מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ. אלוף השניצל בע"מ

7 1 בבית המשפט העליון ע"א 8162/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. אלוף השניצל בע"מ 2. ספיר ליטל בע"מ 3. ביכורי ברכה נכסים והשקעות בע"מ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 25.11.2021 בתא"ק 2360-10-20 אשר ניתנה על ידי השופט ט' חבקין בשם המערערת: עו"ד ליאור רוב פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ט' חבקין) מיום 25.11.2021 בתא"ק 2360-10-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. ביום 1.10.2020 הגישו המשיבות, המחזיקות לטענתן ברוב הזכויות בבניין בתל אביב, תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערערת (שהיא, לטענתה, בעלת חנות בבניין) – במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על פינוי המערערת מחדר אשפה בגודל כ-8 מ"ר המהווה רכוש משותף ועליו, כך נטען, השתלטה המערערת שלא כדין. בתום קדם משפט שהתקיים ביום 7.6.2021 הורה בית המשפט קמא לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית ותיקי מוצגים. עוד ציין המותב באותו מעמד "על פני הדברים ולכאורה בלבד, הוצג תשריט כנראה קודם בזמן, שממנו עולה שמדובר כנראה בשטח משותף [...] אם הטענות נכונות, ספק אם יש טעם לנהל את ההליך עד תום, שכן יש לו עלויות." 2. לאחר שהצדדים הגישו תצהירים מטעמם, ביום 9.11.2021 התקיים דיון אשר נפתח בשיח שלא לפרוטוקול בהסכמת הצדדים. לאחר מכן ציין המותב לפרוטוקול כי "לכאורה" מונחים בפניו שלושה תרשימים שונים לתיאור השטח שמבקשות המשיבות לפנות – נספח שצורף לכתב התביעה, וכן שני תשריטים שצורפו לחוות דעתו של השמאי מטעם המשיבות – וציין בהקשר זה: "אמרתי [למשיבות] מחוץ לפרוטוקול שה[ן] צריכ[ות] לתקן את כתב התביעה. ב"כ [המשיבות] אמר שאינו מעוניין לתקן. בית המשפט אמר שבמצב דברים זה, התביעה תדחה. אני מבהיר שמדובר בעמדה לכאורית כמובן, אך על סמך הטענות כאמור, ההחלטה הבאה מתבקשת ותיכף אתן אותה, היא שאני לא מתיר לשנות את חזית הדיון וללא תיקון, המשמעות היא דחיית התביעה." המותב הוסיף כי לפני שאמר דברים אלה, בא-כוח המשיבות ביקש שבית המשפט יפסול את עצמו. נוכח זאת ציין המותב כי ככל שבא-כוח המשיבות עומד על בקשתו, "תינתן לו זכות טיעון מסודרת". אולם, כעולה מפרוטוקול הדיון, בא-כוח המשיבות לא חזר על בקשת הפסילה אלא ביקש להשתחרר מייצוגן של המשיבות. בהתאם להצעת המותב יצאו הצדדים להפסקה, ולאחריה ציין המותב לפרוטוקול: "לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות, אני רואה לציין שנכון שהתביעה כפי שהיא עכשיו, כנראה לא יכולה להתקדם ללא תיקון, אולם לכאורה יש מקום להתיר תיקון, ואם כתב התביעה יתוקן באופן שיתבע פינוי מאותם שטחים שבתשריט, נספח 1 לחוות דעת השמאי, נחזים להיות כרכוש משותף, לכאורה יש בסיס למסקנה [שהמערערת] תצטרך לפנותו. בהינתן שזה מצב הדברים, הצעתי לצדדים לנסות להתכנס לעבר פתרון של פינוי במועד מוסכם. אני מבהיר שהדברים נאמרים כמובן לכאורה, אולם נמצאים אנו לאחר הגשת ראיות ותצהירים, ומדובר בתיק שמבורר בעיקר על סמך ראיות שבכתב. לא תהיה הסכמה בכיוון זה, ייקוב הדין את ההר וההליך יתנהל פורמלית." על רקע זה הודיע בא-כוח המשיבות כי הוא מבקש לתקן את כתב התביעה ולצרף את הנספח שהזכיר המותב בדבריו. בא-כוח המערערת החל לטעון בתגובה כי המותב "נותן ייעוץ משפטי לחברי לאורך כל הדיון", אך המותב הודיע כי הוא "נאלץ לקטוע" את הטיעון של בא-כוח המערערת מטעמי יומן בית המשפט וכי בא-הכוח "רשאי להגיש כל בקשה בכתב הכוללת טיעון כאילו נאמרה בעל פה". עוד קבע בית המשפט קמא מועדים להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ולהגשת תשובה לה. להשלמת התמונה יצוין כי המשיבות הגישו את בקשתן לתיקון כתב התביעה ביום 16.11.2021. 