מוחמד מרווח זיד נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8162/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותר: מוחמד מרווח זיד נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית בשם העותר: עו"ד ג'יאת נאסר בשם המשיבים: עו"ד מיכל דניאלי פסק-דין 1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטול הוראה בדבר סילוק מבנה חדש, שניתנה ביום 21.11.2022 מכוח צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן בהתאמה: הוראת הסילוק וצו סילוק מבנים או הצו), ביחס לבינוי שהקים העותר בכפר אום ריחאן (להלן: המבנה). 2. ביום 21.11.2022 תלו גורמי המשיב 1 (להלן: המשיב) את הוראת הסילוק על גבי המבנה, ובה צוין כי יש לסלק את המבנה בתוך 96 שעות. ביום 24.11.2022 הגיש העותר השגה למשיב בעניין הוראת הסילוק, וציין, בין היתר, כי ביום הגשת ההשגה הגיש גם בקשה לקבלת היתר לבניית המבנה. המשיב דחה בו-ביום את השגת העותר, ובהחלטתו ציין, בין השאר, כי מדובר במבנה חדש – כמשמעותו בצו –אשר מצוי בתחום צו בדבר איסור בניה מס' 1/96, התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור בניה מס' 1/96 או צו איסור הבנייה); וכי אין להקים מבנה חדש בטרם קבלת היתר לכך מהגורמים המוסמכים. 3. מכאן העתירה דנן, שהוגשה ביום 29.11.2022, כשבצדה בקשה למתן צו ביניים, האוסר על המשיבים להרוס את המבנה עד להכרעה בעתירה. בהחלטתי מיום 29.11.2022 ניתן צו ארעי, האוסר על מימוש הוראת הסילוק עד למתן החלטה אחרת, כפוף לכך שהעותר יימנע משינוי המצב הקיים ביחס למבנה ולטעמי ביטחון מובהקים. 4. העותר מבקש, כאמור, כי נורה על ביטול הוראת הסילוק, ומדגיש כי המבנה נועד לשמש בית מגורים לבני משפחתו. בעתירה נטען כי הוראת הסילוק אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המשיבים לאכיפת הצו; וכי הוראת הסילוק נמסרה לעותר מבלי שניתנה לו זכות שימוע, ואף בשיהוי, משזו נמסרה לו רק לאחר שסיים, לטענתו, את בניית המבנה. עוד נטען כי הוראת הסילוק אינה מידתית, בלתי סבירה, ומפרה את המשפט הבינלאומי. 5. מנגד, עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף. בין היתר, נטען כי העותר עשה דין לעצמו, משהקים את המבנה ללא קבלת היתר מתאים; וכי אף לגוף הדברים, אין עילה להתערב בהוראת הסילוק עצמה, משזו עומדת בתנאי הצו ואף מתיישבת עם מדיניות אכיפתו, בהינתן שמדובר במבנה חדש שהוקם באופן בלתי חוקי בתחומי צו איסור בנייה מס' 1/96. 6. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיבים לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, על הסף ולגופה. 7. ראשית, כעולה מן העתירה עצמה, העותר עשה דין לעצמו והקים את המבנה ללא היתר מתאים, ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים (ראו לעניין זה, מני רבים: בג"ץ 4426/22 אבו אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 8 והאסמכתאות שם (4.8.2022); בג"ץ 8999/22 שהוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 4 והאסמכתאות שם (5.2.2023)). 8. שנית, דין העתירה להידחות אף לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים על הוצאת הוראת הסילוק. 9. בית משפט זה עמד, לא אחת, על כך שמטרת הצו היא להתמודד באופן מהיר ויעיל עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור יהודה והשומרון. זאת, בהסמיכו את גורמי האכיפה ליתן הוראת סילוק למבנה חדש, שהמחזיק בו לא הציג היתר להקמתו, כשהוראה זו ניתנת למימוש תוך 96 שעות ממועד המצאתה, בהתקיים התנאים המפורטים בצו (ראו, למשל: בג"ץ 8206/22 אלנג'אדה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 8 והאסמכתאות שם (18.1.2023); עניין שהוואן, פס' 6; בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פס' 24 (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב)). 