פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

8 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 816/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו היא זעקה לעזרה של העותר, בשמו ובשם אשתו, הלוקה במחלה ניוונית קשה שבגינה היא נזקקת לתמיכה סיעודית מלאה. העותר ניסה לקבל עזרה במסגרת הליכים שונים, וטרם נמצא לו מענה. לצערנו, עתירה לבג"ץ אינה המסגרת הדיונית המתאימה להגיש לו סעד, אך כפי שנבהיר בהמשך, פסק דיננו יבקש להתוות כיוון וסיוע להמשך הטיפול בו. הרקע לעתירה 2. כפי שמפורט להלן, העתירה נסבה על הליכים משפטיים שונים המתנהלים בעניינה של אשת העותר (להלן: החסויה). מן העתירה עולות נסיבות החיים הקשות של העותר ואשתו, והיא כרוכה בהיבטים אנושיים מורכבים. בתמצית יצוין כי מעיון בעתירה ובתגובה לה עולה כי החסויה מתגוררת בביתה וכי העותר מטפל בה וסועד אותה לצד עזרה מקצועית הניתנת לו על ידי מטפלות סיעודיות. לבני הזוג שני בנים בגירים, שהצעיר בהם מאובחן כחולה סכיזופרניה ומתקיים מקצבה של הביטוח הלאומי. עוד נציין כבר עתה כי העותר לא היה מיוצג על ידי עורך דין בהליכים המשפטיים המפורטים להלן, והוא אף אינו מיוצג בהליך דנן. 3. ביום 13.1.2014 מונה העותר כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה בהתאם לצו שנתן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (א"פ 39072-01-12) לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. 4. בשנת 2015 הגיש העותר לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד תביעת מזונות בשם החסויה כנגד כמה מבני משפחתה (תמ"ש 40013-12-15) על רקע הזדקקותה לתמיכה כלכלית נוספת. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה על הסף בקבעו כי יש להגישה באמצעות אפוטרופוס לדין. בהמשך, מונתה לחסויה אפוטרופא לדין על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 2436-04-16), וזו הגישה תביעת מזונות מתוקנת בבית המשפט לענייני משפחה נגד העותר, בנם הבכור של העותר ואשתו, הוריה ואחותה. במסגרת הליך זה חויבו העותר, בנה של החסויה, אביה ואחותו בתשלום מזונות זמניים לצורך טיפול בחסויה. במקביל, עתרו אביה ואחותה של החסויה בחודש מאי 2017 לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לביטול מינויו של העותר כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה (א"פ 54920-05-17). במסגרת זאת הוגש תסקיר סעד לבית המשפט, ובהמשך הודיעה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה כי לשיטתה אין מקום להיעתר לבקשה להחלפת העותר כאפוטרופסה של החסויה, בהתחשב בכך שהוא דואג לכלל ענייניה במסירות. 5. בהמשך, התנהלו הליכים נוספים בין העותר לבני משפחתה האחרים של החסויה בנוגע לאופן תשלום המזונות הזמניים שפסק בית המשפט לענייני משפחה. בתחילה, פנה העותר בבקשה ליתן הוראות בדבר העברת כספים לחשבון הבנק של האפוטרופסות המנוהל על ידו, לצורך מימון עלות העסקתה של מטפלת סיעודית נוספת. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שציין בהחלטתו מיום 2.10.2018 כי ככל שבני משפחתה של החסויה אינם מבצעים את המוטל עליהם, רשאית האפוטרופא לדין שמונתה לחסויה בהליך המזונות "להסתייע בהליכי הוצאה לפועל או לבקש הוראות מבית המשפט", וכי עליה לפעול להבטחת האינטרסים של החסויה (רמ"ש 24909-06-18). 