מאפה ניר נ. העמותה למען עתיד טבעוני

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8156/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. מאפה ניר 2. ניר שמש נ ג ד המשיבות: 1. העמותה למען עתיד טבעוני 2. ויטל חיה גיילר צד קשור: היועצת המשפטית לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 8.11.2022 בת"צ 2202-05-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון; בקשה לאישור הסדר פשרה בשם המבקשים: עו"ד אסף נוי בשם המשיבות: עו"ד עומר מקייס; עו"ד מעין הכהן; עו"ד אלישע הרלב בשם היועצת המשפטית לממשלה: עו"ד תמר צפדייה פסק-דין הליך זה החל כבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת איריס רבינוביץ ברון) בת"צ 2202-05-20 מיום 8.11.2022, במסגרתה אושר ניהולה של תובענה כייצוגית נגד המבקשים. ביום 23.2.2023 נערך דיון במעמד הצדדים, במהלכו הוצע להם מתווה להסדר פשרה. בעקבות זאת, נוהל בין הצדדים הליך הידברות, אשר בסופו הודיעו ביום 19.3.2023 כי עלה בידם לגבש הסדר פשרה, וזה הוגש לאישור בית המשפט. כפי שיפורט להלן, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין. נתאר תחילה, ובקיצור נמרץ, את קורות ההליך. ביום 3.5.2020 הגישו המשיבים, "ויגן פרנדלי" – העמותה למען עתיד טבעוני וגב' ויטל גיילר (להלן: העמותה ו-גב' גיילר, בהתאמה; ויחדיו: המשיבים), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשים, מאפיית ניר והבעלים – מר ניר שמש (להלן: המאפייה ו-מר שמש, בהתאמה; ויחדיו: המבקשים). עניינה של בקשת האישור בטענה כי המבקשים הטעו באופן חמור ושיטתי את לקוחותיהם, בכך שגרמו להם להאמין כי המאפים שנמכרו במאפייה הם טבעוניים, בעוד שלמעשה הם לא היו כאלה, והכל במטרה להפיק רווחים (להלן: בקשת האישור). לבקשת האישור צורפו עדויות של מספר לקוחות שרכשו מאפים במאפייה, ואף צורפו תוצאות בדיקת מעבדה של ארבעה מאפים שנטען כי נמכרו על ידי המאפייה, מהן עולה כי מאפים אלו הכילו רכיבים של ביצים וחלב. לאחר שהוגשו תשובת המבקשים לבקשת האישור ותגובת המשיבים לה, וכן התקיים דיון הוכחות, ביום 8.11.2020 אישר בית המשפט קמא את ניהול התובענה כייצוגית. בית המשפט קמא קבע כי המשיבים הצליחו להעמיד תשתית ראייתית מספקת המלמדת על קיומה של אפשרות סבירה כי השאלה האם המבקשים הטעו את לקוחותיהם בקשר לדברי המאפה שמכרו להם תוך הצגתם כמאפים טבעוניים – תוכרע לטובת חברי הקבוצה. הסעד שבגינו אושר ניהול התובענה כייצוגית הוא סעד של השבת הסכומים ששולמו בעבור דברי המאפה שביחס אליהם התקיימה ההטעיה האמורה ופיצוי בגין נזק לא ממוני על הפגיעה באוטונומיה של חברי הקבוצה. הקבוצה המיוצגת הוגדרה כך: "כלל לקוחות [המבקשים] אשר רכשו מהם מוצרים המכילים רכיבים מן החי בניגוד למצגיהם של [המבקשים]". בצד האמור, בית המשפט קמא מצא לנכון לציין כי "התובענה איננה חפה מקשיים. לא ניתן להתעלם מכך ש[מר שמש] מנהל עסק קטן, מאפייה קטנה, ממנה לדבריו הוא מתפרנס בדוחק. הוא מכר את המוצרים נשוא הבקשה במשך תקופה קצרה ביותר של מספר חודשים בודדים בשנת 2019. מבלי להקל ראש בנושא ובטענותיהם של חברי הקבוצה, אני סבורה כי בהתאמה להיקף המכירות, היקף הנזק הנטען הינו מוגבל" (פסקה 40 