3. ביום 18.11.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב שבה טענה, בתמצית, כי המותב גילה מעורבות-יתר בהליך לטובת המשיבות. המערערת טענה כי במהלך הדיון מיום 7.6.2021 פנה המותב לבא-כוח המשיבות, "הדריך אותו, וייעץ לו כי על מנת להוכיח תביעתו עליו לצרף חוות דעת לעניין השטח שאת פינויו דורשות [המשיבות]" – אך חדל מ"מתן הייעוץ" לאחר שבא-כוח המערערת הביע מחאה על כך. עוד פירטה המערערת על ההתרחשויות בדיון מיום 9.11.2021. לטענתה, במהלך השיח שהתקיים שלא לפרוטוקול "ייעץ" המותב לבא-כוח המשיבות להגיש בקשה לתיקון התביעה וציין כי יש לצרף תשריט ברור ביחס לשטח נושא התביעה; הבהיר כי חוות הדעת שהגיש בא-כוח המשיבות היא תכנונית "בעוד המחלוקת הינה קניינית"; ו"ייעץ" לבא-כוח המשיבות לזמן לעדות את הגורמים שמכרו למערערת את הנכס. עוד לטענת המערערת, המותב הבהיר לבא-כוח המשיבות כי התביעה תידחה אם המשיבות לא יתקנו אותה, וכי ככל שכתב התביעה יתוקן "סביר כי התביעה תתקבל". 4. לטענת המערערת, לאחר שבא-כוח המשיבות ביקש להשתחרר מייצוגן, המותב פנה לבא-כוח המשיבות באומרו "אני אגיד דברים שיפיסו את דעתך" – והסביר לו כי תיקון התביעה יעכב את ההליך "לזמן קצר", כי בא-כוח המשיבות "לא סימן בכתב התביעה" את השטח שפינויו נתבקש, וכי "בתצהיר הוא טוען שהוא רוצה לפנות שטח אחר" (פסקה 32 לבקשה). לטענת המערערת, בשלב זה עמד בא-כוחה על כך שדבריו של המותב יירשמו בפרוטוקול, ובתגובה אמר המותב "אז אני לא אגיד את הדברים". עוד נטען כי לאחר שבא-כוח המשיבות הודיע שבכוונתו לתקן את התביעה, המשיך המותב "לסייע [לו] בניסוח הודעתו בעניין התיקון וייעץ לו לתקן את התביעה עפ"י נספח א' לחוו"ד השמאי". 5. לגישת המערערת, האירועים שפורטו לעיל מעידים כי המותב הפר "הפרה חמורה" את עקרונות השיטה האדברסרית, "נקט עמדה ברורה, בלתי אובייקטיבית בעליל" לטובת המשיבות, ואף "כפה עליהן" ייעוץ משפטי בנוגע לאופן ההתגברות על טענותיה. המערערת טענה כי מתמונת הטענות והראיות שהוגשה לבית המשפט עולה כי דין התביעה להידחות, וכי המותב אף הביע את עמדתו בהתאם – אך רק לאחר שבא-כוח המשיבות העלה טענת פסלות, סייג המותב את התבטאויותיו וציין שעמדתו הייתה לכאורית. בנוסף טענה המערערת כי כשהודיע בא-כוחה במהלך הדיון כי יתנגד לתיקון התביעה, המותב ציין "בתי המשפט נוהגים ברוחב לב בתיקון כתבי טענות". המערערת טענה אפוא כי דעתו של המותב "ננעלה" ביחס לתוצאת ההליך, וכדבריה: "אם התביעה לא תתוקן כהמלצתו החד משמעית היא תידחה ואם תתקבל המלצתו ל[משיבות] והתביעה תתוקן, היא צפויה להתקבל ללא צורך לבחון את טיעוני וראיות [המערערת]". עוד נטען כי עמדתו של המותב "ננעלה" גם ביחס לשאלה אם יש לקבל את הבקשה לתיקון התביעה. 6. המשיבות, מצדן, הודיעו כי הן מתנגדות לפסילת המותב, ולשיטתן העובדה שבאי-כוחם של שני הצדדים סברו בשלב מסוים כי דבריו של המותב פוגעים בלקוחותיהם, מעידה כשלעצמה כי לא קיים בענייננו משוא פנים לטובת מי מהצדדים. 7. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לפסילתו ביום 25.11.2021. באשר לסוגיית תיקון כתב התביעה, המותב הדגיש כי בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 על בית המשפט "ליזום, אם נדרש" במטרה לקדם הליך שיפוטי ראוי והוגן – וכי השאיפה לרדת לחקר האמת ולהגיע לתוצאה צודקת עשויה להצדיק נקיטת "גישה פעילה בבירור הסכסוך, ובכלל זה להתיר תיקון של מחדלים דיוניים". על רקע זה קבע המותב כי התנהלותו אינה מקימה עילת פסלות, והדגיש "אף שבית המשפט הביע דעתו הלכאורית שיש מקום להתיר תיקון של כתב התביעה, הוא טרם החליט בעניין וישקול אותו לאחר שיעיין בתשובת [המערערת] לבקשה". 8. באשר להתבטאויות שנאמרו, לטענת המערערת, שלא לפרוטוקול: המותב הדגיש כי מטרתו של שיח שנערך מחוץ לפרוטוקול היא "שהדברים שנאמרים לא ייכתבו, מצד בעלי הדין ומצד בית המשפט כאחד", ומשכך אין מקום לכך שבעל דין יסכים לקיום שיח כאמור ובהמשך יבקש ליתן לדברים ביטוי "פורמלי". עוד נקבע כי במצב שבו בעל דין סבור כי התבטאויות שלא לפרוטוקול מקימות עילת פסלות, עליו לבקש "בו במקום" שהדברים יועלו על הכתב, על מנת שהצד שכנגד ובית המשפט יוכלו "להחליט בזמן אמת אם הדברים אכן נאמרו כפי הנטען". הודגש כי בא-כוח המערערת לא פעל כך בענייננו, והגם שייתכן כי הדבר נבע מקטיעת טיעוניו על ידי המותב, "אם [המערערת] הייתה מודיעה שברצונה להגיש בקשה לפסלות שופט, ולשם כך ברצונה להעלות על הכתב דברים שאמר בית המשפט לטענתה, הייתי מגלה נכונות לכך". עוד ציין המותב: "בחלוף ימים אחדים מאז הדיון, אין באפשרותי לשחזר מילה במילה את הדברים שנאמרו מחוץ לפרוטוקול. עם זאת אומר כי בדרך כלל אני מקפיד להימנע מאמירות נחרצות בדבר תביעה ש'בטוח' תתקבל, וגם אם אמירה נחזתה להיות נחרצת (ואיני אומר שהיה כך בענייננו), אין משמעות הדבר שדעתי ננעלה ושלא אשמע את התיק עד תום בלב פתוח ונפש חפצה". המותב הוסיף והבהיר כי אכן היה "נחרץ למדי" בדעתו לקבל את עמדתה של המערערת אילו המשיבות לא היו מבקשות לתקן את התביעה. לצד זאת, הובהר, אם המשיבות יעלו בבקשה לתיקון התביעה את "הטענות שהעלתה התביעה משחר קיומו של התיק, הגם שלא בצורה מסודרת" – אזי "קשה לחלוק על כך שסיכויי התביעה נחזי[ם] להיות גבוהים. כזאת לבטח אמר בית המשפט, והדברים בעינם". המותב הדגיש כי אמירות אלו הן בגדר "תיאום ציפיות לגיטימי והבעת דעה לכאורית" ואינן מעידות על "נעילת" דעתו באשר להליך – שכן ככל שכתב התביעה יתוקן, המערערת תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן וכן ראיות חדשות. נוכח כל זאת קבע בית המשפט קמא כי לא הוכחה עילה לפסילתו, וחייב את המערערת בשכר טרחת בא-כוח המשיבות בסך 1,000 ש"ח וב-2,000 ש"ח נוספים לטובת אוצר המדינה. להשלמת התמונה יצוין כי תגובתה של המערערת לבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 2.12.2021, אך בית המשפט קמא טרם הכריע בבקשה זו. 9. על רקע זה הוגש הערעור שלפניי, ובצדו בקשה מטעם המערערת להפסקת הדיון בהליך שמתנהל בפני בית המשפט קמא עד להכרעה בערעור. המערערת מדגישה כי המשיבות לא חלקו על העובדות שתיארה בבקשת הפסלות, ולגישתה מעובדות אלו עולה כי התנהלותו של המותב חורגת מניהול פעיל של ההליך ועולה כדי "הנחיה ברורה ותקיפה", שלפיה התביעה תידחה אלא אם המשיבות תבקשנה לתקן את כתב התביעה ותצרפנה ראיות מסוימות. עוד מלינה המערערת על כך שהאופן שבו תיאר המותב את תמונת הסיכויים והסיכונים בהליך לא עלה מהעובדות או מטענות הצדדים, כך שהמותב למעשה העלה טענות עבור המשיבות. נוכח כל זאת נטען כי הוכחה בענייננו הצדקה לפסילת המותב, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. 10. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בעבר נפסק כי מעורבות של המותב בהליך המתנהל לפניו, מתוך מטרה לרדת לחקר האמת ולהכריע בו ביעילות, איננה מקימה כשלעצמה עילת פסלות – וזאת בפרט כאשר המותב נחשף לראיות מטעם הצדדים ולאחר מכן מביע עמדה בנוגע לתמונת הסיכויים והסיכונים בהליך (ראו והשוו: ע"א 2474/20 אשר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.6.2020); ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 11 (8.10.2020); ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקה 8 (20.6.2021); עע"מ 5381/20 לוין נ' הוועדה הבוחנת למקצוע עריכת דין בישראל, פסקה 6 (2.9.2020)). אמת, לעתים אקטיביוּת יתרה בניהול ההליך מתוך רצון כן להגיע לאמת, עלולה לפגום במראית האובייקטיביות השיפוטית (ע"א 9021/10 נעימי נ' אלאב אופנה בע"מ, פסקה 10 (8.3.2011)). ואולם, התנהלות אקטיבית ומעורבת של המותב לא תקים עילת פסלות למעט במקרים נדירים, כשעסקינן בהתבטאויות מובהקות ונחרצות אשר מלמדות על "נעילת" דעתו. 11. בענייננו, כאמור, המותב ציין לפרוטוקול כי התביעה במתכונתה הנוכחית נגועה בפגם מהותי, שכן השטח שפינויו התבקש לא הוגדר די הצורך; והבהיר למשיבות כיצד ביכולתן לבקש את תיקון הפגם. בנסיבות אלו אינני סבורה שיש בהתנהלות המותב כדי להעיד על חציית קו הגבול בין מעורבות בהליך להתערבות בו. זאת, אף שבהחלט ייתכן כי ניתן וראוי היה לנסח חלק מהתבטאויותיו של המותב באופן מתון יותר. עם זאת, כפי שהדגיש המותב עצמו, הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה סוף פסוק, שכן למערערת ניתנה הזדמנות להגיב לבקשה וככל שהתביעה אכן תתוקן, תינתן לה הזדמנות להגיב לטענותיהן של המשיבות לגופן ולהגיש ראיות בהתאם. כמו כן לא שוכנעתי כי ההתבטאות לגבי סיכויי התביעה, ככל שתתוקן, חורגת מגדרי סמכותו של בית המשפט לשקף לצדדים את הסיכויים והסיכונים בהליך. בניגוד לטענת המערערת, אף אין בהתבטאות זו כדי להעיד שהמותב כלל אינו רואה "צורך לבחון את טיעוני[ה] וראיות[יה]". המותב הבהיר כי ישמע את כל טענותיה של המערערת, לכשתועלינה, בלב פתוח ובנפש חפצה – וחזקה עליו שכך יפעל. 12. באשר להתבטאויות אשר לטענת המערערת נאמרו מחוץ לפרוטוקול: רבות מהאמירות שמייחסת המערערת למותב עולות בקנה אחד עם האופן שבו תיאר המותב עצמו את התבטאויותיו, וכאמור לעיל אינני סבורה כי התנהלותו של המותב בהקשר זה מקימה עילת פסלות. באשר להתבטאויות שפורטו בפסקה 4 לעיל, שלגביהן טענה המערערת כי בא-כוחה ביקש שיירשמו בפרוטוקול: אף אם התבטאויות אלו אכן נאמרו על ידי המותב, לא שוכנעתי כי הן מעידות על "נעילת" דעתו או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו. אכן, קיים הבדל מסוים בין האופן שבו תיארה המערערת חלק מהתבטאויותיו של המותב ובין האופן שבו תיאר המותב את האמירות הללו. אולם, בשים לב למכלול נסיבות העניין – ובפרט העובדה שהשיח מחוץ לפרוטוקול התקיים מלכתחילה בהסכמת הצדדים, והבהרתו של המותב כי התבטאויותיו לא חרגו מ"תיאום ציפיות לגיטימי והבעת דעה לכאורית" – לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת לעמוד בנטל הכבד להוכחת "נעילת" דעתו של המותב (ראו והשוו: ע"א 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021); ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן‏, פסקה 24 (26.11.2020)). 13. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה, ועמו נדחית הבקשה לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏א' בטבת התשפ"ב (‏5.12.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21081620_V02.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1