פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 8143/05

פליקס בודשוב נ. מדינת ישראל

ערעור על גזר דין בגין עבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה בתאונת דרכים, שבו ביקש המערער לערער גם על הרשעתו בטענה שלא הבין את משמעות הודאתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/06/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 8143/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות תעבורה והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על גזר דין בגין עבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה בתאונת דרכים, שבו ביקש המערער לערער גם על הרשעתו בטענה שלא הבין את משמעות הודאתו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 8143/05

פליקס בודשוב נ. מדינת ישראל

ערעור על גזר דין בגין עבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה בתאונת דרכים, שבו ביקש המערער לערער גם על הרשעתו בטענה שלא הבין את משמעות הודאתו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, בעבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה לאחר שגרם לתאונת דרכים קטלנית בהיותו תחת השפעת אלכוהול. הוא נידון ל-42 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, ביקש המערער לערער גם על הרשעתו בטענה שלא הבין את משמעות הודאתו וכי סנגורו הטעה אותו. בית המשפט העליון דחה את טענותיו, בקובעו כי הפרוטוקול מעיד על כך שהמערער היה מודע להודאתו ולא ביקש לתקן את הפרוטוקול בזמן אמת. כמו כן, דחה בית המשפט את הערעור על חומרת העונש, תוך הדגשת הצורך בהרתעה נוכח נגע תאונות הדרכים והתנהגותו המופקרת של המערער.

השלכות רוחב

פסק הדין מדגיש את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי עבירות הריגה בתאונות דרכים ואת הקושי לחזור מהודאה שניתנה בבית המשפט.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ס' ג'ובראן, ד' חשין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פליקס בודשוב