10. בענייננו, הוראת הסילוק עומדת בתנאים הקבועים בצו להוצאתה (לפירוט והרחבה על אודות תנאים אלו ראו, בין היתר, בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פס' 9 (3.4.2022)). ראשית, כאמור, אין חולק שהמבנה הוקם ללא היתר בנייה מתאים. שנית, עסקינן ב"מבנה חדש", כהגדרתו בסעיף 1 לצו: "כל בינוי והעבודות להקמתו, לרבות בינוי שהוקם טרם חתימתו של צו זה ולמעט מבנה יביל; ובלבד שבמועד מתן ההוראה לסילוק המבנה, לא הסתיימו העבודות להקמת הבינוי או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימו, ולעניין בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס". כך, העותר עצמו טען, במסגרת ההשגה שהגיש כאמור על הוראת הסילוק, כי מדובר רק ב"יסודות" של מבנה, והעובדה שבמועד מתן הוראת הסילוק טרם הושלמה בניית המבנה אף נלמדת בבירור מתמונות ממועד זה, שצורפו לתגובת המשיבים לעתירה. אין אפוא מקום לקבל את טענת העותר, שנטענה בעלמא, ולפיה הוראת הסילוק נמסרה לו לאחר שסיים את הקמת המבנה; ומכל מקום, העותר לא טען כי ההוראה הנ"ל הומצאה לו למעלה מ-6 חודשים לאחר שהסתיימה הקמת המבנה, או כי המבנה אוכלס. בנסיבות אלו, אף אין מקום לקבל את טענת העותר לשיהוי בהוצאת הוראת הסילוק. 11. כמו כן, בניגוד לטענת העותר, הוראת הסילוק עולה בקנה אחד עם מסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים", שבגדרו נקבעו קריטריונים לאכיפת הצו, שהמשותף להם הוא היעדר היתכנות להכשרת המבנה בדיעבד וקיום אינטרס ציבורי מובהק בסילוק הבנייה הבלתי חוקית (ראו בג"ץ 7858/20 סלאמה נ' ראש המנהל אזרחי, פס' 7 (14.2.2021); עניין סנט איב, פס' 28). במקרה דנן, הקריטריון הרלוונטי עניינו "מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים". כנלמד מהעזרים שצורפו לתגובת המשיבים לעתירה, המבנה דנן הוקם בתחומו של צו איסור בנייה מס' 1/96, ומשכך חלה עליו מדיניות האכיפה כאמור. אמנם העותר טוען, כי בתחומו של צו איסור הבנייה קיימים מבנים רבים, שלא ננקטו נגדם הליכים מכוח צו סילוק מבנים; אך טענה זו נטענה באופן כוללני וללא ביסוס, ודי בכך כדי להוביל לדחייתה. 12. לבסוף אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות העותר, שלפיהן הוראת הסילוק איננה מידתית ולוקה בחוסר סבירות, משום שגם טענות אלו נטענו באופן כוללני וללא טעמים מבוססים. אוסיף כי אף בטענות העותר, בדבר היעדר זכות שימוע או הפרת המשפט הבינלאומי, אין כדי לסייע לו. טענות אלו, אשר מכוונות, בעיקרו של דבר, נגד צו סילוק מבנים עצמו, נדונו ונדחו על-ידי בית משפט זה, ולא ראיתי להידרש אליהן פעם נוספת (ראו: עניין סנט איב, פס' 16, 18, 23; וכן ראו בג"ץ 429/22 זגארנה נ' מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, פס' 9 (14.11.2022); עניין אבו אלרוב, פס' 12). 13. סוף דבר, העתירה נדחית. הצו הארעי מיום 29.11.2022 – מבוטל. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסכום של 3,000 ש"ח. הריסת המבנה תעוכב למשך 15 ימים ממועד מתן פסק דין זה, לצרכי התארגנות העותר (יובהר כי 15 ימים אלו לא יבואו במניין 120 הימים לביצוע ההריסה, כאמור בסעיף 6(א)(3) לצו סילוק מבנים). ניתן היום, ‏כ"ג בשבט התשפ"ג (‏14.2.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 22081620_R03.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1