להחלטה). נוכח האמור ובהמשך לכך, בית המשפט סבר כי טוב יעשו הצדדים אם יבואו בדברים על מנת להגיע להסכמות שייתרו את המשך ניהול ההליך. לשלמות התמונה יצוין, כי בית המשפט קמא אישר את ניהול התובענה כייצוגית בידי גב' גיילר בלבד, משלא התרשם כי מתקיימים בעניינה של העמותה התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות). על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טענו כי החלטתו של בית המשפט קמא שגויה, על כלל קביעותיה, וכי לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית. בנוסף, נטען כי גם אם כל האמור בבקשת האישור הוא נכון (והמבקשים מכחישים זאת), הרי שהיה מקום להתחשב בעובדה שמדובר בעסק קטן עם שיעור רווחיות נמוך מאד, כמו גם בתקופה המצומצמת שבמהלכה נמכרו דברי המאפה מושא בקשת האישור (העומדת, לטענתם, על 3 חודשים בלבד) וחלקם המזערי (5%, לפי הנטען) מכלל המכירות באותה תקופה – אשר אינם מצדיקים את ניהול התובענה כייצוגית. ביני לביני, ולאור הערתו של בית המשפט קמא בסיפא החלטתו, במקביל להגשת בקשת רשות הערעור, ניהלו הצדדים מגעים על מנת להגיש לפשרה בהליך. ואולם, ביום 24.1.2023 הללו הודיעו כי מגעים אלה לא צלחו. לאחר מספר דחיות שנתבקשו על ידי הצדדים, ביום 23.2.2023 התקיים דיון בבקשת רשות הערעור, בניסיון לבחון אפשרות לסיים את ההליך בפשרה, לנוכח העובדה שמדובר בעסק זעיר עם היקף פעילות קטן. במהלך הדיון הועלה מתווה להצעת פשרה מטעם בית המשפט, לו נתנו הצדדים את הסכמתם. בהמשך לכך, ובעקבות הליך הידברות בין הצדדים לצורך גיבוש מתווה מפורט של הפשרה, הללו הגישו ביום 19.3.2023 בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה (להלן: הסדר הפשרה). על פי הסדר הפשרה שגובש בין הצדדים הוסכם כדלקמן: הודעת התנצלות פומבית: המבקשים ייטלו אחריות פומבית על הטעיית לקוחותיהם במכירת דברי המאפה והצגתם כטבעוניים, למרות שלא היו כאלה, וזאת באמצעות פרסום הודעת התנצלות מפורשת, הן בחזית המאפייה (למשך 30 ימים לפחות) והן בעמודי הפייסבוק של המבקשים (למשך שנה לפחות). כן הוסכם כי הודעת ההתנצלות לא תכלול כל הכחשה, מפורשת או משתמעת, של מעשה ההטעיה האמור, והמבקשים לא ימסרו כל הכחשה, מפורשת או משתמעת, בתגובות לפרסומים בפייסבוק העוסקים בהתנצלות המבקשים, ואף לא לכלי תקשורת אם המבקשים, או מי מטעמם, יתראיינו בנוגע לנסיבות ההליך הייצוגי דנן. המשיבות, וכן כל גורם שרואה עצמו נפגע ממעשי המבקשים, יהיו רשאים להפיץ את הודעת ההתנצלות האמורה. פיצוי כספי בדרך של מתן סעד לטובת הציבור: המבקשים יתרמו דרך הקרן לניהול ולחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות סכום של 30,000 ש"ח, אשר יועבר למטרות המקדמות אורח חיים טבעוני ולהרחבת מגוון היצע תחליפי המזון מן החי וכן לטובת צמצום הפגיעה בבעלי חיים במשקים תעשייתיים. התשלום יתבצע ב-30 תשלומים חודשיים עוקבים ושווים, כאשר האחריות לביצועו תוטל על בא-כוח המבקשים. גמול ושכר טרחה: המבקשים ישלמו לגב' גיילר גמול בשיעור כולל של 6,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), וכן שכר טרחה לבאי-כוח המשיבות בסך של 15,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), אשר כולל בתוכו