6. בשלב זה פנה העותר ללשכת ההוצאה לפועל ועתר לאכיפת חיוב המזונות הזמניים שהושת על בני משפחתה האחרים של החסויה. העותר טען כי הוא פועל כך לאחר שפנה לאפוטרופא לדין שסירבה לדבריו לעשות כן. המזכירות בלשכת ההוצאה לפועל סירבה לפתוח תיק לבקשתו של העותר, בין היתר נוכח טענות משפטיות שעלו לגבי מהות החיוב. העותר הגיש ערר על החלטת המזכירות, שנדחה על ידי רשמת ההוצאה לפעול מ' דואני בהירי ביום 11.6.2018. הרשמת קבעה בהחלטתה זו כי לא ניתן לנקוט הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל באמצעות אדם אחר, שאינו בעל מינוי כאפוטרופוס לדין. בהמשך לכך, נקבע כי אם העותר סבור שהוא יכול לייצג את החסויה בהליך ההוצאה לפועל, עליו לפנות לבית משפט ולבקש להתמנות כאפוטרופוס לדין, בנוסף למעמדו כאפוטרופוס לרכוש ולגוף, או לחלופין לבקש כי מינויה של האפוטרופא לדין יחול גם על ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. 7. לנוכח ההחלטה האמורה פתח העותר בחודש יולי 2018 בהליך חדש בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו עתר לכך שהוא עצמו ימונה כאפוטרופוס לדין של החסויה לעניין הליכי ההוצאה לפועל (א"פ 24307-07-18). בית המשפט לענייני משפחה הורה על קבלת תשובתו של האפוטרופוס הכללי לבקשה, אולם זו לא הוגשה במועדים שנקבעו, חרף מספר החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, ביום 27.12.2018 הוגשה תגובה מטעם באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, ובה נמסר כי מוצע למנות לחסויה אפוטרופוס לדין המתמצא בהליכי הוצאה לפועל, כי מוצע לערוך תסקיר מחודש לבחינת תפקודו של האפוטרופוס לחסויה (היינו, העותר), אשר יבחן אם יש צורך בהחלפתו, וכי בוצעה פניה לעותר על מנת שישלים את דרישותיה של מחלקת הפיקוח במשרד האפוטרופוס הכללי, ובכלל זה יספק דו"ח כספי תקבולים ותשלומים לשנת 2018 ערוך על ידי רו"ח או יועץ מס. 8. בהמשך לכך, הורה בית המשפט לענייני משפחה כי הלשכה לסיוע משפטי תודיע בתוך 7 ימים האם ניתן להרחיב את מינויה של האפוטרופא לדין שמונתה בהליך המזונות כאפוטרופא לדין בהליכי ההוצאה לפועל של החסויה או למנות עורך דין אחר לעניין זה. 9. עוד בטרם התקבלה עמדת הסיוע המשפטי, הגיש העותר ביום 31.12.2018 בקשה לסגירת התיק. העותר העלה בבקשתו טענות קשות כנגד באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה שהגישה את התגובה בתיק, ובעיקרו של דבר הלין על כך שבמסגרת התגובה לבקשה הטילה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה ספק בכשירותו שלו להוסיף ולשמש אפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה, מבלי שהדבר היה נדרש. בסיכומו של דבר ציין העותר כי הוא "אינו רואה טעם להמשך ההליכים בבקשתו בתיק זה, לאחר 6 חודשים של 'עינוי דין' שכבר עבר". בו ביום הורה בית המשפט לענייני משפחה על מחיקת ההליך. 10. בהמשך, ביום 1.1.2019 פנה העותר במכתב אל מנהלת מחוז תל אביב והמרכז של האפוטרופוס הכללי בתלונה בגין ההתנהלות שתוארה לעיל, ומספר שבועות לאחר מכן הגיש את העתירה דנן. העתירה דנן 11. בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נורה למשיבים לנמק "מדוע הנם מסרבים לאפשר לעותר שהינו אפוטרופוס לגופה ורכושה של אשתו החסויה (הלוקה במחלה סופנית של ניוון מוחי) להביא את עניינה בפני ערכאת ההוצל"פ" וכן "מדוע בשל בקשה לאישור פעולה משפטית שהגיש העותר לאפשר לו להביא את עניינה של אשתו החסויה להוצל"פ, המליצו לבחון מחדש את תפקודו כאפוטרופוס ואת הצורך בהחלפתו, והחמירו לו את דרישות הדיווח שלא לצורך". סעד נוסף המפורט ברישא לעתירה נסב על התנהלותה של באת-כוח האפוטרופוס הכללי. 