכן מדוע לא יקבל המשיב 75% מערך הבית כיום ו–75% משכר הדירה שגבתה האשה בקיזוז הוצאות שהיו לה.
3. על החלטות אלה נסבה העתירה שבפנינו, בה נטען כי לא היה מקום להורות על הערכת השווי העדכני של הבית; כי לא היה מקום למנות שמאי לשם כך; כי בית הדין התעלם מטענות הקיזוז של העותרת ומההוצאות שהשקיעה במהלך השנים בבית; כי בית הדין התעלם מכך שהמשיב הוא שגרם לכך שהבית לא הושכר לתקופות ארוכות, ועוד טענות כהנה וכהנה.
4. אומר בקצרה, כי דין העתירה להידחות על הסף.
למרות המחלצות העקרוניות שניסתה העותרת לשוות לעתירתה, המדובר בכתב ערעור לכל עניין ועניין, אשר יורד לכל תג ותג בהחלטות בתי הדין ובהיסטוריה של הסכסוך בין הצדדים. פעמים אין ספור נאמר בפסיקה כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור שלישית על בית הדין הרבני, ויש להצר על כך כי הדברים לא הופנמו (ראו, לדוגמה, פסק דיני בבג"ץ 5512/13 פלונית נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים (22.8.2013)). הדברים נכונים מדרך של קל וחומר במקרה דנן, כאשר העתירה נסבה, למעשה, על מעין החלטות ביניים של בתי הדין, ועוד טרם ניתנה החלטתו של בית הדין האזורי אליו הוחזר הדיון על פי החלטת בית הדין הגדול.
5. אשר על כן, העתירה נדחית אף ללא צורך בתגובה, ולפנים משורת הדין אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, ל' בכסלו התשע"ד (3.12.2013).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13081690_E01.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il