גם את הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא (בסך 7,000 ש"ח). סכומים אלה ישולמו בתוך 45 ימים מאישור הסדר הפשרה. בנימוקים לאישור הסדר הפשרה, הצדדים הסבירו כי "בבסיס הסדר הפשרה גלומה הבנת המשיבות כי היקף הפעילות של המבקשים אינו מאפשר לפצות כספית את לקוחותיהם בהיקף הראוי המגלם את הנזק שהסבו ללקוחותיהם. זאת, לצד ניסיון לקדם את עניינם של הטבעונים בדרכים אחרות" (סעיף 10 לבקשה לאישור הסדר הפשרה). באשר לגמול ושכר הטרחה, ציינו הצדדים כי הסכומים שהומלצו על ידם משקללים הן את התועלת שבהסדר הפשרה לחברי הקבוצה והציבור בכללותו בכך שהמבקשים נוטלים אחריות על מעשיהם ומפרסמים התנצלות, שיש בה כדי להרתיע בעלי עסקים מהתנהגות דומה; הן את הסעד הכספי שמועבר למטרות עמן מזוהים חברי הקבוצה; והן את הטרחה מצידם של המשיבות ובאי-כוחן, הכוללים איסוף עדויות ועריכת בדיקות מעבדה לצורך הגשת בקשת האישור, ניהול ההליך לאישור התובענה כייצוגית וניהול הליך הערעור, וכן קיום המגעים למשא ומתן שסופם בגיבושו של הסדר הפשרה. לאור העובדה שמדובר בהסדר פשרה שגובש בהמלצת בית המשפט, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, נקבע כי ניתן לאשרו מבלי להידרש לתנאים המנויים בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו: רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (15.12.2008)). יחד עם זאת, הוחלט, בהתאם להסכמת הצדדים, כי תפורסם הודעה על דבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה על חזית המאפייה ובאתרי הפייסבוק של המבקשים, וכן תימסר הודעה ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל בתי המשפט. בימים 16.7.2023 ו-25.10.2023 מסרו הצדדים כי לא התקבלה כל תגובה מטעם אדם כלשהו בקשר להסדר הפשרה. ביום 31.10.2023 מסרה היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות פרקליטות המדינה, כי בהינתן הנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה דנן, היא מותירה את ההכרעה בדבר אישור הסדר הפשרה לשיקול דעתו של בית המשפט. אי לכך, ביקשו הצדדים כי תוכרע הבקשה לאישור הסדר הפשרה. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המפורט שהוגש על ידי הצדדים, סבורני כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר המשרת את עניינם של חברי הקבוצה על רקע נסיבות העניין, ועל כן יש מקום לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין. כאמור, הסדר הפשרה שגובש על ידי הצדדים מבוסס על מתווה שהוצע על ידי בית המשפט. על פי הסדר הפשרה, המבקשים, ובפרט מר שמש, נטלו אחריות למעשה ההטעיה שבוצע על ידם, בכך שהציגו מאפים כטבעוניים למרות שלא היו כאלה, הכירו בכך שגרמו לפגיעה באוטונומיה של לקוחותיהם, והביעו חרטה עמוקה. בהמשך לכך, המבקשים לקחו על עצמם לפרסם התנצלות פומבית מפורשת וחד משמעית בדבר אחריותם למעשים המתוארים, וכן להעביר סכום כסף בסך 30,000 ש"ח לקידום מטרות הקרובות לאוכלוסיית הטבעונים אשר נפגעה ממעשיהם. אכן, הצדדים מודעים לכך שהערך הכלכלי של פיצוי זה אינו משקף את מלוא הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, ובפרט אינו משקף את הנזק הבלתי-ממוני שנגרם בגין הפגיעה