12. בעיקרו של דבר, העותר טוען כי מן החסויה נשללת בפועל זכותה למזונות כפי שנקבעה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, על רקע המחלוקת באשר לשאלה מי רשאי לייצגה בהליך ההוצאה לפועל, אשר לטענתו ניתנות לה תשובות שונות על ידי גורמים שונים. באופן יותר ספציפי, העותר טוען כי רשמת ההוצאה לפועל שגתה בקבעה שאין באפשרותו לפעול למימוש תשלומי המזונות שנפסקו לזכותה של החסויה בתוקף מעמדו כאפוטרופוס לגופה ורכושה של החסויה. העותר מדגיש בהקשר זה כי הוא פועל באופן דומה ביחס לקצבאות שלהן זכאית החסויה מהביטוח הלאומי. העותר טוען כי הוא האדם המתאים ביותר להבאת עניינה של החסויה להוצאה לפועל, מאחר שהוא מטפל בה במשך שנים ארוכות ומתגורר עמה, וכן מחזיק בכל הנתונים הרלוונטיים. 13. העותר מוסיף ומעלה טענות כנגד התנהלותם של באי-כוח המשיבים בהליכים השונים שהתנהלו בעניין החסויה, ובכלל זה מבקר את ההשתהות בהגשת התשובה בהליך שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בעניין זהות הגורם שייצג את החסויה בהליך ההוצאה לפועל, וכן את העובדה שבתשובה אשר הוגשה לבסוף הוצע לערוך תסקיר לבחינת תפקודו של העותר כאפוטרופוס, לפי הנטען ללא הצדקה לכך, ותוך החמרת דרישות הדיווח המוטלות עליו כאפוטרופוס. העותר טוען בעניין זה כי בתשובה הוצג מצג כוזב לפיו העותר אינו מגיש דיווחים כנדרש, טענה שעליה הוא כאמור חולק. בהקשר זה העותר אף צירף את הדו"חות השנתיים שהגיש למשרד האפוטרופוס הכללי, והדגיש כי טענה בדבר אי-דיווח מעולם לא הועלתה בפניו ישירות. תגובת המשיבים 14. לנוכח נסיבות המקרה ואופיין של הטענות המועלות בעתירה, ביום 3.2.2019 הוריתי למשיבים להגיש תגובה מטעמם, ובמסגרתה להתייחס לא רק להיבטים הדיוניים הרלוונטיים, אלא אף לגוף הדברים, ובכלל זה לשאלה האם בינתיים מונה לחסויה אפוטרופוס לדין לעניין הליך ההוצאה לפועל, אם לאו. 15. ביום 17.2.2019 הוגשה תגובת המשיבים. בהקשר זה יש מקום לציין לטובה את העובדה שהתגובה, אשר הוגשה בסד זמנים קצר יחסית, הייתה מפורטת ומועילה, וניכר ממנה כי מצוקתם של העותר והחסויה עמדה לנגד עיני מנסחיה. זאת, לאחר תקופה ארוכה שבה נראה כי לא תמיד כך נהגו אחרים. 16. במישור העובדתי, המשיבים עדכנו בתגובתם כי מבירור עם האפוטרופא לדין שמונתה לחסויה עולה כי הסיבה לכך שלא פנתה להליכי הוצאה לפועל הייתה כי לא הוצגו בפניה אסמכתאות אובייקטיביות לכך שבני המשפחה של החסויה אינם עומדים בתשלומים שבהם חויבו. המשיבים ציינו בהקשר זה כי האפוטרופא לדין אינה חשופה לכלל ההתחשבנויות בין הצדדים, וכי יכולתה לבחון האם דמי המזונות אכן שולמו במלואם מדי חודש בחודשו מוגבלת למידע הנמסר לה על ידי הצדדים. כמו כן, נמסר מטעם האפוטרופא לדין כי התקיימו חילופי דברים בינה לבין העותר במספר הזדמנויות, ובהן ציינה האפוטרופא לדין כי על העותר לפנות לסיוע המשפטי בעניין, אולם הוא סירב בטענה שהוא מעוניין לייצג את החסויה בהליכי ההוצאה לפועל בעצמו. המשיבים מוסיפים ומציינים בהקשר זה כי מבדיקה שנערכה עם הסיוע המשפטי בשלב זה, העותר לא פנה לסיוע המשפטי ולא הציג מסמכים או אסמכתאות שעשויים ללמד על כך שהמזונות לא שולמו. עם זאת, לפי הנמסר מהסיוע המשפטי, ככל שהעותר יציג בפניהם אסמכתאות לדבר, ישקול הסיוע המשפטי פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לשם מתן הוראות נוספות בעניין, בשים לב לטובתה ורווחתה של החסויה. אם כן, המשיבים טוענים כי קיים מענה הולם לטענת העותר בדבר הצורך בנקיטת הליכים. 