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער נהג תחת השפעת אלכוהול ובפזיזות מתוך אדישות לתוצאות מעשיו.
  • המערער נטל סיכון בלתי סביר למשתמשים בדרך.
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה הולם את חומרת העבירה.
טיעוני ההגנה
  • העונש שנגזר חורג מרמת הענישה המקובלת.
  • בית המשפט לא נתן משקל ראוי לנסיבות אישיות, מצב בריאותי, גיל צעיר ומות חברו בתאונה.
  • המערער טען כי לא הבין את משמעות הודאתו בעבירת הריגה וכי סנגורו הוליך אותו שולל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער הבין את משמעות הודאתו בעבירת הריגה בערכאה הראשונה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי המעיד על נוכחות המערער והודאתו.
  • העובדה שלא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול לאחר הכרעת הדין.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער כי לא הובנה לו משמעות ההודאה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פ' 40386/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • הריגה
  • תאונת דרכים
  • נהיגה בשכרות
  • חזרה מהודאה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 8143/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8143/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין המערער: פליקס בודשוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 6.7.05, בתיק פ' 40386/03, שניתן על ידי כבוד השופט א' שהם תאריך הישיבה: ח' בסיוון תשס"ו (4.6.2006) בשם המערער: עו"ד גיל קרזבום בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד אריה פטר גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה, עבירות לפי סעיפים 298 ו-333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. תמציתן של העובדות שהובאו בכתב האישום היא זו: בתאריך 14.9.03, בשעת לילה מאוחרת, נהג המערער ברכב מאריאל לכיוון תל-אביב, כשלצידו ישבה סבטלנה טאטאוריבה, ובמושב האחורי ישבו מרק וורנוביצקי ויוליה אולקסייק. אותה שעה היה המערער נתון להשפעתם של משקאות משכרים, ובעודו נוהג במהירות של 90 קמ"ש הוא נרדם. בהתקרבו למחסום צה"ל התעורר המערער, הסיט את ההגה בחוזקה ימינה, התנגש בשתי בטונדות, ועקב כך נהדף הרכב שמאלה, פגע במעקה הבטיחות ובהמשך התהפך ונעצר. כתוצאה מהתאונה נהרג מרק וורנוביצקי, ואילו שתי הנוסעות הובהלו לבית חולים לקבלתו של טיפול רפואי עקב חבלות שנגרמו להן. על פי גרסת המשיבה, חטא המערער בפזיזות מתוך אדישות לתוצאות מעשיו, ותוך שהוא נוטל בצורה מודעת סיכון בלתי סביר למשתמשים בדרך. 2. כאמור, הודה המערער בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ולאחר הרשעתו גזר לו בית המשפט המחוזי 42 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 25 שנים. הערעור שבפנינו הופנה במקורו כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי גזר למערער מאסר ממושך החורג מרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה, והוא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, מצב בריאותו, גילו הצעיר, מותו של חברו הטוב בתאונה, ומצב בריאותם הקשה של הוריו. בעוד ערעור זה ממתין לשמיעה, שיגר המערער מכתבים לבית משפט זה, בהם טען כי לא ידע כלל כי במהלך הדיון לפני הערכאה הראשונה הודה בעבירת הריגה, אלא רק שהיה מעורב בתאונה במהלכה נהרג חברו הטוב ונפצעו שתי נוסעות. המערער הוסיף וטען, כי סנגורו דאז הוליך אותו שולל, לא הבהיר לו את המצב המשפטי ולא העמיד לרשותו את חומר החקירה ופרוטוקול הדיונים. לפיכך, עתר המערער להתיר לו לערער גם כנגד הרשעתו, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהחזיר את הדיון כדי שיוכל להציג בפני הערכאה הראשונה ראיות חדשות שהגיעו לידיו. 3. אין בידנו להיעתר לכל אלה. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי המערער נכח בכל הדיונים שהתקיימו בעניינו, ועל כן מותר להניח כי ההודאה שנרשמה מפיו בעמוד 23 לפרוטוקול, משקפת נאמנה את העמדה שהציג בבית המשפט המחוזי. ואם נותר ספק בעניין זה, נוסיף ונפנה לכך שאף שבין הכרעת-הדין לטיעון לעונש חלפו כשלושה חודשים, לא הוגשה על ידי המערער או מטעמו בקשה לתיקון הפרוטוקול. נהפוך הוא, בתום הטיעון לעונש, במהלכו חזרה התביעה והדגישה כי המערער חטא בעבירת הריגה, ואף הביאה פסיקה לעניין העונש הראוי בעבירה זו, לא טען המערער דבר כנגד הרשעתו ורק ביקש שלא להחמיר עמו (ראו עמ' 32 לפרוטוקול). הנה כי כן, המערער לא הוכיח עילה להתיר לו לחזור בו מהודאתו, נהפוך הוא, שוב אין ספק כי הודאתו ניתנה מתוך הבנה ומודעות לתוצאותיה, ואם יש בפיו עתה גרסה שונה, נראה כי מקורה של זו בעונש שהושת עליו (השוו לעניין זה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577, 620). 4. גם בהשגותיו של המערער כנגד העונש לא מצאנו ממש. בשעת לילה מאוחרת, בהיותו עייף ותחת השפעה של משקאות משכרים, החליט המערער לנהוג ברכב, תוך ידיעה כי נהיגה במצב זה עלולה להסתיים בתאונה ובאסון שיבוא בעקבותיה. חרף זאת, בחר המערער ליטול על עצמו את הסיכון, והתוצאה היתה גרימת מותו של אדם צעיר ופציעתן של שתי נוסעות. זו דוגמה נוספת למצב הנורא אם לא לומר מופקר, השורר בדרכים, ואם מפנים מומחים לעיתים אצבע מאשימה כלפי תשתיות ותנאי הדרך כגורמים לתאונות, הנה בפנינו שורה של מחדלים של הנהג עצמו, שלו רק הקפיד למלא אחר חובותיו כאוחז בהגה, היה נמנע האסון שנגרם בעטיו. למרבה הדאבה, המערער אינו היחיד הנוהג בצורה חסרת אחריות זו, ורבים כמותו מסתובבים בכבישים, בכל שעות היממה, כשהם מסכנים את עצמם ואת הנהגים הנקלעים לרוע מזלם לדרכם. במצב זה שוב לא די לדבר על הרתעה, אלא יש לקום ולעשות מעשה כדי לצמצם את ממדיו של נגע התאונות. מנקודת השקפה זו העונש אותו השית בית המשפט המחוזי על המערער, במיוחד נוכח עברו הפלילי והתעבורתי, אינו חמור כלל, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. ניתן היום, ח' בסיוון תשס"ו (4.6.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05081430_O06.doc שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il