באוטונומיה. ואולם, זאת מתוך ההכרה כי היקף הפעילות העסקית של המאפייה אינו מאפשר פיצוי של חברי הקבוצה בהיקף הראוי. ודוק, עסקינן במאפייה קטנה ושכונתית בעיר חולון, בגודל של כ-22 מ"ר, אשר, כפי שעולה מדו"חות כספיים שהציגו המבקשים, רמת הרווחיות שלה צנועה, ועומדת על אלפי ש"ח בודדים בחודש עבור כלל המוצרים הנמכרים בה. מכאן, אף יש להניח כי היקפה של הקבוצה המיוצגת הוא מצומצם באופן יחסי. זאת ועוד, התובענה הייצוגית מתייחסת למכירות שהתבצעו במשך תקופה קצרה בת מספר חודשים בודדים, ועל כן, כפי שקבע בית המשפט קמא, מדובר בנזק תָחוּם מאד. לאור זאת, אף סברתי, כפי שסבר בית המשפט קמא, כי בנסיבות העניין עדיפה הפשרה על פני ניהול ההליך עד תום, על כל מה שכרוך בכך. לפיכך, בהינתן מצבם הכלכלי של המבקשים מחד גיסא, ומתן הסעד הכספי לצד פרסום ההתנצלות מאידך גיסא, אני סבור כי הסדר הפשרה משקף הסדר איזון ראוי והולם בנסיבות העניין, ולכן מצאתי לנכון לאשרו. נותר, איפוא, להכריע בסוגיית הגמול ושכר הטרחה. כידוע לאור הקווים המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתחשב במספר שיקולים, ובכללם: הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם התובע ובא-הכוח המייצגים בהגשת התובענה ובניהולה; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית (להרחבה בשיקולים השונים, ראו: ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681, 683-682 (2012); ע"א 7094-09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ, פסקאות 14-12 (14.12.2010); אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 131, 178-157 (2006)). כזכור, במקרה דנן, המליצו הצדדים כי לגב' גיילר (התובעת המייצגת שאושרה על ידי בית המשפט קמא) ייפסק גמול בסך 6,000 ש"ח (בתוספת מע"מ) ולבאי הכוח המייצגים ייפסק שכר טרחה בסך של 15,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), הכולל גם את הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא (בסך 7,000 ש"ח), דהיינו מדובר בתוספת של 8,000 (בתוספת מע"מ). בהתחשב בכך שהטענות שהועלו בתובענה נגד המבקשים היו מוצדקות; בהינתן התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; ולאור היקף ההשקעה והטרחה בניהול ההליך (הן בערכאה הדיונית והן בערכאה זו), סבורני כי יש לקבל את המלצת הצדדים. בהקשר זה, נתתי דעתי לכך שגובה הגמול ושכר הטרחה משקפים לכאורה אחוז גבוה משווי הסעד הכספי שהוסכם עליו, ואולם בהינתן הכרת הצדדים כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מאפשר מתן פיצוי ראוי לחברי הקבוצה, ובשים לב למכלול תנאי הסדר הפשרה, דומה כי מדובר בסכומים סבירים והולמים בנסיבות המקרה. טרם סיכום, אבקש להעיר כי במקרה דנן נראה שהיה מקום להגיש ולנהל את התובענה הייצוגית בה עסקינן בבית משפט השלום, וזאת בהינתן שמדובר בעסק קטן (מאפייה שכונתית), ובהיקף מכירות מצומצם (כמות קטנה של מוצרים לאורך מספר חודשים בודדים). בנסיבות אלה, ומבלי שיהיה בכך משום הקלת ראש בעוצמת הפגיעה באוטונומיה של חברי הקבוצה, הציפייה הסבירה היא כי הסעד הכספי הכולל שיינתן יהיה בגבול סמכות בית משפט השלום (2.5 מיליון ש"ח), ולפיכך נראה כי לא הייתה הצדקה להגשת ולניהול