17. על רקע זה, טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות. בעיקרו של דבר, ומעבר לאמור עד כה, המשיבים טוענים כי העותר למעשה מלין על החלטות שיפוטיות שניתנו בערכאות השונות בהליכים שהתנהלו בעניינה של החסויה, ועל כן עליו להפנות טענות אלה לערכאות הערעור המתאימות – ולא לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. כך, נטען כי ככל שהעותר סבור כי נפלה שגגה בהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, היה עליו לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט לענייני משפחה. המשיבים מציינים כי אין בעובדה שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור חלף, או בעובדה שההליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה באשדוד נמחק לבקשת העותר, כדי להצדיק דיון בעתירה ב"מסלול עוקף". 18. לגוף הדברים, המשיבים מציינים כי עמדת המדינה היא שאין מניעה לייצוג עניינו של אדם בהליך הוצאה לפועל על ידי האפוטרופוס שמונה לרכושו, מאחר שהאפוטרופוס לרכוש "בא בנעליו" של אותו אדם. לצד זאת, המשיבים טוענים כי יכול שיימצא כי טובתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס היא שההליך ינוהל בידי גורם אחר, לנוכח קיומן של נסיבות פרטניות וקונקרטיות המצדיקות זאת. לפי הנטען, אלו הם פני הדברים במקרה דנן. זאת, בשל מספר טעמים: העובדה שעוד בשלב של תביעת המזונות ראה בית המשפט לענייני משפחה למנות לחסויה אפוטרופוס לדין; העובדה שהחיוב במזונות נפסק בין היתר גם כלפי העותר ובנו, מה שעשוי להעמיד את העותר בניגוד עניינים; השיקול של צמצום הפגיעה במערכת היחסים בין בני המשפחה; ההכרזה בעבר על העותר והחסויה כחייבים מוגבלים באמצעים על ידי ההוצאה לפועל; וכן האופן שבו נוהלו ההליכים המשפטיים עד כה, המלמדים בפני עצמם על צורך במינויו של אפוטרופוס לדין הבקיא בהליכי הוצאה לפועל. בשים לב לכל האמור, המשיבים טוענים כי עמדת האפוטרופוס הכללי במקרה זה היא סבירה וראויה, ואין מקום להתערבות בה. 19. לבסוף, בנוגע לטענות הנוגעות להצעת האפוטרופוס הכללי לערוך תסקיר שיבחן את תפקודו של העותר כאפוטרופוס, נמסר כי הצעה זו הוגשה בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בשלב שבו טרם הייתה ידועה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הצורך בהחלפתו של העותר כאפוטרופוס (ובינתיים קיבלה מענה, כמפורט לעיל בפסקה 4). בשלב זה, כאשר עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה – שתומכת בהמשך מינויו של העותר כאפוטרופוס של החסויה – ידועה, מסרו המשיבים כי ממילא אין צורך בקבלת תסקיר עדכני. באשר לדרישות הפיקוח, מציינים המשיבים כי אין מדובר בהחמרה עם העותר, כי אם בדרישה סטנדרטית. לעניין זה צוין כי במקרה שבו נכסיו והכנסותיו של חסוי עולים על שכר מינימום, על האפוטרופוס להגיש דו"ח תקבולים ותשלומים ערוך על ידי רואה חשבון או יועץ מס מתוך רשימה המפורסמת על ידי האפוטרופוס הכללי, וללא תשלום. במקרה דנן, ככל שבני משפחתה של החסויה משלמים את דמי המזונות שנפסקו לה הכנסתה החודשית של החסויה עולה על שכר מינימום, ועל כן על העותר לפעול כאמור לעיל. המשיבים מציינים כי מענה ברוח זו אף נשלח לעותר מאת האפוטרופוס הכללי ביום 14.2.2019. דיון והכרעה 20. לאחר שעיינו לעומק בעתירה, בתגובת המשיבים ובנספחים השונים, אנו סבורים שיש לדחות את העתירה. עם זאת, הדברים טעונים הבהרה – במבט הצופה פני עתיד. 21. נסיבות החיים הקשות של העותר ומשפחתו נגלו אלינו מבין הכתובים, וכפי שכבר צוין, זעקו מתוכם. כן הורגשה תחושת התסכול והמצוקה של אדם שמתקשה למצות עד תום את זכויותיו, וליתר דיוק את זכויותיה של אשתו, שאותה הוא סועד במסירות. מן הדברים מצטיירת תמונה של אדם שנותר כמעט לבדו בקרב על חייה וכבוד האדם של אשתו. 22. עם זאת, הפניה לבית משפט זה כשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינה הפעולה הנדרשת בשלב זה על מנת לקדם את עניינה של החסויה, אלא הליכים בערכאות המתאימות ובהוצאה לפועל, על-פי העניין. 