ההליך בבית המשפט המחוזי. עוד אעיר, כי במצב דברים זה, דהיינו כאשר בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית מצויה בעליל בסמכות בית משפט השלום, עומדת הסמכות לבית המשפט המחוזי להורות על העברת הדיון מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת בין אם לפי בקשה של הנתבע, ובין אם מיוזמתו. כך, גם אם במסגרת בקשת האישור נקבו מגישיה בסכום תביעה כולל העולה על גבול הסמכות, וזאת בהינתן שהסמכות העניינית לדון בתובענה הייצוגית נקבעת לפי "[ה]סכום או [ה]שווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור" (סעיף 5(ב)(1) חוק תובענות ייצוגיות), ולא באופן בלעדי על סמך ההערכה שמספקים לעניין זה מגישי בקשת האישור – הערכה שבמקרים לא מעטים היא מופרזת, ולעיתים, אף למעלה מכך (ראו והשוו: רע"א 6226/20 ד"ר ביטון נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פסקה 11 (11.3.2021); ת"צ (מחוזי ת"א) 20067-08-17 אנגל נ' עשינו עסק סוכנויות בע"מ, פסקאות 26-23 (29.9.2021) (כב' השופטת מיכל אגמון גונן); ת"צ (מחוזי ת"א) 8273-01-16 שרון פרידמן נ' גד אורון הפקות בע"מ (7.8.2016) (הנשיא, כב' השופט איתן אורנשטיין); ת"צ (מחוזי ת"א) 9523-04-12 דוידוב נ' הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע"מ (7.2.2013) (כב' השופט איתן אורנשטיין)). אשר על כן, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה המצורף לפסק דין זה ומסומן כ"א". המבקשים יפרסמו את הודעת ההתנצלות המצורפת כנספח 1 להסדר הפשרה בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה. הודעת ההתנצלות תפורסם בחזית המאפייה למשך 30 ימים לפחות ובעמודי הפייסבוק של המבקשים למשך לפחות שנה. המבקשים יעבירו לידי הקרן לניהול ולחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27 לחוק סכום בסך 30,000 ש"ח, ב-30 תשלומים חודשיים שווים, שייועד למטרות המקדמות אורח חיים טבעוני ולהרחבת מגוון היצע תחליפי המזון מן החי וכן לטובת צמצום הפגיעה בבעלי חיים במשקים תעשייתיים. התשלום הראשון יועבר בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה. בא-כוח המבקשים יהיה אחראי על ביצוע התשלומים, ויגיש דו"ח מאומת בתצהיר לבית המשפט ולבאי-כוח המשיבות עם השלמת העברתו של מלוא הסכום, וזאת תוך 30 ימים מביצוע התשלום האחרון. הגמול למשיבה 2 יעמוד על 6,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים יעמוד על סכום כולל בסך 15,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). סכום זה כולל את הוצאות המשפט בסך 7,000 ש"ח שנפסקו בבית המשפט המחוזי לטובת באי-הכוח המייצגים. הגמול ויתרת שכר הטרחה שטרם שולמו על ידי המבקשים ישולמו בתוך 45 ימים ממועד מתן פסק דין זה. פרסום ההודעה בדבר אישור הסכם הפשרה ייעשה הן בחזית המאפייה והן בעמודי הפייסבוק של המבקשים, וזאת בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק דין זה. העתקים של פסק דין זה ושל הסדר הפשרה יישלחו ליועצת המשפטית לממשלה ולמנהל בתי המשפט. ניתן היום, ‏כ"א בחשון התשפ"ד (‏5.11.2023). ש ו פ ט _________________________ 22081560_Y12.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il נספח א 1