23. באופן יותר ספציפי, יש מקום לכך שהעותר יפנה לסיוע המשפטי, כפי שנמסר בתגובתה המפורטת של המדינה, על מנת לקבל סיוע מקצועי שיאפשר לו לנקוט בפעולות המשפטיות המתאימות בשלב זה. ככל שברצונו להוסיף ולייצג את החסויה, כאפוטרופוס לרכושה, בהליך ההוצאה לפועל, עליו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט לענייני משפחה על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל (ראו: תקנות 119 ו-120 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979), ובמסגרתה להעלות את הטענות הרלוונטיות לכך. ככל שברצונו של העותר לנקוט בהליך חדש שעניינו מתן הוראות אחרות בנוגע להליך ההוצאה לפועל (כגון מינוי אפוטרופוס לדין חדש, או מתן הוראות לאפוטרופוס לדין שייצגה את החסויה בתביעת המזונות), עליו לפנות בתובענה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה, חלף זו שנמחקה בהסכמתו. 24. רשמנו בפנינו את הצהרת המשיבים כי בעת הזו אינם סבורים שיש צורך בתסקיר אשר יבחן את תפקודו של העותר כאפוטרופוס. על רקע זה, נראה כי החשש שעמד לנגד עיניו של העותר, ושבגינו הוא הגיש בקשה למחיקת ההליך שפתח בבית המשפט לענייני משפחה, אינו קיים עוד (ותשומת לב העותר מופנית בעניין זה, באופן ספציפי, לאמור בפסקאות 47-46 לתגובת המשיבים). בשולי הדברים נוסיף, כי גם בשים לב לחשיבות הנודעת לכך שיובטח כי העותר מתאים למילוי תפקידו, ניתן היה לצפות ליתר רגישות בהצגת הדרישה לכך. 25. על רקע זה, איננו נדרשים לטענות שהעלו הצדדים לגוף הדברים, באשר לשאלה מי ראוי שייצג את עניינה של החסויה בהליך ההוצאה לפועל במכלול נסיבות העניין. שאלה זו תתברר, ככל שיתעורר הצורך בכך, במסלול הדיוני המתאים. 26. אנו חוזרים אפוא על המלצתנו כי העותר יפנה לסיוע המשפטי (פרטי הקשר מאתר משרד המשפטים – טלפון: 076-5300899, כתובת דוא"ל: [email protected]). זאת, על מנת שיבחן את טענותיו של העותר ויסייע בנקיטת ההליך המשפטי המתאים בנסיבות העניין. בהקשר זה נוסיף ונעיר כי בתגובת המשיבים צוין כי הדברים שנמסרו בה נרשמו לאחר בירור שנערך אל מול גורמי הסיוע המשפטי, על דעתם ובאישורם. מאחר שלא צוינו בתגובת המשיבים פרטיהם של גורמים אלה, אנו מורים כי בא-כוח המשיבים וכן עו"ד כליל וולקן, באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה באפוטרופוס הכללי אשר חתומה על התצהיר שצורף לתגובה, ידאגו לכך שפרטי ההתקשרות הרלוונטיים של גורמי הסיוע המשפטי שעמם נערך הבירור האמור יועברו לעותר בתוך 48 שעות. 27. בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. המזכירות תדאג להמצאה אישית של פסק דיננו לעותר, וככל שיש צורך בכך תסתייע לעניין זה בבא-כוח המשיבים. 28. לפני סיום אנו מבקשים להביע את תקוותנו, ואף את המלצתנו, כי כל העוסקים במלאכה יתגייסו לסייע לעותר ולחסויה, שדומה כי עד כה הטיפול בעניינם התעכב יותר מכפי שהיה ראוי, הכול כמובן במסגרת מגבלות הדין. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נועד להטמיע את ההגנה על הזכויות המוגנות בו במשפט הישראלי. חשוב שהגנה זו תבוא לידי ביטוי גם בחייהם של בני אדם הלכה למעשה. ניתן היום, ‏ט"ז באדר א התשע"ט (‏21.2.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19008160_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1